ראש הממשלה בנימין נתניהו שיגר את עמדתו לבג"ץ לקראת הדיון ביום חמישי הקרוב בעתירות שהוגשו נגד מינויו של יושב ראש ש"ס אריה דרעי לתפקיד שר.
נתניהו טען כי יש לאפשר את מינוי דרעי לשר מפני שמדובר ב"נסיבות חסרות תקדים". ראש הממשלה הסביר כי "השיקול המרכזי שצריך להנחות את ראש הממשלה הוא השבת היציבות השלטונית, ובנסיבות העניין אין כל דרך להביא ליציבות שלטונית ללא מינויו של מנהיג סיעת ש"ס אריה דרעי כשר".
על פי עמדתו של נתניהו, "אין כל מקום להתערבותו התקדימית והחריגה של בית המשפט בחקיקת היסוד של הכנסת בכובעה כרשות מכוננת. הסמכות העליונה לכינון חקיקת היסוד ניתנה לכנסת בתור הרשות המכוננת. עם כל הכבוד הראוי, בית המשפט נעדר סמכות להורות על ביטול דבר חקיקת יסוד".
בתגובת נתניהו לבג"ץ ישנה התייחסות לרצון הבוחרים בקלפיות: "סיעת ש"ס היא הסיעה השנייה בגודלה בקואליציה. למעלה מ-2.3 מיליון בוחרים תמכו במפלגות הקואליציה כגוש אחד. התעלמות מהרצון הברור של הבוחרים האמורים תהווה התנהגות בלתי סבירה בעליל. האם יעלה על הדעת שסבירות בעיני העותרים או גורמים אחרים, מכובדים ככל שיהיו, תוכל לבוא במקום מה שנראה סביר בענייני למעלה מ-2.3 מיליון בוחרים ובעיני למעלה מחצי העם?".
השר אריה דרעי טען בתשובתו לבג"ץ על ידי עורכי דינו כי "אי מינוי שלי פירושו סיכול רצון הבוחר. גם אם הייתי פונה ליו"ר ועדת הבחירות הוא היה קובע שלא היה קלון במעשיי. מעולם לא התחייבתי לפרוש לצמיתות מהחיים הפוליטיים. מדובר בספין של העותרים ובאי הבנה של נשיא בית משפט השלום בירושלים".
היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק סבורה כי יש לדחות את העתירות בעניין "חוק דרעי": עמדתה המסורתית של הכנסת היא שאין לבית המשפט הנכבד מקור סמכות להפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.
"הכנסת ערה לכך שבית המשפט אימץ את דוקטרינת 'השימוש לרעה בסמכות המכוננת', אך לעמדתה הרחבת יישומה ביחס לחקיקת קבע תחייב דיון מורכב בשאלות הנוגעות לתוכן החקיקה ומניעי המחוקק, באופן שמרחיב משמעותית את שיקול הדעת השיפוטי, וחורג מהבסיס העיוני של הדוקטרינה".
לדבריה, "בחינה מהותית של הסוגיה מעלה שהכנסת לא עשתה "שימוש לרעה" בסמכותה המכוננת. בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה – התיקון צולח את "שלב הזיהוי" ולכן אין צורך לבחון את "הצידוק" לקביעת ההסדר במסגרת חוק יסוד: התיקון קבוע ויחול באופן כללי על כל מינוי של שר בעתיד, ולא רק על שרים המתמנים לממשלה ה-37 ועניינו בתחום הנוגע באופן מובהק לחקיקת יסוד".
"לעמדת הכנסת אין בכך שעניינו של חה"כ דרעי עמד ברקע התיקון, ושמדובר בחקיקה משטרית שלא מאחורי "מסך בערות" כדי להוביל למסקנה שהתיקון אינו עומד במבחן הכלליות. שכן, העובדה שמקרה פרטי היווה תמריץ לחקיקה אינה הופכת חוק כללי, לחוק "פרסונלי". וממילא, אין מקום לבחינת כוונות המכונן וטיב שיקוליו בעת בחינת כלליותה של הנורמה החוקתית. כמו כן, אין בתחולתו המיידית של תיקון חוק היסוד על הכנסת שכוננה אותו כדי לשנות מסקנה זו ולהצביע על "שימוש לרעה" בסמכות המכוננת", אמרה אפיק לסיום.