כאשר אדם נפטר ישנם שני דינים שחלים על רכושו, דיני משפחה ודיני ירושה. על מנת להבין את העניינים האלה לעומק, הגיע לאולפן ערוץ 7 הרב פרופסור יצחק כהן, מנהל אקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו, כדי להמשיך בסדרת הראיונות בנושא ולהסביר מה אומרים דינים אלו, ואיזו השפעה יש להם על האישה לאחר פטירת בן זוגה, ולהיפך.

"כשאדם נפטר מתחיל איזון המשאבים ברכוש, כלומר בשלב הראשון כאילו מתחילים גירושין" אומר פרופסור כהן, ומסביר: "בודקים את היקף העיזבון כדי לבדוק מה בכלל שייך למנוח, ורק לאחר מכן מתחילים דיני הירושה. למשל, אם בני הזוג צברו את כל הרכוש יחד, אז קודם כל מגיע מחצית מכך לבן הזוג שנותר בחיים. וזה נכון גם אם כל הרכוש רשום על שמו של המנוח. לא הרישום קובע כי אם המאמץ המשותף. אם נצבר מיום שהם יחד – אז הרכוש מתחלק חצי בחצי בין בני הזוג מכוח דיני המשפחה".

"לאחר שסיימנו לבחון את היקף העיזבון ואנחנו יודעים כעת מה שייך למנוח ומה לבן הזוג הנותר בחיים, פה מגיע בן הזוג הנותר בחיים פעם נוספת אך הפעם בכובעו כיורש. לכן קוראים לכך בז'רגון המשפטי: 'כפל מצבעים'. כלומר, בן הזוג הנותר בחיים מקבל גם מחצית מהרכוש מכוח דיני המשפחה, וגם מחצית נוספת מהעיזבון (כשנותרו גם ילדים למנוח). בפועל מקבל בן הזוג 75% מהרכוש", מסביר פרופסור כהן.

בהמשך הריאיון נערך באולפן תרחיש כדי להמחיש את העניין. נניח שלזוג יש מיליון שקלים שנצבר יחד מיום נישואיהם. נניח והאיש נפטר (תחולת חיי הגבר נמוכה מתחולת חיי האישה...) חצי מיליון ש"ח מגיע לאישה מכוח דיני המשפחה. ומהחצי מיליון הנותרים תירש האישה מחצית מכוח דיני ירושה ובסך הכל 750 אש"ח. לעומת זאת "אם המנוח נפטר מיד לאחר החתונה, אז האישה מקבלת מהמיליון הרשום על שמו רק מחצית, כי היא רק יורשת. אין לה דבר מכוח דיני המשפחה שכן היא לא צברה איתו את מיליון הש"ח באשר חיי נישואיהם היו קצרים ביותר ולא הספיקו לצבור רכוש משותף יחד", מסביר פרופסור כהן.

מקרה מיוחד שעולה בשיחה, ורוב הישראלים מוטרדים ממנו, הוא נכסים שמביא איתו בן הזוג לפני הנישואין. "לא אחת אנשים מגיעים לנישואים עם נכסים, למשל כשההורים של בן הזוג האחד רוכשים לבנם או לבתם דירה לפני החתונה. זהו נכס חיצוני. בהנחה והרישום בטאבו נותר רק על שם בנם או בתם, הנכס לא הופך להיות חצי-חצי מיד, אך עם הזמן זה עלול לקרות. בן הזוג השני יכול להוכיח שלמעשה עם השנים הדירה הפכה להיות משותפת, כי בן הזוג שהנכס על שמו שידר כך, אמר כך, נעשו שיפוצים יחד בנכס ועוד. במקרה כזה בן הזוג עשוי לקבל מחצית מהדירה מכוח דיני המשפחה אף שהדירה הובאה לפני הנישואין. והוא, בן הזוג הנותר בחיים, עשוי לקבל מחצית נוספת מכוח דיני הירושה. זה באמת מרחיק לכת, וכמובן בא על חשבון הצאצאים", מסביר פרופסור כהן.

לדברי פרופסור כהן, לכפל מבצעים זה עלולות להיות השלכות על הצוואה. לדבריו, "אדם יכול לומר אם בכל מקרה בן זוגי מקבל חצי מתוקף דיני משפחה, אז אולי נכון יותר שבצוואה אחלק את עזבוני אחרת. למשל הוא לא מעוניין שבן הזוג יקבל 75%, ולילדיו יישאר רק רבע מכלל הנכסים. במקרה כזה הוא יכול לצוות את כל החמישים אחוז שלו – לילדיו או למישהו אחר. אם הוא לא יכתוב צוואה אז מחצית מעיזבונו יירש בן הזוג, כאמור. אם יכתוב צוואה הוא יכול להעביר את כל עיזבונו לאחר ולא לתת לבן הזוג בכלל. וכאמור, העיזבון לא כולל את המחצית שמגיעה לבן הזוג".

ומה עם הכתובה? מסביר פרופסור כהן כי "הכתובה נועדה למצב של פטירה. כשאדם כותב לאשתו סכום בשעת החופה, הוא למעשה מבטח אותה למקרה של פטירה. כעת, באה האישה ואומרת, קיבלתי 50% מכוח דיני המשפחה שאותם כאמור צברנו יחד. ירשתי 50% נוספים מכוח דיני הירושה, אך יש פה חוב נוסף שהאיש חב לי והוא הכתובה".

"המחוקק הבין זאת ואמר שפה אין גם וגם. פה אין כפל מצבעים. את הכתובה צריכה האישה לקחת מתוך החלק שלה בעיזבון. מדוע? כי הכתובה נולדה למצב בו האישה לא הייתה יורשת כלל, בזמן חז"ל, ולכן תיקנו עבורה כתובה. אך כיום היא יורשת מחצית. לכן קובע המחוקק האזרחי שהכתובה תילקח מתוך העיזבון. לעומת זאת, אם האיש כתב צוואה כאן צריך לבחון מלשון הצוואה האם הוא התכוון לתת לה גם את המנה שהתחייב לה בצוואה וגם את הכתובה", מסביר פרופסור כהן.

בשלב זה מדגיש פרופסור כהן, "אדם צריך לחשוב בזמן הצוואה האם הוא מתכוון לתת גם את הכתובה או שהוא מתכוון לכלול את הכתובה בתוך המנה שהוא מזכה לאשתו בצוואה. זאת שאלה גדולה ורוב האנשים לא נותנים עליה דעתם בשעת כתיבת צוואה. זה עלול להביא להתנגדות לצוואה ולכן הנושא צריך להיות מפורש בצוואה".

הרב פרופ' יצחק כהן הוא המנהל האקדמי בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו קמפוס ירושלים ומרצה במרכז אקדמי לב.