בצל ההתעסקות עם הזירה הפוליטית ממשיך להתקיים משפט נתניהו עם סיקור תקשורתי נמוך מאוד, אולי בשל מה שנראה כהתרסקות שיטתית של התביעה. על הקריסה המשפטית שנמשכת בשבוע שעבר שוחחנו עם גיא לוי, יוזם פרויקט 315 המפריך באופן שיטתי את הטענות בתיק 4000.
"השבועיים האחרונים היו מאוד מעניינים", הוא אומר ומספר על ארבעת העדים שהובאו מטעם התביעה, מימון שמילא, ד"ר יפעת בן חי שגב, דוד שרן ופולינה. בעדויות השלושה הראשונים ניתן היה לראות כיצד העובדות הכרונולוגיות לא מתיישבות עם נתוני כתב האישום. "הם טוענים שנתניהו לא האיץ את תהליך מיזוג בזק יס בשום צורה, שהתהליך התחיל עוד לפני שפילבר הגיע למשרד התקשורת ושהעיכוב במיזוג הוא שהיה לא חוקי".
"חוץ מההתנגשות עם סעיפי כתב האישום, למדנו בעדויות האלה איך הכינו את תיקי האלפים. למדנו את מאחורי הקלעים של התיקים. ראינו שלוש נשים מעל גיל 80, אמהות של נחקרים ללא קשר לנושא, מובלות ללהב 433 נעצרות ונחקרות שם, כשלאחת מהם סוגרים את חשבון הבנק, כך גם לבן של אלוביץ', חייל, סגרו את חשבון הבנק בתואנה שיש חשד שכספי השוחד הוחבאו בחשבונות הללו, למרות שאף אחד מהאנשים הללו לא מואשם בשוחד, הם לא קיבלו כספים. מעבר לכך, גם אם חשבתם כך, אתם הרי יכולים להיכנס לחשבון ולבדוק אם כספים נכנסו בלי להביא למעצר של אם בת 82 חולת סרטן".
לעומת שלושת העדים הללו שהוכיחו את שהוכיחו, עדותה של החוקרת פולינה משכה את תשומת הלב שכן "היא החוקרת הראשית שהייתה עם חפץ, פילבר, אלוביץ' ועם כולם. החוקרים הגדירו אותה במהלך החקירות כזיכרון הארגוני של החקירה. יש שטוענים שהיא זו שלקחה מעט מכאן ומעט מכאן והיא שיצרה את כתב האישום, אבל בעוד שלניר שוורץ, חוקר אחר, הוצג כשהוא היה על דוכן העדים כיצד באתר שלו הוא מתפאר בכך שהוא חוקר בכיר בתיק, פולינה, שחקרה את כל הנחקרים, כשהיא בחקירה רואים איך היא מנסה להרחיק את עצמה. היא אומרת שהיא עסקה רק קצת כאן וקצת שם, היא אומרת שהיא לא מגדירה את עצמה כחוקרת ראשית, שהיו לי מפקדים והיו עוד חוקרים וכו'".
במהלך עדותה היא שוב ושוב אומרת שהיא 'לא זוכרת' פרטים קריטיים. כך היא "נתפסה בשקרים", אומר לוי. "שואלים אותה האם עשית כך וכך לאחד הנחקרים והיא אומרת שלא. כששואלים אותה מה היא תומר אם יראו לה שכן, ואז היא אומרת שאולי. אחר כך מראים לה את הסרטונים הרלוונטיים. איך יכול להיות שהיא לא זוכרת? שואלים אותה שמות של נחקרים שהיא חקרה שעות רבות אחרי שהיא עברה הכנה מדוקדקת מה לשאול ואיך לשאול ואחרי שהיא עשתה לחקירות סיכומי חקירה, אבל כששואלים אותה אם היא זוכרת חקירה של אדם כזה היא לא זוכרת".
גיא לוי מזכיר בהקשר זה כי "מפילבר, מיפעת בן חי ומדוד שרון דורשים לזכור כל אמירה של נתניהו אליהם ביציאה מהמשרד, כשהוא מדבר איתם מאות פעמים כל יום, והיא לא זוכרת למרות שהיא קיבלה את כל החומר להיערך לחקירה". לוי משוכנע שאבדן הזיכרון הזה מסתיר בחובו ניסיון "לגונן על מה שעורכי הדין הצליחו להוכיח פעם אחר פעם, שיש כאן התנהלות לא חוקית של הפרקליטות בשיתוף המשטרה. היא הרי מודה שהכול היה מלווה בידי פרקליט מלווה ולפעמים גם על ידי היועמ"ש עצמו".
לוי מציין כי לעומת עדותה של פולינה, היה ניתן להעריך מלכתחילה ששלושת העדים הראשונים לא יהיו נוחים לתביעה. "שמילה הוא איש מקצוע שלא ראה יחד עם פילבר עין בעין את הפתרונות, אבל שנים אחרי זה הוא ראה שפילבר צדק ושאנחנו צריכים את הסיבים האופטיים ולא את החשבונות הקווים. היום ידוע שהנזק בגלל העיכוב של החלטת המיזוג עומד על 12 מיליארד שקלים". לעומת זאת "פולינה נחשבה לאימה שלנו, כי היא הקשוחה ביותר והחכמה ביותר, היא מכירה את השטח שלא מוכר לכל החוקרים שלא ידעו את המשמעויות של מה שהם חוקרים עליו. הם לא מבינים בתחום התקשורת", אומר לוי.
להבנתו העובדה שהחוקרים לא הבינו בעולם התקשורת ולא מצאו לנכון להיוועץ במומחה לפני שהם נכנסים לעובי הקורה, מלמדת לא על חובבנות מקרית אלא על מגמתיות שהוא מגדיר אותה כחציבת מנהרה ולא כראיית מנהרה: "ראיית מנהרה זה כשלחוקר הייתה מטרה והוא פספס דברים שהיו בצד, אבל כאן הייתה חציבת מנהרה. פעם אחר פעם הציגו בפניהם את העובדות המזכות, אבל הם בחרו להזיז הכול הצידה ולהעלים חומרי החקירה. לדוגמא, כששמילא סיים חקירה, אחרי יום חקירה קשה וארוך, הוא שלח לפולינה מהמחשב שלו חומרים שמוכיחים את דבריו וסותרים את האישום. הציגו לפולינה את המסמך שמציג את ההשתלשלות בין גורמי המקצוע, שאלו אם היא מכירה את המסמך, והיא ענתה שלא. איך לא? את חוקרת את התיק ולא מכירה? מתברר ששמילא שלח את המסמך למייל שלה וכתב לה שזה מסמך מאוד חשוב ושתקרא אותו, אבל היא אומרת לא קיבלתי לא ראיתי".
לוי מזכיר בהקשר זה גם את הסתרת הפרקליטות במשך שנים מפרקליטיו של נתניהו את יומנו של פילבר שבו הנתונים המוכיחים כי פגישת ההנחיה לא יכולה הייתה להתבצע כפי שנטען בכתב האישום.
על מה שצפוי בשבוע הקרוב אומר גיא לוי כי "כשדוד שרן יחזור להעיד זה ימשיך להיות דרמטי. גם פולינה עוד תחזור וזה יהיה דרמטי. עו"ד בן צור חקר אותה חצי יום והוא ימשיך. בסוף יום החקירה האחרון הוא רמז שהולכים לעסוק באישורי היועמ"ש".
על סוגיה זו מזכיר גיא לוי כי חוק יסוד מחייב אישור כתוב של היועמ"ש למקרה של צורך בפתיחת חקירה נגד ראש ממשלה, אך אישור בכתב אינו קיים. מנגד "היועמ"ש הגיש תצהיר שנתן אישורים. שאלו אותו מתי ניתן האישור. הוא אמר שבעל פה. אמרו לו שדרוש הפרוטוקול של האישור בעל פה. הוא הגיש רשימת מסמכים מושחרים והשופט אמר שהוא לא רואה כלום ואין כאן אישור". על כל זאת מוסיף גיא לוי ומדגיש כי גם אם היה אישור בעל פה, מבחינת הסדר הכרונולוגי של האירועים עולה שברשות לניירות ערך ניסו להפוך את שרן ואת שלמה פילבר לעדי מדינה נגד נתניהו, שלושה חודשים לפני האישור לפתוח בחקירה. "זה בזמן שאסור להם להרים טלפון ולשאול שאלה כלשהי ללא אישור יועמ"ש", הוא אומר ומדגיש כי שלב גיבוש עדי המדינה אמור להגיע רק לאחר שהראיות קיימות ומוכח שהן מבוססות. במציאות שכזו סגירת הקצוות יכולה ואמורה להתבצע על ידי עדי מדינה, אך בוודאי לא שלושה חודשים לפני התאריך בו אולי ניתן אישור בעל פה שאין עדויות לקיומו.
"מדברים איתנו על חשש מפגיעה בזכויות יסוד וזכויות אזרח, על חשש מפוליטיזציה של מערכות החוק, אבל תראו מה קרה כאן. סבתות בגיל מעל 80, ילדים של ונשים של נעצרו, אנשים קיבלו מחלות, אישה הפילה, אנשים נכנסו לפוסט טראומה. כל אלה לא זכויות אזרח? זו התגייסות מול אדם שהוא הבחירה של העם. בחקירה מהסוג הזה הכול חייב להיום מדוקדק לפי הספר, וכאן מהרגע הראשון ועד האחרון אין אישורים, עינויים, סחיטה במניעת שינה, מניעת טיפול רפואי, חדירה באמצעות פגסוס, העלמת חומרי חקירה, זיוף תמלילי חקירה, חקירה למרחב הייצוג של עורך דין ולקוח. מהיום הראשון ועד האחרון הכול רצוף מהלכים בלתי חוקיים, עינויים ופשעים".
עוד מפנה גיא לוי את תשומת ליבנו לנתון נוסף: "אנחנו בעד ה-35 מתוך 333. הראשונים הם הטובים ביותר שיש לפרקליטות. מכאן זה יילך ויתדרדר. צריך לזכור שליאת בן ארי אמרה שהיא לא תביא את כל ה-333 כי היא לא מאמינה לכולם. אז למה שמת אותם ברשימת העדים? כדי שתביעה ההגנה לא תוכל לגבות מהם עדויות ולא לקבל מהם מידע ומסמכים".
עוד שאלנו את גיא לוי אודות התיקים האחרים וגם בהם הוא מזכיר את הקריסה המתמשכת שבהם, אך מעלה תהייה לגבי הניסיון לכרוך את כולם במשפט אחד, ויש לו גם הסבר מעניין לכך:
"תיק אלף כבר מרוסק וחרב לחלוטין. בפרקליטות מנסים להציג שנתניהו קיבל סיגרים ושמפניות ב-700 אלף שקל עד דיוק העשר אגורות, אבל בבירור רואים שאין שום נתון ממסמך כלשהו או מתעודת משלוח כלשהי, אלא שהדס קליין הכניסה את כל מה שפאקר קנה והיא העריכה כמה מכל זה נקנה עבור נתניהו. כשבבית המשפט עוברים איתה על הנתונים מגלים שנתניהו מעשן רק שני סוגים בעוד הם קנו 31 סוגים של סיגרים. שואלים גם אם הוא קיבל בתפזורת והתשובה היא לא. אבל קניתם בתפזורת... אחר כך מגיעות עדויות של מי שהתארחו אצל פאקר ושל עובדים שלו שאומרים שגם הם עישנו שם סיגרים. בנוסף, במשך שנה וחצי נתניהו לא עישן בגלל התקף אסטמה והם המשיכו לקנות סיגרים גם בתקופה הזו, כולל את הסוג שנתניהו מעשן, כלומר שהם קנו את זה לעצמם".
ממשיך גיא לוי ומזכיר את הניסיונות לאתר את מי שהעביר את הסיגרים לנתניהו, והתוצאות שהעלו כי הנהג יונתן חסון הוא שהעביר את הסיגרים, אך הוא עשה את הדרך לנתניהו רק 3 או 4 פעמים בשנה, כלומר חגים וימי הולדת, "מדובר במספרים הזויים עם אפס הוכחות. אין קשר בין המציאות למה שנאמר בכתב האישום".
גם השמפניות, אם היו מוזרמות לכיוונו של נתניהו כפי שמופיע בכתב האישום, היה מדובר בשרשרת אספקה בלתי פוסקת, ושרשרת שכזו לא הייתה. עוד הוא מזכיר את סוגיית התכשיטים שלא ידוע מי הביא אותם לשרה נתניהו, כמו גם הסתירות בין עדויותיהם של יונתן חסון והדס קליין לגבי החנות שבה נרכשו התכשיטים והעובדה שהעגילים שנטען כי הגיעו לשרה נתניהו הם עם פין לחור באוזן בעוד לשרה אין חור וכו'.
גם בתיק אלפיים הנוגע לקשרי נתניהו ונוני מוזס קיימת בעייתיות לא מבוטלת כאשר כתב האישום טוען שמוזס הציע שוחד ונתניהו לא מיהר לסרב להצעה אותה גיא לוי רואה כ"סחיטה". על פי כתב האישום "נתניהו השלה את נוני מוזס שיש סיכוי שהוא יחזיר לו תשובה חיובית כדי שבתקופה הזו הוא יוריד ממנו את הרגל מהגז, אבל לא הייתה לו כוונה להיענות לכך. את זה כתב האישום קובע. כלומר שמאשימים אותו שסירב לעסקת שוחד אבל לא מספיק מהר...".
"כדאי לשים לב שמדובר בשלושה תיקים שונים שעוסקים בתחומים אחרים והאנשים בהם שונים, אז למה הם נכללים בכתב אישום אחד? כאילו זה משפט שמתנהל מול כולם יחד? כי זה מאפשר להם לדלג בין תיק לתיק וכך לא נותנים לאף תיק להיגמר. הם גם גורמים לבלבול, עוסקים בתיק אחד ושוכחים את האחרים ואחר כך חוזרים לאחרים. זו שיטה עלובה ונלוזה שלא ברור איך אישרו אותה. הם עושים קרקס מהליך הצדק ומבית המשפט. המטרה היא להשאיר את העננה על ראשו של נתניהו", דברי גיא לוי.