בפורום המכללות הטכנולוגיות מוטרדים מתוכנה של טיוטת חוק ההסדרים. עם עידו חגאי, מרכז תחום רפורמות בפורום ומנכ"ל המכללה הטכנולוגית כנרת, ניסינו להבין מדוע.
"מדובר ברשת של 35 מכללות לאורכה ולרוחבה של הארץ, שבהן מכשירים מהנדסים יישומיים, מערכת השכלה טכנולוגית שבכל העולם היא המנוע לצמיחת הון אנושי-טכנולוגי עבור כלכלת מדינה. בעוד 25 אחוזים מהשנתון הולכים במדינות ה-OECD להשכלה הטכנולוגית, בישראל רק עשרה אחוזים הולכים להשכלה על תיכונית טכנולוגית וכחמישים אחוזים הולכים לאקדמיה. יש כאן השכלה אקדמית עודפת שלא תורמת לפריון", אומר חגאי.
בדבריו מתאר חגאי את הצמיחה בהיקף תרומת מכללות הטכנולוגיה להעצמת ההשכלה הטכנולוגית הבאה לידי ביטוי בענפים רבים ולאחר תקופת לימוד קפדנית ומבחנים ממלכתיים שאותם עוברים הסטודנטים, ועם זאת, הוא אומר, השקעת המדינה בסטודנט במכללה טכנולוגית פחותה מהשקעתה בילד בגן ילדים. "תקצוב שנת לימוד של הנדסאי הוא 14.500 שקל וילד בגן ילדים מקבל 17,160 שקל, סטודנט באקדמיה מקבל 35,000 שקלים בשנה", הוא אומר ומציין את איכותם הגבוהה של המרצים שמשתכרים בפער גדול פחות ממקביליהם בתיכון או באקדמיה. "איך המדינה חושבת להשקיע ולקדם את הדור הצעיר במדינה כדי שהוא יתרום לפריון של המדינה ולתשואה הפרטית שלו?".
"מחקרי הכלכלנית הראשית מלמדים שהפרמיה השנתית ללימוד של הנדסאים גבוהה משל לומדי רפואה והנדסה באוניברסיטה. אין מחלוקת על כך שהשקעה בהנדסאים תורמת לפריון במשק יותר מחלק גדול בהשכלה האקדמית שאנחנו מעריכים אותה אבל צריך להבין שלימודים לתואר הנדסאי הם ברמה גבוהה".
"היכולת של המכללות לקחת סטודנטים גם עם בגרות חלקית ולהביא אותם לרמה גבוהה והשתלבות במשק היא יכולת טובה, אבל אנחנו לא יכולים לתת מענה רק למי שלא הולך לאקדמיה כי נדרשת רמת למידה גבוהה. אנחנו נותנים מענה אבל אנחנו לא יכולים לתת מענה לכל המצוקות החברתיות בישראל. אנחנו רוצים לאפשר לכל צעיר במדינה לשקול אם הוא רוצה לפנות להשכלה טכנולוגית או להשכלה אקדמית".
לנוכח נתונים אלה ורבים אחרים קורא חגאי לשרי הרווחה והאוצר יחד עם ראש הממשלה להבין את משמעות הדברים ולאפשר תקצוב לפיתוחן של המכללות. זאת בעיקר לנוכח טיוטת חוק ההסדרים שפורסמה היום (רביעי) שבה, כך הוא אומר, "המדינה מטילה עלינו יעדים אבל לא מתקצבת. בתקציב כזה היא רוצה אסטרונאוטים. אנחנו לא מערכת עסקית אלא מערכת ציבורית למען הציבור".
לדברי חגאי הקריטריונים המובאים בטיוטת חוק ההסדרים יביאו לסגירתן של מכללות טכנולוגיות שכן על פי המסמך יחויב רף מסוים של מספר סטודנטים על מנת לקבל את התקצוב הנדרש. חגאי קורא לשרים ולראש הממשלה, כמו גם לבכירים אחרים הנוגעים בדבר להפנים את חובת התקצוב על מנת לפתח את המכללות הקיימות בטרם שוקלים פתיחת מכללות חדשות.
בדבריו הוא מציין כי צעדים שנעשו בראשית שנות השמונים פגעו אנושות בענף והובילו למשבר חמור ועד היום לא תוקנו. "אנחנו המעוז האחרון להשכלה טכנולוגית. הבוגרים שלנו תורמים למשק בכל שדרות הניהול. הטכנולוגיה נמצאת בכל תחום בחיים שלנו והמדינה גודעת ענף קריטי", מזהיר חגאי.