יצר רע

בבניין משרדים בניו יורק, שכנו זה בצד זה יהודי וגוי. יום אחד שאל הגוי את שכנו, מה הדבר המשונה הזה שנמצא בכניסה למשרדו – עסקו.

השיב לו הלה שזאת מזוזה. המשיך לתהות השכן : למה היא משמשת ? – זה נגד גנבים, הסביר היהודי. אוי, אמר הגוי, אני צריך את זה. יש לי המון גנבים ופריצות. תשיג לי אחת כזאת.

למחרת הביא לו היהודי מזוזה, ואפילו קבע אותה במקומה. ומאז, פגש את החיוך המכיר תודה של הגוי, מדי יום. והנה, לאחר שבועיים, בא הגוי ומחזיר לו את האנטי- גנבים. מה קרה? זה לא עובד כדרוש ? – תהה היהודי. זה עובד מצוין, הדגיש הגוי. אין לי פריצות. אבל, התחילו להגיע כל כך הרבה שנוררים. לבתי חולים, לישיבות, ועוד ועוד. והמחיר הזה גבוה בהרבה מהפריצות.

התנהגות בן גביר, סמוטריץ' והצוותים שלהם, מזכירה מאוד את הסיפור התנכ"י על בואם של תושבי ממלכת יהודה וישראל למלך החדש, רחבעם, יורשו של שלמה המלך, וביקשו להקל את המיסים הגבוהים שנדרשו על ידי המלוכה. הזקנים היועצים המליצו למלך הטרי רחבעם לעשות כמה הקלות עכשיו. כשתהיה מלך, כבר תוכל לעשות כחפצך.

עכשיו זרום עם העם. אולם, גברו עליהם יועציו הצעירים, שהמליצו לו להפגין יד חזקה. אתה המלך ואתה תקבע. תראה להם מי המלך. ואכן, רחבעם העדיף את "הילדים". והבהיר לעם הרוטן : "קטני עבה ממתני אבי". והתגובה אינה מאחרת לבוא בשבטי ישראל: "מה לנו חלק בדוד ...לאוהליך ישראל". לא רוצים אותך. והוא נמלט בעור שיניו. ומלכות בית דוד הצטמצמה למדינת יהודה, וכל יתר השבטים היו לממלכה אחרת- ישראל.

יש יצירה שירית "מצבה", של שמעוני. היא מכילה קטע מטלטל בו הוא כותב שהעם היהודי בנה לאורך 2000 שנה גשר מעל התהום. וובסיומו מתנפלים עליו בשקיקה שמביאה להתמוטטותו. וזה יצריך עוד אלפיים שנים לבנות גשר חדש מעל התהום..

הגעתם לשלטון. יופי. כדאי לפעול אחרי מחשבה ובלי שליפות ספונטניות. יש שם הרבה כלים טובים ולפניכם ארבע שנים. והנה, כמה עצות של זקנים:

אתם חלק מממשלה, ויש לכם שותפים. זו לא תגרנות בשוק, גם אם יש דמיון לפעמים. וכל דרדק יודע שעשה לך חבר עדיף על יריב מסוכן. מה גם שלא צפויים לכם חברים מזן אחר.

סייג לחוכמה שתיקה. בוודאי כלפי חוץ. יש לתעל את הוויכוחים- הלגיטימיים וטבעיים לכשעצמם- למסתור חדרי הדיונים.

אי אפשר, במציאות דהיום, להשיג כל שתרצו ובמידי. כדאי להתקדם לאט, ולפי עדיפויות. ראשון ראשון ואחרון אחרון. התנפלות, עלולה להרוס את הגשר שנחנך זה עתה.

אתם ברשות המבצעת. יש מיליון דברים שניתן לקדם בעבודה השוטפת והמשותפת. ומעשיך הם שיקרבוך או ירחקוך. החשוב הוא מה תציגו בעוד 4 שנים. לא מה שהתקשורת תלטף אתכם. אין תועלת במעמד השנורר. בוודאי לא יותר ממעמד הנבחר, השותף וגם ח ב ר.

ועם החיבה, שקיימת, אליכם. אנא, קצת צניעות. לסיום, ציטוט כלשונו מאותו סיפור (במלכים א): וַיַּעֲזֹב אֶת עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ וַיִּוָּעַץ אֶת הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ אֲשֶׁר הָעֹמְדִים לְפָנָיו והסוף הרע הרי הוא כתוב בדברי הימים של מלכי יהודה וישראל.