מאיר דויטש, מנכ"ל רגבים, סיפר בפאנלים שונים במיזם עיר הנדל"ן באילת על תופעת הפרוטקשן המכה בענף הנדל"ן ברחבי הארץ כולה.

בראיון לערוץ 7 מספר דויטש כיצד הדברים מתבצעים בשטח מול הקבלנים. "אנשים מדמיינים משהו אחד כשהאירוע הוא אחר לגמרי. מדובר באירוע שהפך לאיום על הביטחון האישי של אזרחי ישראל. לא מדובר על אירוע בודד בנגב, אלא על תופעה שבה 85 אחוז מהקבלנים בכל מדינת ישראל משלמים פרוטקשן. זה אומר שמחירי הדיור עולים על הפרוטקשן והאירוע הזה משפיע על חקלאות, בחנויות ובנותני שירותים".

"אנשים מדמיינים שפרוטקשן זה כשמישהו מאיים באקדח שיתנו לו כסף או שהוא יורה. לא. זה לא עובד ככה. זה עובד כך שאם פתחת חנות טלפונים בבאר שבע, נכנס אליך בחור ומברך אותך על החנות והסחורה ותשמע, יש כאן כרטיס ביקור, לאחרונה הייתה כאן מכת שריפות ויש כאן מספר של אחלה חברת שמירה. להתראות. בזה נגמר האירוע. אם אותו אדם יתקשר למספר הוא ישלם לחברת שמירה שתזדכה על המיסים וההוצאות מוכרות, אבל אם הוא לא יתקשר לאותו מספר ישרפו לו את העסק. היום כבר לא צריך את הביקור הזה", אומר דויטש.

"בשנתיים האחרונות הקבלנים מיוזמתם מגיעים לשטח חדש ומיד שואלים את השכן למי צריך לשלם פה. אדם רוצה שקט ושלא יגנבו לו ציוד אז הוא משלם לשמירה, וכך גם קבלן. זה עניין כלכלי פשוט".

לדבריו המשימה מוטלת אך ורק על כתפיה של המדינה. התופעה מתפשטת בכל הארץ ובאחרונה הגיעה גם לשכונת קטמון שבירושלים. "בסוף יש משפחות שלמות שמתפרנסות מכך. כשגנבו את הרכב של אריה שיף שירה בשודד, היה ראיון עם אשתו של הגנב שנורה והיא באה בדרישות למדינה שצריכה לשלם לה משכורת כי הלכה לה הפרנסה. כלומר שמשפחות הפשע רואות בכך פרנסה. אנחנו לא מדברים על משפחה עם 3-4 נפשות אלא של עשרות שמתפרנסים מהעניין הזה".

"לא מדובר באירוע קונבנציונאלי. עד היום המדינה מנסה לפתור את הבעיה בכלים קונבנציונאליים. כשאתה מגיע לבית משפט והמשטרה אומרת שידוע שפלוני איים, אבל בית המשפט מבקש הוכחות בכלים הקונבנציונאליים. לכן בתי המשפט מתקשים להעמיד לדין". במציאות שכזו, הוא אומר, יש צורך לפעול בשיטות אחרות. "כמו הכנסת השב"כ. השב"כ יודע למצוא טרוריסטים והוא יידע למצוא מי שמעורבים בפרוטקשן ובסחר בכלי נשק לא חוקיים. מדור בתקנות לשעת חירום, מה שיאפשר לבתי המשפט להכניס את העבריינים לכלא".

תנועתו של דויטש הכינה תכנית כוללת הנוגעת לכל הגורמים הרלוונטיים ולכל ההיבטים המשפטיים הנוגעים לסוגיה וההתמודדות איתה. אחד הסעיפים נוגע למשרד הפנים שבו רישום המגורים של בדואי הוא השבט שלו המתפרס על פני למעלה ממאה קילומטרים וכך לא ניתן לאתר אותם. "אחד הסעיפים הנדרשים הוא שיהיה רישום בתעודת הזהות שיסביר בדיוק איפה הוא גר".