בראיון לערוץ 7 מתייחס האלוף במיל גרשון הכהן לצעדים הנדרשים לבלימת ההסלמה שישראל כבר בעיצומה, לדבריו.
"יש מגוון פעילויות רחב וצריכה להיות הבנה אסטרטגית למצב", הוא אומר ומציין כי "אחד הדברים שמעודדים את הטרור דווקא עכשיו הוא ההבנה שממשלת הימין לא זוכה ללגיטימציה בתוך ישראל ולכן יש להם לגיטימציה להגביר את הפעילות נגד היהודים באופן שיזכה לתמיכה. בין היתר הם גם מזהים את חוסר האחדות בתוך עם ישראל במצב שמקטין את יכולת הפעולה של ישראל בהיקף רחב".
הכהן מוסיף כי "יש לקחת בחשבון את לקחי השיעור של מה שקרה לנו במהלך אירועי ספטמבר 2000 עד חומת מגן. הייתה אזלת יד גדולה עד עליית שרון לשלטון, כולל בתחילת 2001 וגם אז הפיגועים נמשכו ולא נעצרו. הוא לא הפעיל במהירות את 'חומת מגן'. לקח לו מעל שנה בשלטון כדי להגיע ללגיטימציה פנימית ואחרת. חלק מהלגיטימציה שנתנה לשרון את היכולת לצאת ל'חומת מגן' היה מהוודאות שהוא הצליח להביא אחרי תפיסת ה'קארין A' מול הממשל האמריקאי שערפאת מארגן ומתכנן טרור ושולט בכל המתרחש".
"יש כאן מערכת של נסיבות שמחייבות פעולה ישראלית מאוד מתוחכמת בהקשר הזה", אומר הכהן הסבור כי אין לשכפל את 'חומת מגן'' "כי מה שקרה ביום חמישי בבוקר בג'נין הוא אירוע מהסוג שהופך את חומת מגן 2 למיותר כי אנחנו פועלים בעומק ג'נין, בקסבה של שכם ובמחנות הפליטים סביב שכם. צה"ל נמצא בכל מקום ואיתו כל המערכות, שב"כ, ימ"מ וכו'. כולם נמצאים שם. המציאות היא לא 'חומת מגן' כי מה שהביא ל'חומת מגן' היה המצב שבו החל מינואר 96', כשצה"ל יצא מכל מרחבי A ו-B על פי תכניות רבין והשטח הועבר לידי הרש"פ, צה"ל הפסיק להיות במרחבי הערים והכפרים. עצם החזרה לתוך שטח A היה סוג של אירוע. זה לא היה עניין של מה בכך. במשך זמן רב ירו לעבר גילה מבית ג'אלה ולא נכנסו להרוג את המחבלים שירו שם. זה קרה רק באוגוסט 2001. היה מחסום מנטאלי או פסיכולוגי שחסם את כניסת צה"ל לשטחי A והמחסום הזה נשבר ב'חומת מגן'. מאז אין מחסום כזה וצה"ל נכנס לכל מקום שצריך בכל שעה שצריך בהתאם למודיעין ויש מודיעין כי השב"כ בשטח".
מאחר וכך, אומר גרשון הכהן "הפעילות צריכה להיות אחרת". הוא מציין בדבריו כי מבצעי הפיגועים בירושלים הם ערבים ירושלמים, "ולכן כל מי שאומר שניפרד מהפלשתינים צריך לענות לשאלה עד כמה ניפרד. יש פלשתינים בלוד, באום אל פאחם ובירושלים, אז עד לאן ניפרד? עד צפון תל אביב? המשמעות היא שהנחות יסוד בסיסיות שני הצדדים, מימין ומשמאל, כבר לא בתוקף וחייבים לארגן תפיסה אסטרטגית חדשה ולהבין את המציאות גם בהקשר הנוכחי. לא מעט נוגע לתפוצת הנשק שקיימת היום ולא הייתה בעבר. נשק היום נמצא במגזר הערבי לכל דורש, גם בישראל וגם ברש"פ, וזו מציאות מאתגרת מאוד".
בהתייחס להכרזת הרש"פ על ניתוק ביטחוני מול ישראל, אומר הכהן כי לא מדובר באמירה או צעד שישפיעו באופן של ממש על המציאות בשטח. "היו כבר תקופות, גם לפני שנה וחצי, התיאום הביטחוני הופסק בהן. יש הרבה שאלות שנוגעות לסוגיות מעבר למניעת הטרור. יש שאלות שנוגעות למתן אישורים לסוחרים וסחורות להיכנס, אישורי עבודה ועוד. הפלשתינים למדו מהר מאוד לעבוד ישירות מול המינהל האזרחי שלא דרך הרש"פ והם ידעו גם להכיר את היתרון בעבודה ישירה מול המערכת הישראלי ללא תיווך פלשתיני, כי אצל הפלשתינים הם משלמים הרבה שוחד ואצל הישראלים ברור שחלילה שקצין מינהל ייקח שוחד בשביל אישור כניסה. כלומר שלמאות אלפי פלשתינים שצריכים את התיאום יש דרך לקבל את השירותים האלה ישירות מול ישראל".
לדברי התיאום הביטחוני, אומר הכהן כי "רוב התיאום לא באמת מונע טרור, וממילא באזור ג'נין הרש"פ לא שולטת מזמן, כך שמדובר באירוע סימבולי יותר מאשר אירוע ממשי".