בג"ץ דן היום (חמישי) בעתירות נגד המינוי של אריה דרעי לשר הפנים והבריאות. הדיון מתקיים בהרכב מורחב של 11 שופטי בית המשפט העליון.
בכיכר אגרנט מחוץ לבית המשפט העליון מפגינים עשרות עורכי דין לבושים בגלימות יחד עם ארגוני המחאה והתנועה לאיכות השלטון. בהמשך יתקיים מייצג חתימה מחודשת על מגילת העצמאות. תא"ל במיל' אסף אגמון, ממובילי המחאה, אמר: "אמש הוכרזה מלחמה על הדמוקרטיה. באנו לכאן לומר בקול ברור - זו שעת חירום וחוק דרעי הוא המבחן הראשון. עבריין לא יכהן כשר".
בפתח הדיון בבג''ץ, השופטת חיות הציגה את נושא הדיון והנימוקים להתנגדות למינויו של דרעי - ואת לוח הזמנים של הדיון.
"לפנינו 3 עתירות לגבי מינויו של ח"כ דרעי לשר. הראשונה, עילה אחת חוקתית – שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת בנוגע לתיקון חוק יסוד הממשלה באופן שמכשיר את מי שנגזר עליו מאסר על תנאי ולא פועל לשמש כשר. השניה, עילת הסבירות- שמינויו לשר בלתי סביר בנסיבות העניין בהתייחסות לעברו הפלילי והרשעתו האחרונה. השלישית, עילה של השתק שיתופי הטענה היא שנגזר דינו על פי הסדר הטיעון התחייב לפרוש מהחיים הציבוריים וחזרתו עכשיו בעצם חסומה בפניו נוכח הצהרתו עליה".
עוד אמרה הנשיאה חיות: "קבענו הרכב מורחב לדיון בעתירות האלה ויצא צו על תנאי לגבי הסעדים. בהחלטה מאתמול קבעתי לוח זמנים שיוקצה לכל אחד מהטוענים כדי שהדברים יהיו במסגרת זמנים".
ראש מחלקת הבג''צים עו"ד ענר הלמן, בשם היועמ''שית, דיבר על תיקון החוק שאיפשר את מינוי דרעי לשר: "מה שהולך כברווז וכולי - ברור שזה ברווז. אין ספק שהחוק תוקן באופן פרסונלי, כדי לאפשר לדרעי להיות שר. משנים חוק יסוד כדי לתקן פסק דין פלילי''.
''בעתירות שהוגשו בזמנו נגד מינוי דרעי לשר (לפני כ-7 שנים) בשל עברו הפלילי נפסק שזה היה על גבול מתחם הסבירות; השיקולים היו חלף זמן, אדם צעיר שעוד יש לו דרך וכדומה, לא ידעו שיחזור לבצע עבירות'', הוסיף הלמן.
הנשיאה חיות העירה במהלך דבריו של נציג הפרקליטות: "העבירות הישנות של דרעי נמחקו", כלומר אין לתת להן משקל משמעותי כשבאים לדון בעילת הסבירות סביב המינוי לתפקיד שר.
עו"ד מיכאל ראבליו, שמייצג את נתניהו, אמר בדיון: "אין מקום להתערבות שיפוטית בשיקול דעת של ראש הממשלה בעניין הרכבת הממשלה, בעיקר כי הוא אושר על ידי הכנסת. מדובר בעניין פוליטי. העובדה שמתערבים במקרים קיצוניים ביותר לא נתונה במחלוקת. שני מיליון בוחרים של מפלגות שהלכו בגוש אחד וללא הפתעות אמרו מראש 'אנחנו רוצים את הרב דרעי כשר'. ש"ס עצמה קיבלה 11 מנדטים, מאות אלפי בוחרים. אפשר לפסול את החלטתם?!''.
השופטת ברק ארז השיבה: ''האם בשם הרוב אפשר לסחור בהכל? האם למשל, ואני לא אומרת שזה המצב, אפשר למשל להגיד שבשם הרוב אפשר לפטור שר מתשלום מס הכנסה?''.
ח"כ משה ארבל מש"ס התפרץ לדבריו של עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון והגדיר אותם כשקרים: "אני מבקש מבית המשפט להתנגד לשקרים שנאמרים פה פעם אחר פעם מהאובססיבי הזה. מבקש להוציא את האובססיבי הזה מבית המשפט".
עו"ד שרגא הגיב "צריך להעיף אותו מפה. יש פה ביטחון, שיקח ויעיף אותו". הנשיאה חיות אמרה "פה מדברים רק ברשות" ופנתה לשרגא: "תואיל להתקדם".
לקראת הדיון הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את עמדתה לבג"ץ וקבעה כי העתירות מעוררות סוגיות כבדות משקל, בנושאים מהחשובים שניתן להעלות על הדעת – סמכותה של כנסת ישראל לחוקק ולתקן חוקי יסוד; לצד אמות המידה והשיקולים הרלוונטיים למינוי שר בממשלת ישראל.
לעניין תיקון החקיקה, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שיש לדחות את העתירות בעניין זה. זאת, שכן האופן שבו פותחה בפסיקה האפשרות המשפטית לפסול חוקי יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, אינה מאפשרת לבית המשפט להתערב בתיקון חוק היסוד.
עם זאת, לעמדת היועצת, כפי שבאה לידי ביטוי גם במהלך הדיונים בכנסת מפי נציגיה, התיקון לא נועד לפתור בעיה כללית, אלא לשנות את התוצאות החוקיות של הרשעה פלילית על כהונה של שר, ולאפשר לחבר כנסת מסוים, שהורשע בדין, להתמנות לתפקיד שר, מבלי שתיבחן שאלת הקלון על ידי יושב ראש ועדת הבחירות.
בהמשך לכך הובהר, כי הסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד של הכנסת לא נועדה להסדיר עניינים פרטניים של חברי כנסת והקושי מתעצם מפני שמדובר בסוגיות רגישות וערכיות של טוהר מידות, תוך שינוי "כללי המשחק" לאחר הבחירות.
לעניין סבירות מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, לפי פסיקת בית המשפט העליון, המסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינוי דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות.
היועמ"שית מציינת כי ב-2015 וב-2016 בית המשפט העליון כבר קבע שמינוי דרעי לשר מצוי על גבול מתחם הסבירות, למרות שחלפו 13 שנים מההרשעה האחרונה אז. כעת, ההרשעה הנוספת בביצוע שתי עבירות פליליות, בחודש פברואר 2022, מביאה את המינוי לכזה שחוצה את מתחם הסבירות וזאת נקודת ההתחלה של הדיון המשפטי.
לצד נתון זה, הובאו בחשבון נתונים חשובים נוספים, ביניהם העמדה של היועצת כי דבק קלון שדבק במעשיו של דרעי, ונסיבות התיקון של הוראת הכשירות בחוק היסוד שנועדו לייתר את הצורך לבחון את סוגיית הקלון נוכח הרשעתו של דרעי בפלילים כתנאי למינויו לשר.
במשרד המשפטים מציינים כי בעמדת היועצת נלקח בחשבון הזמן הרב שחלף מאז בוצעו עבירות השחיתות השלטונית, ולכן ניתן להן משקל נמוך.
מצד שני, ניתן משקל לכך שאין מדובר "מעידה חד פעמית" אלא בדפוס חוזר של ביצוע עבירות, רובן במהלך כהונה בתפקיד ציבורי או בסמוך לחזרתו של דרעי לחיים הפוליטים, באופן המלמד על יחסו לשלטון החוק.
בשורה התחתונה, אומרים בלשכת היוע"משית, ההחלטה למנות את דרעי לשר אינה נותנת משקל לחומרה של מצב שבו חבר כנסת עובר פעם נוספת עבירות שיש עמן קלון, ואינה מבטאת את משקלם הכבד של שיקולי טוהר מידות ושלטון החוק של האוחזים בהגה השלטון. לפיכך, היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.
דרעי הגיב לכך ואמר: "אני מברך על תגובת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שהתפרסה על עשרות עמודים, אשר הפריכה את הטענות הכוזבות שנשמעו נגדי בשבועות האחרונים, לפיהן הולכתי שולל את בית המשפט. היועצת המשפטית מאשרת בתשובתה כי מעולם לא התחייבתי לפרוש מהחיים הפוליטיים לצמיתות וכי לא הפרתי את הסדר הטיעון ולא הולכתי שולל את בית משפט השלום בהתפטרותי מהכנסת ה-24", כתב דרעי בחשבון הטוויטר שלו.
הוא הוסיף, "אני בוטח בבורא עולם, מאמין וסומך על בית המשפט העליון בירושלים שיתכנס מחר בהרכב מורחב של 11 שופטים, שישמע את קולם של למעלה מ-2 מיליון אזרחי ישראל ובכללם 400 אלף מצביעי ש"ס שרוצים לראות אותי שר בממשלת ישראל".
"אני סמוך ובטוח שביהמ"ש העליון יאפשר לי להמשיך ולפעול לצמצום הפערים בחברה וישים קץ למסע הרדיפה כנגדי וכנגד בני משפחתי שנמשך כבר למעלה מ-6 שנים. שנים מייסרות של חקירות קשות שלי ושל משפחתי, שנים של חשדות כבדים כנגדי שכדברי היועמ"ש לשעבר ד"ר אביחי מנדבליט, 'ההר לא הוליד אפילו עכברון'", דברי דרעי.