לקראת יום השואה הבינלאומי מפרסמת היום (שלישי) המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית, את דו"ח סיכום האנטישמיות לשנה זו.
הדו"ח המבוסס על דוחות מקומיים, בינלאומיים, גופי מחקר, משטרות מקומיות, קהילות יהודיות ועוד, מאפשר להציג את תמונת המצב העדכנית למצב האנטישמיות בהשוואה לשנים קודמות.
הדו"ח המציג בלימה בעליה במספר האירועים האנטישמיים לאחר עלייה בעשור האחרון, אולם עדיין תמונת המצב נותרת מדאיגה. הדו"ח מראה כי מדי יום מדווחים יותר מעשרה אירועים אנטישמים ברחבי העולם, כאשר אירועים רבים עדיין אינם מדווחים באופן רשמי.
כמו כן, נצפית עלייה מתמדת בעוצמת ההד התקשורתי ביחס לשנים קודמות. יודגש כי מלחמת רוסיה אוקראינה יצרה קונספירציה בהקשר פרוץ המלחמה. כמו כן, הדו"ח מציג כי לארגוני החרם וה-BDS מהווים גורם משמעותי להפצת האנטישמיות ברחבי העולם.
במהלך שנת 2022 אירועי האנטישמיות שמקורם מאירופה וצפון אמריקה וארה"ב תפסו נפח משמעותי הנעמד על כ-46% ו-39% בהתאמה, לעומת 47.7% שהתרחשו אשתקד באירופה ו-33% בארה"ב.
מרבית אירועי האנטישמיות השנה התאפיינו בתעמולה הנעמדו על כ-39%, ומהווים גידול של 15% משנה שעברה והשחתה (28%), כאשר לצידם נעמדות הרחק מאחור האלימות הפיזית (14%), המילולית (11%) והדה לגיטימציה (7%), כאשר רק 1% מכלל סוגי האירועים התאפיין באירועי הפגנה.
על פי המסמך בארה"ב נצפית עלייה מדאיגה בתופעת האנטישמיות המתבטאת במגמות מטרידות נוכח התחזקותם של ארגוני עליונות לבנה לצד התגברות של התבטאויות אנטישמיות מצד השמאל הפרוגרסיבי האמריקאי זאת לצד בחירות האמצע לקונגרס האמריקאי שהיוו קרקע פורייה להפצת אנטישמיות. על פי נתונים בנושא בשנים האחרונות חלה קפיצה של 61% במספר מקרי האלימות או תכנון אלימות כלפי מוסדות יהודיים. לצד זאת, מדו"ח בנושא חלה עלייה של 125% במספר פשעי השנאה כלפי יהודים במדינת ניו יורק, כאשר בערים מרכזיות כגון שיקאגו, ניו יורק ולוס אנג'לס חלה עלייה של כ-20% במחצית הראשונה של 2022.
בנוסף, פעילותם של ארגוני ה-BDS בקמפוסים בארה"ב נמצאת בעלייה מתמדת, וע"פ מדגמים שנערכו בנושא אחד מבין שלושה סטודנטים בארה"ב העיד כי חווה אנטישמיות במהלך שנת הלימודים, כאשר כמעט 80% מבין חווה זאת יותר מפעם אחת. כמו כן, במהלך שנת 2022 אירעו למעלה מ-350 תקריות אנטישמיות בקמפוסים, כאשר רבים מהסטודנטים הישראלים חשים צורך להסתיר את זהותם או תמיכתם בישראל. בנוסף, במהלך שנת 2022 התקיימו כ-165 הפגנות ופעולות באוניברסיטאות ומכללות ברחבי ארה"ב.
בבריטניה, לאור עליית ראש הממשלה החדש רישי סונאק המוכר כתומך בישראל ועל פי נתוני הדו"ח, נרשמו במחצית הראשונה של השנה 786 מקרי אנטישמיות, המהווים ירידה של 43% ביחס לשנה הקודמת, כאשר במחצית הראשונה של 2021 דווחו 1,371 מקרי אנטישמיות – מספר שיא בכל הזמנים. לצד זאת, מנתוני הדו"ח נמצאת עלייה באנטישמיות במערכת החינוך הבריטית. במהלך חמש השנים האחרונות חלה עלייה של 173% במספר התקריות האנטישמיות בבתי הספר. בנוסף, בין השנים 2021-2022 נצפתה עלייה של קרוב לכ-30% במקרי האנטישמיות במוסדות החינוך.
בגרמניה במהלך חודשי ינואר-ספטמבר דווחו למשטרה הפלילית הגרמנית 1,555 תקריות אנטישמיות - חמישה מקרי אנטישמיות מדי יום בממוצע. עם זאת, נדמה כי ביחס לשנים קודמות ניצבת ירידה משמעותית במגמת האנטישמיות שהחריפה לנוכח התפרצות מגפת הקורונה ומבצע "שומר החומות" בישראל במהלכם בשנת 2021 מספר המקרים נעמד על כ-2,738 ו-1,957 מקרים בשנת 2020.
הצרפת בחירת הנשיא עמנואל מקרון לכהונה שנייה מהווה הצבעה על שמירה של אופייה המתון של המדינה, אך עם זאת מערכת הבחירות במדינה עוררה סערה בדמות עליית פלגים קיצוניים המעודדים אנטישמיות. הדו"ח מציג ירידה במספר התקריות האנטישמיות בהשוואה לשנה שעברה. עם זאת, מגמות האנטישמיות בצרפת מגלים תמונה עגומה לפיה כ-74% מיהודי צרפת היו קורבנות למעשים אנטישמיים במהלך חייה, אשר כללו בהערות גנאי (68%), איומים ברשתות החברתיות (28%), איומים מילוליים (20%) ואלימות פיזית (20%). לצד זאת, הצביעו 37% מהיהודים כי הם מרגישים מאוימים בגלל השתייכות דתית, כאשר 41% מהנשאלים היהודים הודו כי נמנעו מהצגת מזוזות וסמלים דתיים וכ-35% טענו כי נמנעו מללבוש סוג לבוש המזוהה כיהודי.
כמו כן, מרבית הנשאלים – היהודים (77%) והלא יהודים (73%) כאחד – סבורים שהאנטישמיות היא גורם בעייתי לא רק עבור היהודים במדינה, אלא עבור כלל החברה הצרפתית. יחד עם זאת, הסקר מצא כי יהודי צרפת חשים כי האנטישמיות במדינה הולכת ומתחזקת יותר מהאוכלוסייה הכללית: 85% מיהודי צרפת סבורים כי האנטישמיות מהווה כיום תופעה נפוצה כיום בצרפת, כאשר 73% טוענים כי היא עלתה בעשור האחרון, בעוד בקרב האוכלוסייה הכללית – 64% רואים את האנטישמיות כבעיה מתחזקת. בנוסף, הסקר מעלה כי 80% מאלו שחוו מעשה אנטישמי לא הגישו תלונה לרשויות בצרפת ו-76% לא דיווחו על אירועים אלו לעמותות הקהילה.
כמחצית מהתושבים (51%) סבורים כי עוסקים באנטישמיות במידה הרצויה, בעוד 34% טוענים כי לא מדבירם מספיק על התופעה, ואילו 15% סבורים כי עוסקים בנושא יותר מדי. ביחס לשואה, 45% מכלל תושבי צרפת סבורים שהנצחת השואה חשובה אך לא חיונית. 39% מהאוכלוסייה הכללית חושבים שהנצחת השואה היא חיונית ו-16% טענו כי הנושא אינו חשוב כלל.
ברוסיה, במהלך העשור האחרון, מזוהה ירידה מתמדת במספר התקריות האנטישמיות, אולם ממחקר שבוצע בתחילת השנה נדמה כי האנטישמיות עדיין מושרשת במדינה, המחקר מצא כי 13% מהנשאלים אינם רוצים לראות כלל יהודים.
באוקראינה דווקא בשנים האחרונות מזוהה עלייה במספר התקריות האנטישמיות, אולם מאז פרוץ המלחמה עם רוסיה, מספר הדיווחים על אירועים אנטישמיים ירד. קהילת יהודי אוקראינה ממשיכה לפרסם דיווחים על אירועי אנטישמיות, אך תחת קולות המלחמה לא ניתן לראות את תמונתה המלאה של מצב האנטישמיות במדינה.
בפולין החל מחודש פברואר חלה עלייה ניכרת בהיקף הביטויים האנטישמיים ותיאוריות הקונספירציה הקשורות לפלישה לאוקראינה ברשתות החברתיות ובתקשורת הממוסדת. קונספירציות אלו כללו האשמות כלפי יהודים כמי שנושאים אחריות לפלישתה של רוסיה כדי להרוויח ממנה, לפגוע בפולין ולהשתלט על אוקראינה.
יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל אמר כי "האנטישמיות ברשתות החברתיות עולה בקצב מדאיג ולצערי הרב כפי שההיסטוריה לימדה אותנו תוביל גם למעשים פיזיים. אנחנו מציבים דגל שחור וברור נוכח העלייה בהסתה ברשתות וקוראים לראשי המדינות להעלות את המאבק באנטישמיות לראש סדר העדיפויות".
"כמו כן על שולחן הממשלה מונחת הצעה שהגשתי לראש הממשלה הקודם נפתלי בנט להכיר בנפגעי אנטישמיות בעולם כחללי פעולות איבה. אפעל בהקדם האפשרי על מנת לקדם הצעה זו. עלינו לזכור אותם בטקסים ממלכתיים של מדינת ישראל, ולפעול כי יהיו חלק בלתי נפרד מזיכרון האומה וההתייחדות הלאומית המשותפת", הוסיף.
ראש המחלקה למאבק באנטישמיות רחלי ברץ ריקס ציינה כי "העלייה המתמדת במגמות האנטישמיות בעשור האחרון מהווה מושא לדאגה כאשר גם הבלימה הניכרת בשנה זו בכמות האירועים לא מהווה אנחת רווחה. האנטישמיות בכל מקום, בכל נקודת זמן ומרחב, ואסור לנו לשקוט על השמרים למול התופעה. אני קוראת לשילוב זרועות משותף לטיפול במרחבי התודעה וההסברה לשם מתן מענה רחב במגמה מטרידה זו".