ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון האלוקים.
מו"ר הרב חיים מאיר דרוקמן, זקן רבני הציונות הדתית, החזיר הערב את נשמתו לבורא. כבר ימים רבים שאנחנו מתפללים לרפואתו וכעת מתקשים לעכל את לכתו.
הרב דרוקמן היה מנהיג ציבור אמיתי, דוגמה ומופת למסירות חסרת מעצורים וגבולות לעם ישראל. כל מעשיו, תכליתו וזמנו היו מוקדשים למען הציבור.
הפעם הראשונה בה זכיתי לפגוש את הרב ולהתוודע לגדלותו היתה בראיון קבלה לישיבה התיכונית אור עציון, כשהוא בעצמו בחן אותי בגמרא. זה היה מפגש קצר עם רוחב דעת, גודל ויראה של תלמיד מול רבו אך בה בעת עם פשטות אנושית מיוחדת.
זכיתי לברכתו ולהדרכתו של הרב גם כמזכ''ל התנועה העולמית של בנ''ע ופעם אחר פעם נפעמתי לראות אותו יושב במליאת התנועה וטוען בלהט בעד ונגד האפשרויות השונות לשמות השבט החדש - תמיד מתוך ראיה חינוכית עמוקה.
רק לפני כחודש כשחגגנו לכבודו באירוע ההוקרה המרגש יום הולדת 90, אמר הרב שצר לו על טרחת הציבור - צחקנו בינינו לבין עצמנו אבל לא הופתענו שכך הוא תופס את הדברים. הרב הוסיף ואמר שאם מתקיים ערב כזה, טוב יהיה שהמסר שיצא ממנו הוא מסירות הנפש על עשיית טוב לעם ישראל, כמו שהשתדל הוא לעשות כל חייו.
אין בי צל של ספק שהמסר עבר. כי כך הוא הרב דרוקמן, כך היה בשבילי וכך היה בשביל רבים.
המצפן שמכוון למקום הנכון, שיודע לחבר בחדר העבודה שלו קצוות רחוקים, שמקדיש את אותה תשומת לב גם לשיחות עם ראשי המדינה ומייד לאחר מכן לעניינו של תלמיד בישיבה.
מעטים האנשים בעלי שיעור הקומה הרוחני והמעשי בדורנו כמו הרב דרוקמן.
לכתו היא אבדה קשה לכולנו.
ברוך דיין האמת.