פרופסור הרב יצחק כהן מסביר את ההשלכות של צוואות הדדיות וכן של דין יורש אחר יורש, כחלק מסדרת התוכניות על דיני צוואות שנערכת באולפן ערוץ 7. "העיקרון של צוואה הדדית הוא שאחד מבני הזוג כותב שאם הוא ילך לעולמו, הכל יעבור לבן זוגו – ובן זוגו כותב נוסח דומה כלפיו" מסביר כהן.

ומדוע צריך זאת? על פי חוק הירושה, ברגע שאדם נפטר, כל הרכוש מתחלק באופן אוטומטי בין בן או בת הזוג שמקבל 50 אחוז לבין יתר הילדים שמתחלקים ב50 אחוז הנותרים. כדי שבן הזוג הנותר לא ייאלץ לחלוק את הרכוש עם ילדיו מקנה החוק פתרון שנקרא צוואה. וכדי שזה יהיה הדדי לשני בני הזוג באה צוואה הדדית. הפרופסור הרב יצחק כהן, המנהל האקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב, הגיע לאולפן ערוץ 7 על מנת להסביר על השלכות דינים אלו.

לדברי פרופסור כהן, "באופן עקרוני צוואה היא מעשה אישי לחלוטין. אדם יושב עם עצמו כותב צוואה לבד או שהוא כותבה בנוכחות עדים, אבל זה אינו מעשה שמעורב בו אחר. אם יהיה מישהו מעורב, למשל חתום או מנסח איתו יחד, הצוואה פסולה. לעומת זאת, בצוואה הדדית הדין שונה. מוסד זה מתנגש עם כל עקרונות חוק הירושה. למשל, החוק מאפשר לאדם, לשנות צוואתו עד הדקה האחרונה. לעומת זאת צוואה הדדית מונעת ממנו את שינוי הצוואה אלא בתנאים מסוימים.

"כשאדם לא כותב צוואה כלל, תחול ירושה על פי דין. ירושה על פי דין אינה מתאימה לרוב האנשים. מדוע? כשאדם נפטר, בן הזוג שלו יורש מחצית, וכל שאר הילדים יורשים מחצית. בן הזוג נהיה מיד שותף עם כל הילדים בכל הנכסים המשותפים שהיו לבני הזוג אפילו בבית המגורים עצמו. גם המנוח לא היה רוצה להימצא במצב הזה, והוא גם אינו מעוניין להשאיר את בן זוגו במצב הזה, אלא מעוניין שלבן הזוג תהיה שליטה מלאה בנכסיהם", מסביר פרופסור כהן.

המשך הריאיון עסק בשאלה מה קורה כאשר יש הסכמה של הילדים שבן הזוג הנותר בחיים, אביהם או אמם, יקבלו את כל העיזבון. הרב פרופסור כהן מסביר כי החשש הוא כשלא תהיה הסכמה. "אנו לא מעוניינים שהנותר בחיים יתחנן עכשיו לכל הילדים ויבקש שיחתמו על הסתלקות מהנכסים שכבר ירשו למעשה. אסור לשכוח שהילדים הללו חלקם נשואים, לחלקם יש קשיים כלכליים, לחלקם יש בני זוג שגם להם יש מה לומר ועוד".

"ייתכן גם שחלק מצאצאי המוריש הם בכלל לא הילדים המשותפים של בני הזוג. ייתכן שאלו נישואים שניים של המנוח, והאישה כעת נאלצת לבקש מיורש שאין לה עמו יחסי הורות להסתלק מירושתו לטובתה. הוא יענה לה, למה לי? זה חלקי, אין שום סיבה שאני אתן לך את חלקי. יותר מזה, גם אלה שמסתלקים לטובת אימם מניחים שאחרי 120 היא תוריש להם את הכל. אך מנין להם הבטחון שכך יהיה? הרי גם אם אימם תכתוב בשעת ההסתלקות צוואה מפורשת לטובתם היא יכולה לשנותה בכל רגע נתון".

מכאן, מסביר פרופסור כהן, מגיע נושא הצוואה ההדדית, אך הנושא מעט מורכב ויש לקבל ייעוץ משפטי ספציפי. "עיקרון הצוואה ההדדית הוא שאחד מבני הזוג כותב שאם הוא ילך לעולמו, הכל יעבור לבן זוגו. הכל, בלי טובות של אף אחד, בלי שבן זוגו יבקש הסתלקות. ובת זוגו גם כותבת לו כך בהדדיות. כך פתרנו משהו ענק. אך זה לא נגמר כאן, האיש שנתן לאישה והאישה שנתנה לאיש, רוצים שאחרי פטירתם זה ימשיך ללכת לילדים. כאן נכנס מנגנון שנקרא יורש אחר יורש".

"זהו מנגנון מדהים, שהחוק מסדיר: אפשר לכתוב בצוואה כך: אם הבעל ימות ראשון הכל יעבור לאשתו, והאישה לאחר מכן תעביר את זה רק לילדים המשותפים שלהם. וגם היא כותבת את אותו הדבר, וזו ההדדיות, מעין צוואות מראה. במנגנון זה האישה מחויבת לאחר 120 שלה להעביר את הנכסים ליורש הבא שציווה האיש. וכך למעשה המנוח שולט גם בנתינה הראשונה וגם בנתינה הבאה אחריה. הבעיה במנגנון זה הוא שבן הזוג, היורש הראשון רשאי לכלות את הנכסים, ולא להשאיר כלום למעט באמצעות צוואה, שבה הוא חייב להשאיר את הנכסים ליורשים אחריו שנקבעו בצוואה הקודמת", מצביע פרופסור כהן על מורכבות הדברים.

"אבל האמת היא שאפשר להגביל גם את המנגנון הזה", מרגיע פרופסור כהן. "אפשר לכתוב כי בן הזוג, היורש הראשון, יקבל הכל אך לא יהיה רשאי לכלות את הנכסים ולא למוכרם למשל. רוב האנשים לא מוסיפים הגבלה זו מכיוון שהם רוצים לתת לבן הזוג שליטה מלאה בנכסים שצברו יחד. אולי בן הזוג יצטרך בית אבות ויידרש למכור את הנכסים לשם כך. אם הצוואה תגביל אותו הוא לא יוכל למכור את הנכסים וזו בעיה".

"הכול פה הדדי. יכול להיות שאתה כן מעוניין להגביל את בן הזוג שלך אך אז גם הוא יגביל אותך. אדם לא מעוניין להיות מוגבל, לכן למעשה צוואה הדדית פחות מגבילה ותולה על האמון שיש לך בבן הזוג. כלומר אתה צריך לסמוך עליו שהוא באמת לא יכלה את הנכסים, ישתמש במה שצריך, אבל ישאיר אותם לדור הבא שציינתם במפורש ביורש אחר יורש. אך בהחלט ייתכן שמחר מישהו יבקש מבן הזוג הנותר בחיים מתנות, או שהוא יתחתן ויפתח חיים חדשים – הוא יוכל לכלות הנכסים במהלך חייו", מסביר פרופסור כהן.

לסיום, מסכם פרופסור כהן, "הפתרון, מי שמשתמש במנגנון של צוואה הדדית למעשה מתגבר על ברירת המחדל הקבועה בחוק, לפיה אם אחד נפטר, בן זוגו הופך להיות שותף עם הצאצאים. אני חושב שרוב האוכלוסייה בישראל, לא מסכימה למבנה הזה. היא לא יודעת את זה, אבל זה מה שיקרה. בצוואה הדדית למעשה, כל אחד מחליט שהכל עובר לבן הזוג ואז בן הזוג לא צריך לבקש הסתלקות מאף אחד. מי שרוצה יותר לשלוט, צריך גם לחשוב על מנגנון של יורש אחר יורש, שזה קובע מה יקרה לאחר 120 של זה שנותר בחיים", מסכם פרופסור כהן.

הרב פרופסור יצחק כהן הוא מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו, ק. ירושלים, ומרצה במרכז אקדמי לב