
האם ראוי שאדם שהורשע בפלילים יכהן כשר בממשלת ישראל, או להבדיל כראש ממשלה? האם ראוי לצה"ל להימנע משימוש בכלי נשק מסוימים כדוגמת פגזי פלאשט?
האם ראוי לגרש מהמדינה אנשים שהגיעו מאפריקה כדי להעניק לעצמם ולמשפחתם חיים טובים יותר? האם ראוי לחייב חלק מהאזרחים בשירות צבאי ולחלק אחר לתת פטור? האם ראוי לקבוע מדיניות הגירה על סמך שיקולי לאום ודת? האם ראוי לאפשר לקבוצות בחברה שרוצות בכך לקיים אירועי תרבות עם הפרדה מגדרית?
לכל השאלות שהצגתי יש היבט משפטי, אבל הוא משני. המוטיב המרכזי בשאלות אלה הוא האלמנט הערכי, המוסרי, הזהותי, האידיאולוגי. אנשי משפט, מוסר ופילוסופיה אמנם עוסקים בשאלות אלה באופן תכוף יותר מאנשים אחרים, אבל הידע המשפטי לא עוזר להגיע לתוצאה טובה או נכונה יותר.
בשאלות של "מה ראוי", "מה סביר" וכיוצ"ב, אין למשפטנים יתרון על פני אנשים אחרים.
אלו שאלות נורמטיביות, ערכיות, פילוסופיות ותורניות, שההכרעה בהן נשענת במידה רבה על העולם הערכי והמוסרי של נותן התשובה. לכן הדיון בשאלות אלה נערך במדינות דמוקרטיות ב'זירה הציבורית' ולא ב'זירה המשפטית, ולכן ברוב רובן של המדינות הדמוקרטיות ההכרעה בשאלות אלה מסורה לנבחרי הציבור, אשר משקפים במידה הטובה ביותר את 'רצון העם'. לא כן במדינת ישראל.
הכנסת אמנם מתעסקת בשאלות הללו, אך בישראל הדיון המכרזי בהן – והמקום בו סוגיות אלו מוכרעות בפועל – הינו בית המשפט.
זוהי הנקודה המרכזית ש'הרפורמה המשפטית' באה לתקן – שהדיון וההכרעה בשאלות ערכיות, בשאלות של זהות, בשאלות של מדיניות ציבורית וכיוצ"ב – יתקבלו על ידי נבחרי ונציגי הציבור, ולא על ידי שופטים, שאינם נבחרים על ידי הציבור, שנהנים מקביעות, ושרואים עצמם מחויבים לסט ערכים שונה מזה של רוב הציבור.
מתנגדי הרפורמה המשפטית טוענים, בצדק, שבדמוקרטיה יש איזונים ובלמים, ושצריכות להיות מגבלות על כוחה של הכנסת והממשלה. לצד זאת צריך לזכור שבדמוקרטיה גם כוחה של הרשות השלישית – הרשות השופטת – צריך להיות מוגבל; ושבדמוקרטיה שאלות של זהות, ערכים, מדיניות וכיוצ"ב צריכות להיות מוכרעות על ידי העם באמצעות נבחריו, ולא על ידי בית המשפט.
במילים אחרות, נכון שיש להציב בלמים מסוימים לכנסת והממשלה, אך גם לבית המשפט צריכים להיות בלמים. בעבר, בית המשפט העליון הכיר במגבלות כוחו, אך בשלושים השנים האחרונות ההגבלות הוסרו – דבר שהפר את האיזון ויחסי הכוחות שצריכים להיות בין רשויות השלטון.
הרפורמה המשפטית נחוצה כדי להתחיל להשיב על כנו את הסדר והאיזונים בין רשויות השלטון – ולדאוג שכמו שהכנסת והממשלה לא יוכלו לרמוס את הציבור, גם בית המשפט לא יוכל לעשות זאת.
הכותב עו"ד דוד ברלינר מרצה (מן החוץ) בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת בר-אילן, ושותף במשרד עו"ד ברלינר, רוזנברג, דוד.
