בג"ץ דרעי – "המעז מנצח"?

"המעז מנצח", היא הסיסמה אותה טבע דיוויד סטירלינג, מקים ה SAS הבריטי (שירותי האוויר המיוחדים), במלחמת העולם השנייה.

המוטו הזה השפיע על אנשים רבים וצבאות מגוונים ברחבי העולם, ביניהם גם על סיירת מטכ"ל שלנו שסיסמתה אף היא: "המעז מנצח".

אריה דרעי, מבלי להיות בוגר סיירת מטכ"ל ושהשירות שלו בצבא הסתכם בכמה חודשים ספורים, אימץ לעצמו כדרך חיים סיסמה זו.

מכס מנכ"ל משרד הפנים של הרב פרץ, הוא דילג במהירות מתפקיד לתפקיד והפך להיות ציר מרכזי בפוליטיקה הישראלית. ניתן לומר שאריה דרעי הנו אפילו יותר ה"מנכ"ל של המדינה", ממי שכונה כך: אברהם מוניה שפירא מאגו"י.

אין בכלל ספק שמדובר בוירטואוז פוליטי, חד כתער ובעל חושים מאוד מחודדים, שסייעו לו לאורך כל הדרך, לזהות אויבים ולהתחבב מאוד על אוהבים.

הוא יודע לרכוב על גל הקיפוח הספרדי, בשלל היבטיו, הכלכליים, תרבותיים, דתיים -מסורתיים ולעשות הכל במלאכת אומן, גם כאשר מרבית חברי הכנסת שלו והוא כמובן בתוכם, מתגוררים לאו דווקא בפריפריה של מדינת ישראל, אלא בשכונות מבוססות, כגון הר נוף היוקרתית, בירושלים.

ההסתבכויות הפליליות שלו, וההרשעות שבאו בעקבותיהן, כלל לא פגמו בדמותו הציבורית בעיני עדת מעריציו. אדרבא, אלה רק חיזקו את כוחו.

כולנו זוכרים את הקריאה: "הוא זכאי", עם הרשעתו הראשונה וכניסתו לכלא מעשיהו, יחד עם ליווי של מאות מכוניות אוהדיו והקמת ישיבת "שאגת אריה" בצמוד לכלא ולא שוכחים את מה שבא בעקבותיה, ש"ס הגדילה כוחה ל 17 מנדטים בבחירות לכנסת ה 15 בשנת 1999.

הוא ידע במלאכת אומן להשאיר את המפלגה כ"פקדון" אצל אלי ישי, בתקופת הצינון שנגזרה עליו בשל הרשעתו הפלילית. אך ביום פקודה, הפקדון אכן ניטל באכזריות פוליטית מידי ישי והושבה למנהיג האמיתי, הבלתי מעורער של ש"ס, אריה דרעי, למרות מחאות וכעסים מצד הרב עובדיה יוסף. אלי ישי נמחק לגמרי פוליטית, ואפילו פטרונו הרב מאזוז, הוא כבר חלק אינטגראלי מהנהגת רבני ש"ס.

תעוזה מחושבת אצל דרעי, היא דרך חיים. הוא יודע להיות מעורב בהכל וכמו חתול מיומן ליפול תמיד על הרגליים. יציב. "התרגיל המסריח", "פרשת בר און חברון", הקלטת של הרב עובדיה בה האשים את דרעי כי הוא: "רשע", השימוש המפורסם בבצל על מנת לעורר בכי בקמפיין הבחירות.

כל אלה, לא רק שלא פגעו בדרעי, אלא חיזקו את כוחו; הוא מעז, הוא חכם, חד לשון ומהיר מחשבה, יודע לנצל את התקשורת לצרכיו והוא הדובר האולטימטיבי של היהדות הספרדית החרדית ואף המסורתית. נוגע בנימת הרגש והכבוד, מנגן בקולו (כשצריך), מתפלפל בלימוד ומפעיל מוח אנילטי ליטאי (כשצריך). בקיצור האיש הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון.

לכל אלה, הניף בג"ץ השבוע את הכורת. דרעי, אליבא דבית המשפט העליון לא יוכל יותר לכהן כשר, ולהמשיך נהל את המדינה.

מי שציפה להחלטה על קוצו של קול. התאכזב. עשרה מתוך אחד עשר השופטים, אמרו את דברם בקול חזק וברור: דרעי לא יכול ולא יוכל לכהן כשר. נגמרו הטריקים ואין מקום לשטיקים. גם אם אבירי הרפורמה המשפטית, בראשות יריב לוין ושות' ישכבו על הגדר לטובתו, זה ככל הנראה לא יעזור הפעם.

המחיר הידוע שישלם בג"ץ ובעיקר אבירי החופש והליברליזם, יהיה כבד. כבד מאוד.

מחוללי הרפורמה המשפטית, בראשות לוין, קיבלו כעת את הקטליזטור והרוח הגבית, למעשה הרבה יותר – סופת טורנאדו שהייתה דרושה להם, לקדם את המהפכה בקצב טורבו. כאן ועכשיו.

אם עוד היה מקום לשקול הידברות, צמצום המהפכה, הגעה לפשרות וכד'. כל אלה נקברו השבוע בקבורת חמור, עם החלטת בג"ץ.

אך זהו לא המחיר היחיד; ש"ס כתנועה פוליטית וחברתית, הגדירה עכשיו ברורות את "האויב"; השמאל הליברלי, צפונבוני, אינטלקטואלי והאשכנזי (בסיועו הרב של שופט דעת המיעוט, אלרון. המזרחי "האמיץ" לדידם) – כל אלה הם דגל אדום בוהק, שמאפשר לשור של ש"ס לדהור עוד ועוד קדימה להרחבת כיבוש מעמדם והשפעתם בחברה הישראלית ועל המלאכה הזו, ימשיך ללא כל ספק לנצח רב האומן אריה מכלוף דרעי, בהרבה הרבה תענוג ובלא מעט נקמה.

מיכאל הוא עו"ד ממנהלי הפורום להגנה על אדמות מדינת ישראל באיזור אפרת וגוש עציון