הראשון לציון הרב יצחק יוסף
הראשון לציון הרב יצחק יוסףצילום מסך. דר וסוחרת הפקות

שמונה חודשים נותרו לרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף עד לשחרור משירות המדינה והפיכתו באופן רשמי למנהיגה הרוחני של ש"ס, ונראה כי הוא כבר בעיצומה של מה שמכונה בצבא אווירת סוף קורס.

בשבועות האחרונים מצליח הראשון לציון להדיר שינה מעיני הכתבים לענייני חרדים כמעט מדי מוצאי שבת, כאשר בדומה לאביו המנוח הוא מספק כותרות פוליטיות עסיסיות בדרשה השבועית בבית כנסת היזדים בירושלים. פעם הכריז בעקבות תוצאות הבחירות כי "התורה ניצחה" והמליץ בשידור חי ליושב ראש ש"ס אריה דרעי אילו תיקים לדרוש בממשלה הבאה, ופעם קרא לתיקון פסקת התגברות ולביטול סעיף הנכד בחוק השבות.

בנוסף לנושאים הללו, אשר מדוברים ומסוקרים ממילא בהקשר של המשא ומתן הקואליציוני וכבר טופלו בהרחבה במדור זה, בשבוע שעבר חידש הרב הראשי כאשר חשף סוגיה נוספת המעסיקה את מפלגתו וטרם זכתה להתייחסות תקשורתית: המאבק בנציב תלונות הציבור על השופטים שפרסם כמה החלטות נגד דייני ישראל, ובראשם הרב יוסף עצמו כחבר בית הדין הגבוה בירושלים, לאחר שהתבטאו בנושאים השנויים במחלוקת פוליטית.

קצפו של הרב יוסף על נציב התלונות, שופט העליון בדימוס אורי שהם, יצא בעקבות מה שהוא מזהה כרדיפה אישית שלו מצד הנציב, זאת ממניעים זרים, כמו רצון לנקום באביו המנוח שביקר בחריפות את שהם ואת חבריו השופטים, ותוך אפליה לרעה של הרב יוסף הבן על רקע עדתי. בשיעורו השבועי סיפר הראשון לציון על תלונה שנמצאה מוצדקת בעניינו על ידי הנציב, בעקבות מחאתו נגד רפורמת הכשרות שקידמה הממשלה היוצאת.

"אני עשיתי כנס רבנים. דיברתי על הדבר הזה. זה תפקיד שלנו, אנחנו שומרי משמרת הקודש", אמר. "קיבלתי דו"ח מהשופט איך עשיתי, שעברתי על החוק, (כי) החוק קבע שיש רפורמה בכשרות... אמרתי לו: 'זה התפקיד שלי, אנחנו שומרים על המשמרת של הרבנות של הכשרות... (אם) פורצים את המשמרת – מה אכפת לי מי פורץ, אם פורצים על ידי הממשלה של השמאל. פורצים את זה וצריך להילחם בדבר'. (אבל) ההוא לא קיבל". הרב הראשי הוסיף ותקף את נציב התלונות וטען כי "יש לו מגמה". לדבריו, "כאשר מרן (הרב עובדיה יוסף) דיבר בזמנו נגד השופטים, אותו שופט התרגז והתעצבן. עכשיו הוא מצא בעל חוב לגבות את חובו. 'יאללה, עכשיו אני אנקום בבן שלו'. הכול נגיעות, הכול דברים כאלה". בהמשך מחה: "אחריי, הרב לאו עשה גם כן כנס רבנים ודיינים על הרפורמה בגיור. הוא פטר אותו. למה? כי הוא אשכנזי! למה לרב לאו היה מותר לעשות כנס דיינים נגד הממשלה, שעשתה מה שעשתה בגיור, ולי אסור? מה האפליות האלו? בגלל שהוא רוצה לנקום באבא שלי?"

הרב יוסף קרא לחבריו בבית הדין לא לחשוש מפני ביקורת הנציב, ואמר: "יש דיינים, יש מעט, שעוברים על הפסוק 'לא תגורו מפני איש'. הם מפחדים לקבל דו"ח מהשופט. אז מה אם הוא ייתן לך דו"ח? לי יש 16 דו"חות. קרה לי משהו? שום דבר לא קרה לי... לא צריך להתחשב בהם". כאן פנה הרב הראשי לחבר כנסת מש"ס שישב בקהל, ואמר: "תפעל בנושא הזה, תדיח אותו, תשים במקומו איזה דיין שהוא יהיה ממונה על הדיינים. למה לשים שופט חילוני, מחלל שבת, ממונה על הדיינים? איפה השכל? איפה ההיגיון בזה? תזרז את זה. אתה יכול. תעשה את זה מהר, להעיף אותו, להדיח אותו".

הלכתי עם צד מדיני

כמה ימים לאחר מכן דיווח העיתונאי החרדי ישי כהן כי ראשי ש"ס ישבו בשבועות האחרונים עם "אחד מבכירי הרבנים הספרדים" שהעביר להם הנחיות למשא ומתן הקואליציוני. כהן צייץ בטוויטר כי "בשל תפקידו הממלכתי" של אותו רב הפגישות נותרו מאחורי הקלעים, והוסיף כי "בשנה הקרובה הרב צפוי להיות בורג מרכזי בהנהגה הרוחנית של ש"ס". רמז ולא פירש. ואכן, בימים האחרונים החליטו במפלגה לקדם הצעת חוק שהוגשה כבר בכנסת הקודמת על ידי חברי הסיעה ינון אזולאי ומשה ארבל לפיה תוקם "נציבות תלונות הציבור על דיינים" כיחידה נפרדת מזו האחראית על השופטים, ובראשה יעמוד דיין בדימוס שימונה בידי הוועדה לבחירת דיינים – "לפי הצעת השר לשירותי דת ונשיא בית הדין הרבני הגדול כאחד".

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי במצב הקיים כיום הנציב מבקר את פעולתם של נושאי משרות שיפוטיות אשר פועלים לפי דינים דתיים ייחודיים בלי שיידרש להיות בעל ידע בסיסי בדיני העדות הדתיות בארץ או להכיר את המסגרות השיפוטיות הדתיות ואת עולמן התרבותי והערכי של העדות המסתייעות במסגרות אלו. "נוצר פער ממשי בין הנציב לבין חלק ניכר מהערכאות השיפוטיות המצויות בתחום ביקורתו", הסבירו אזולאי וארבל. לטענתם, "פער זה פוגע ביכולתו של הנציב למלא את תפקידו נאמנה ביחס לערכאות אלו ולשופטים המשמשים בהן וליתן חוות דעת עניינית ומתאימה לתלונות הציבור בנוגע לשופטים המשמשים בערכאות אלו, ומוביל לפגיעה באמון ציבור המתדיינים ושופטי הערכאות הדתיות בנציב". ומן הכלל אל הפרט העירו יוזמי ההצעה כי עמדה שהעביר שהם לאחרונה בנוגע לתלונה שהוגשה לו נגד הראשון לציון היא "דוגמה מצערת" ל"חוסר הבנתו בעבודת הרבנים הראשיים לישראל ומערכת בתי הדין הדתיים וחוסר היכרותו עם הדין הדתי" ש"מוביל לזלזול בערכאה חשובה זו ולתקלה לצאת תחת ידו".

לא ברור אם בעניינו של הרב יוסף אכן ישנם 16 דו"חות, כפי שאמר בעצמו, אבל לפי נתוני המרכז הרפורמי לדת ומדינה, ממובילי המאבק נגדו, לפחות חמש פניות מהשנים האחרונות לנציב תלונות הציבור על שופטים ולוועדת הבחירות המרכזית נמצאו מוצדקות, ולפחות שני הליכים נוספים עדיין תלויים ועומדים - האחד במשטרה, בדרישה לפתוח נגדו בחקירה, והשני אצל הנציב שהם. בין העילות שמנו המתלוננים: התבטאויות בעלות גוון פוליטי, התבטאויות גזעניות ומסיתות נגד ציבור יוצאי ברית המועצות לשעבר, התבטאויות נגד המשתייכים לציבור הרפורמי, התבטאויות נגד ציבור הנשים, התבטאויות הכוללות ביקורת בוטה ונוקבת על בית המשפט והחותרות תחת שלטון החוק.

בסביבת הראשון לציון טוענים כי הנציב נצמד לסעיף אחד בכללי האתיקה, לפיו "דיין יימנע מלהביע בפומבי דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו השנוי במחלוקת ציבורית", אך יחד עם זאת הוא מתעלם מסעיף אחר הקובע כי האיסור לא חל על "פעילות או מעשים של דיין שהוא רב ראשי לישראל או רב עיר, הנובעים מכהונתו כרב ראשי או רב עיר". בהתאם לכך, הסביר חבר הכנסת ארבל ל'בשבע', אף שהרב יוסף נושא משרה שיפוטית האוסרת עליו להתבטא בסוגיות פוליטיות, בכובעו כנשיא מועצת הרבנות הראשית מוטלת עליו חובה "לעמוד כנגד רפורמות שונות שלשיטתו מקעקעות את הזהות היהודית של המדינה". לדבריו, בעבר הוגשו לבג"ץ עתירות דומות נגד הרב עובדיה יוסף על התבטאויות מפיו בנושאים הנושקים לעשייה הפוליטית, אך השופטים הכירו בזכותו ובחובתו להשמיע אותן.

כחיזוק לכך הזכיר ארבל החלטה שהתקבלה בשנת 1974 בעניין הרב הראשי דאז, הרב שלמה גורן, לאחר שייעץ למפד"ל בסוגיית מיהו יהודי השנויה במחלוקת, שבה הבהיר שופט העליון חיים כהן כי "אין עילה להתערבות בית המשפט כאשר פונה אדם או מפלגה לרבנים כדי לברר את עמדת ההלכה בעניין מסוים, גם אם יש לעניין זה צד מדיני", שכן "העובדה שלא ניתנה לרבנים הראשיים סמכות סטטוטורית לעוץ עצה לנזקקים לעצתם - אין בה כדי למנוע בעדם מלעוץ עצות ככל שיידרשו וייאותו". השופט יצחק קיסטר הוסיף כי "הסמכויות שהוענקו למועצת הרבנות הראשית או לרבנים הראשיים אינן באות לפגוע במעמדם ובסמכותם המצפונית והדתית כרבנים ומנהיגים רוחניים". יחד עם המשנה לנשיא העליון, השופט יואל זוסמן, הם הכריעו כי "בית המשפט הגבוה לצדק לא ישמש לאזרח מנגנון של השפעה על ההליך הפוליטי של הרכבת ממשלה לפי הקווים הרצויים לעותר" ודחו את העתירה. חבר הכנסת ארבל סבור כי הנציב שהם צריך היה להישען על פסיקה זו בבואו לדון בתלונות דומות נגד הרב יוסף ולדחות אותן על הסף.

הנחת עליון

זאת ועוד. בש"ס מזכירים את ההשוואה שערך לפני כשנה העיתונאי קלמן ליבסקינד בין הטיפול של שהם בתלונות נגד חבריו שופטי העליון ובין הטיפול בתלונות נגד דיינים. היה זה לאחר שהנציב קבע כי יש לשקול את הדחתו של הרב יוסף וקרא לכל הפחות "לנזוף בו נזיפה חמורה" בעקבות כינוס חירום שערך נגד רפורמות הכשרות והגיור שקידם השר לשירותי דת דאז מתן כהנא, שבו נמתחה ביקורת בוטה וחריפה על הממשלה והובהר שרבנים ודיינים לא יכירו בגיורים שיבוצעו בבתי דין פרטיים ויורו לציבור שלא לסמוך על הכשרות הממלכתית. לעומת זאת, כאשר נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, תקפה במילים חריפות את הצעתו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת ניגודי העניינים של שופטים - קיבל הנציב את עמדתה לפיה יש לה חובה לחזק את השופטים מול המתקפות המופנות כלפי הרשות השופטת. "אין דומה שופט המביע את דעתו האישית בעניין השנוי במחלוקת ציבורית, למי שבתוקף תפקידו כראש המערכת יוצא להגנה עליה", קבע אז שהם. ליבסקינד הוסיף וטען כי הנציב "מנקה אחריה (אחרי חיות) שוב ושוב את התלונות שמוגשות נגדה" – למשל ב־2018, כאשר התבטאה בחריפות נגד פוליטיקאים על רקע היוזמה לקדם פסקת התגברות, או בהזדמנות אחרת כאשר תקפה ועקצה את ראש הממשלה דאז נתניהו. לדבריו, גם למרים נאור המנוחה, קודמתה של חיות כנשיאה, ולשופט העליון מני מזוז, עשה חברם שהם הנחות מפליגות בבואו לדון בתלונות שהתקבלו בעניינם.

ואיך מסבירים מתנגדי הרב יוסף את מאבקם נגדו למרות החלטת בג"ץ המתירה לרב ראשי להתבטא בנושאים דתיים השנויים במחלוקת פוליטית? "בפסיקת בית המשפט העליון נקבע במפורש שהעובדה שדיין משמש גם כרב אינה משנה את החובות המשמעתיות המוטלות עליו כדיין", טוען עורך הדין אורי נרוב, מנהל המחלקה המשפטית במרכז הרפורמי לדת ומדינה. לפי פרשנותו, "משנתמנה אדם להיות דיין - עליו לקבל על עצמו את המגבלות שהדיינות מטילה עליו ולהימנע מכל אותן פעולות שהדיינות אוסרת עליו, גם אם הרבנות מתירה זאת".

באשר לכללי האתיקה לדיינים, לפיהם ישנם איסורים שלא חלים על פעילות או מעשים של דיין שהוא רב ראשי לישראל או רב עיר, כל עוד הם נעשים במסגרת תפקידו הנוסף טוען עו"ד נרוב כי משקלם הנורמטיבי נמוך יחסית, וחוק הדיינים, אשר קובע אחרת, גובר עליהם, ולכן הוא דוחה את סברת הרב יוסף כי הם מעניקים לו חסינות מוחלטת.

"ברי כי יש לפרש כלל זה באופן שאינו מרוקן מתוכן את הדין המשמעתי", הסביר נציג הרפורמים. "פרשנות תכליתית סבירה תוביל למסקנה שהתבטאויות פוגעניות, מבזות ומשפילות כלפי ציבורים שלמים בחברה הישראלית, וכן ביקורת חריפה על בית המשפט העליון ועל ממשלת ישראל, אינם יכולים להתפרש כ'נובעים מכהונתו כרב ראשי'". לדבריו, כשם שלעניין חבר כנסת התבטאות שאינה אקראית הכוללת הסתה לגזענות אינה נחשבת כחלק ממילוי תפקידו ואינה חוסה תחת חסינות - כך גם אצל רב ראשי. עו"ד נרוב סיכם כי "לא ניתן לראות אמירות גזעניות ומבזות כחלק מתפקיד של נושא משרה בשירות הציבורי".

קובי נחשוני הוא עיתונאי חטיבת החדשות של ynet וידיעות אחרונות

לתגובות: [email protected]

***