רגע לפני שהיא מתמנה לשרה מתייחסת חברת הכנסת אורית סטרוק למשמעות ההישגים שעלה בידי צוות המו"מ של הציונות הדתית להגיע אליהם לקראת הקמתה של הממשלה הבאה.

בראשית דבריה מקפידה סטרוק להבהיר כי חלוקת התפקידים במפלגה טרם הוכרעה ולכן היא אינה מגדירה את עצמה כשרת המשימות הלאומיות אלא לפי שעה רק כשרה לעתיד.

"הצלחנו להשיג את מה שביקשנו רצינו ודרשנו, וזו האחיזה במנהל האזרחי בתוך משרד הביטחון. האחיזה הזו חשובה לנו לשלוש משימות ראשיות. האחד הוא המערכה על שטחי C הגיעה לרגע הקריטי ואם לא נבלום אותה עכשיו יהיה מאוחר מדי. המשימה השנייה היא הסדרת ההתיישבות הצעירה וההתיישבות בכלל, כי גם בהתיישבות הוותיקה יש הרבה שכונות שדורשות הסדרה. המשימה השלישית היא שוויון זכויות של חצי מיליון ישראלים שחיים ביהודה ושומרון. הם שווי חובות ולא שווי זכויות".

בהתייחס לאפשרות בה בית משפט יורה על פינוי מאחז השאלה אם הוראה כזו תופר, משיבה סטרוק ומבהירה כי אין כל כוונה להפר הוראת בית משפט, אבל "כידוע, אחת המשימות הראשיות שלקחנו על עצמנו היא משימת מערכת המשפט. אמנם לא נעשה את זה מתוך הממשלה אבל נעשה את זה מעמדת ועדת החוקה חוק ומשפט ובשיתוף פעולה עם שר המשפטים, כנראה חברנו יריב לוין. נוביל תיקונים משמעותיים במערכת המשפט כדי להפסיק את הסיטואציה שאנחנו חיים בה כבר תקופה ארוכה, שבה מערכת המשפט הופכת זירה לאויבים שלנו כדי לתקוף אותנו ולגרום למדינה לעשות צעדים שהציבור לא חפץ בהם".

דברים אלה קושרים את דבריה של סטרוק להישג הנוסף של מפלגתה במו"מ, והוא האחריות על הרפורמות הנדרשות במערכת המשפט, דרך ראשות ועדת החוקה.

בהתייחס למינהל האזרחי אומרת חברת הכנסת סטרוק כי אחת המטרות של מפלגתה והדברים כתובים בהסכם היא לייצר תהליך שבסופו יהיו איזרוח של הפונקציות במנהל האזרחי, "כדי שאזרח בעפרה או בקדומים יקבל את אותם שירותים שמקבל כל אזרח בבאר שבע פתח תקווה או נהריה. לא עושים את זה בזבנג וגמרנו אבל זה ייעשה בתהליך מואץ שיבטיח שוויון זכויות".

"אנחנו לא מדברים על שינוי במעמד המדיני של השטח, אלא שינוי בשירות שיקבל האזרח בשורה התחתונה", דברי סטרוק המתייחסת בהקשר זה גם לדבריו של נתניהו ולפיהם לא יהיה שינוי במעמד השטח ביהודה ושומרון. "אנחנו בהחלט רוצים וחותרים לריבונות, אבל כדי שזה יקרה אנחנו צריכים הזדמנות מדינית. הייתה הזדמנות כזו לפני זמן מה ובעזרת ה' עוד תבוא הזדמנות כזו, אבל לא יעלה על הדעת שבין הזדמנות להזדמנות נקפיא את הכול ונאפשר ליהודה ושומרון להיות החצר האחורית של מדינת ישראל מבחינת זכויות התושבים, שריפת הפסולת, תשתיות הכבישים, תנאי החיים ועוד. התנאים ביהודה ושומרון צריכים להיות שווים לתנאי החיים בתוככי ישראל הקטנה. לשם אנחנו חותרים בשלב הזה ובעזרת ה' אנחנו חותרים ומקווים לנצל כל חלון הזדמנויות שייפתח כדי שבעזרת ה' נחיל ריבונות. כעת לעת עתה נחיל את הזכויות של האזרחים".

האם אכן היא משוכנעת שהפעם התמורות במערכת המשפט יקרו, בניגוד למציאות שהייתה ב-12 שנות שלטון הליכוד בעבר? "אני מאוד אופטימית", משיבה סטרוק. "אני מזהה תמימות דעים בנושא הזה בין מרכיבי הקואליציה השונים ויש גם תמימות דעים גם בעם שאי אפשר להמשיך בצורה הזו ונביא לרפורמות משמעותיות שיתנו הרבה יותר מקום לדמוקרטיה הישראלית ופחות לעריצות של גופים כמו בג"ץ, יאזנו מחדש את היחסים בין מערכת המשפט למערכת הנבחרת".

בדבריה דוחה שטרוק את הטענה לפיה השינויים במערכת המשפט נועדו לחלץ את נתניהו ממשפטו, והיא מזכירה שוב שמפלגתה מדברת על הסוגיות הללו זמן רב קודם לפתיחת משפטו זה של נתניהו. "העמדה המשפטית שלנו לא השתנתה כבר הרבה שנים. לכן אנחנו באי לעניין הזה בידיים נקיות ובלב נקי ונביא את השינויים המבורכים האלה לכל מדינת ישראל".

מכאן עוברת ח"כ סטרוק לתיק המשימות הלאומיות אותו היא רואה כצלע השלישית בהישגי מפלגתה, צלע הבניין הרוחני של מדינת ישראל והזהות היהודית "שחשובה לכולנו לא פחות מההישגים בקרקע שאנחנו רוצים לייצר. הקמנו כאן מדינה יהודית ואנחנו רוצים שהיא תהיה מדינה של זהות יהודית. אנחנו רוצים בהרבה קשב ובלב פתוח כלפי הציבור הלא דתי לאפשר לו בקצב שלו ובדרך הנכונה והמתאימה לו למצוא את עצמו בעולם היהדות. אנחנו לקראת חנוכה, ונהוג לומר שבכל יהודי יש פך שמן קטן שמסתתר ואנחנו רוצים לאפשר לכל יהודי מאחינו למצוא את פך השמן הקטן שבו בדרך הנעימה ולא כופה שמתאימה לו ותפתח אותו לעולם הזה. זה יעד לא פחות חשוב מהקמת עוד ישוב או סלילת עוד כביש. זו אחת המשימות של משרד המשימות הלאומיות, להרחיב את מעגל היהודים שמוצאים את עצמם בזהות יהודית".

לשאלתנו איך הדברים יתיישבו עם תפקידו ותפקודו של סגן השר הצפוי במשרד ראש הממשלה, חבר הכנסת מעוז, משיבה סטרוק ואומרת כי על כך נכון לשאול אותו על מנת לדעת מה בדיוק בכוונתו לעשות, "יש הרבה גופים בממשלה. אני מדברת על מה שלקחנו על עצמנו. בעזרת ה' אנחנו מקווים לממש את מה שחשוב לציבור שלנו, הזהות היהודית של המדינה, הציבור רוצה לראות את כל אחד מתקרב בדרך שלו ובקצב שלו".

את הביקורת התקשורתית הנשמעת ללא הרף נגד ההסכם עם אבי מעוז, אומרת סטרוק כי אנשי מפלגתה רואים ערך של ממש בקיום הסכמים קואליציוניים עם כל שותפה לקואליציה. מעבר לכך, היא אומרת, "השמאל עבר קו אדום שאסור לעבור. תפקידה של אופוזיציה למחות ולזעוק כשהיא חשובת שיש על מה לזעוק ולהתנגד, אבל לא יעלה על הזעת שאופוזיציה תמריד. המרדה היא אירוע מסוג אחר".

בהתייחס למכתבו של ראש הממשלה לפיד לראשי הרשויות וקריאתו אליהם שלא לשתף פעולה עם חבר הכנסת מעוז, אומרת סטרוק: "הפניה לעובדי מדינה שמקבלים משכורת מהמדינה כדי לבצע את תפקידם במערכות השונות, פניה אליהם לפעול בניגוד למה שהמדינה מכתיבה זה לא פחות מהמרדה. השמאל בחוצפה גדולה חצה את הקו הזה שהוא קו אדום. אנחנו אחרי שנה וחצי קשה של ממשלה קשה עם האחים המוסלמים ואני לא זוכרת שהמרדנו. זעקנו, מחינו ויצאנו מגדרנו כי חשבנו שהמדינה בסכנה, אבל האם המרדנו עבוד מדינה לעשות ההפך מהוראת הממשלה? חלילה. הם חצו קו אדום".

משרד נוסף אותו קיבלה מפלגת הציונות הדתית הוא משרד העלייה והקליטה, ועליו אומרת סטרוק: "בסופו של יום אנחנו לא יכולים להתעלם מכך שיותר ממחצית מהעם היהודי נמצא בגולה שמכונה היום תפוצות אבל זו גולה. אלה האחים שלנו ואנחנו רוצים אותם איתנו. מדינת ישראל חייבת לחזור ולהיות מדינה קולטת עלייה, לא רק ממצוקה אלא גם מרצון. כציונות דתית שרואה ערך גדול בעלייה אנחנו מתכוונים להרים את הדגל הזה ולקרוא לאחינו בעולם ולומר להם 'שובו הביתה'".

על פולמוס סעיף הנכד אומרת סטרוק כי "אין ספק שסעיף הנכד במתכונתו הנוכחית הוא תקלה גדולה ועיוות נוראי של המטרה הראשית שלמענה קמה מדינת ישראל. המדינה קמה כמדינת העם היהודי וחוק השבות נועד לומר שהמדינה הזו שייכת לנו כאן כמו לאחינו שמעבר לים ואנחנו רוצים אותם איתנו אכן, אבל החוק הזה לא אמור להיות ברז לשיטפון של מי שאינם יהודים ומגיעים לכאן בהמוניהם, והדבר נחשף שיש היום סחר מכר סביב ההגירה ההמונית הזו לארץ כשאומרים להם להגיע לכאן לקבל דרכון וסל קליטה ולחזור לחו"ל".

סטרוק משוכנעת שהסכמה סביב סוגיה זו קיימת בין מרכיבי הקואליציה. "כמו שאנחנו כמדינה חייבים להיות מושכים כדי להביא לכאן את אחינו, באותה מידה אנחנו חייבים לדעת לשים גבול ולומר שלא תחת כסות סעיף הנכד ינהרו לכאן המוני גויים. לא לשם כך הקמנו כאן את המדינה וזה לא יהיה".

ולסיום השיחה עמה נשאלה סטרוק אם היא סומכת על נתניהו שיאפשר לחברי מפלגתה לקדם את כל אותם ערכים עליהם היא מדברת, שהרי בתקשורת הבינלאומית מקפיד נתניהו להבהיר שהוא יהיה זה שיקבע את המדיניות. האם לא ניתן להבין מכך שנתניהו ימצא את הדרך להותיר את המצב על כנו?

"אם הייתי במאה אחוז בעמדות הליכוד, מן הסתם הייתי בליכוד. אם כל חבריי למפלגת הציונות הדתית היו בעמדות הליכוד לא היה צריך אותנו. למפלגות השונות בקואליציה המתגבשת יש הבדלי גישות ועמדות והדבר ידוע. ברור שנתניהו הוא ראש הממשלה וככזה הוא האחראי לכל מה שקורה בממשלה, והוא שיכול בכל רגע נתון לעצור כל שר מלעשות דברים שהוא מעוניין בהם, בין אם זה שר מהליכוד ובין אם ממפלגה אחרת, ובדיוק מהסיבה הזו הארכנו את הדיונים הקואליציוניים שעדיין מתארכים. זה עדיין לא נגמר. אנחנו עדיין בתוך המו"מ. דיוני המהות עדיין נמשכים. אנחנו נתווכח שעות על שעות ונדון עד שנגיע לעמק השווה, ואחר כך נוכל לחיות יחד ולא נריב על כל צעד ושעל. אם נסתפק בתיקים ולא נדון על המהות נריב על כל צעד ושעל. אני סומכת על ראש המפלגה שלנו, בצלאל, ועל ראש הממשלה נתניהו ועל כל השותפים לקואליציה שידונו עכשיו דיוני מהות ברצינות ומתוך כך נצא לדרך בטוחה ויציבה".