אנו עלולים לשכוח אותו - מצוות צפייה בשביט

בימים אלה טס יחסית קרוב לכדור הארץ כוכב שביט הנושא את השם השירי C/2022 E3 (ZTF), אשר התגלה במרץ 2022 לאסטרונומים במעבדה ע"ש צביקי בקליפורניה.

לאחרונה, עבר כוכב השביט בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו האליפטי, ובימים הקרובים אמור להיות נראה לעין לא מזוינת, אם כי הדבר צפוי להיות בלילות של ירח מלא, כך שהתצפית יכולה להיות בעייתית. הפעם האחרונה שכוכב שביט זה ביקר אצלנו, הייתה לפני כ- 50,000 שנה, לכן אני מציע שלא לחכות לביקור הבא.

אנו עלולים לשכוח אותו, במיוחד שלפי מדענים מסוימים, כנראה שהוא ייפלט ממערכת השמש בקרוב (אנו מדברים בעשרות אלפי שנים בכל זאת).

מדוע ביקור כזה מעניין? הסיבה הפשוטה היא שכל מה שקורה בעולם מעניין. הוא אשר אמרו חז"ל (מסכת שבת עה,ב): "אר"ש בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב עליו הכתוב אומר (ישעיהו ה,יב) ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו". במקום אחר בש"ס, חז"ל סומכים על הפסוק הזה כדי לדבר על צדיקים שאינם מאמינים - ביטוי מאוד קשה. כך, מי שיכול ולא עוסק בתקופות ומזלות (דהיינו מתמטיקה ואסטרונומיה - ובגדול במדע, כיון שאלה היו תחומי המדע בתקופת חז"ל) מפגין שמעשה בראשית לא מעניין. שכן, אין תתעניין בבורא אם אתה מתנכר לבריאה שלו?

אין זה הסוף. הגמרא ממשיכה: "א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן מנין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר (דברים ד,ו) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות". כאן לא שואלים אם אתה יכול או לא. כשמשהו מוגדר כמצווה, אז צריכים להתאמץ - למי שאין תפילין, הוא יפעל כדי לשאול; לפעמים האדם חייב לחזור מספר קילומטרים אחורה, כדי לברך ברכת המזון במקום בו אכל; אפילו בשביל מצות סוכה שאפשר לקיים במצות חברו, רוב האנשים מתאמצים. אז במצווה להתעניין במעשי הבורא לא לעשות מאמץ?!

אז כן, יש להתאמץ. מאידך גיסא, מה ניתן לעשות אם לא מבינים? בשביל זה יש אנשי חינוך היודעים להנגיש את המדע לציבור הרחב, למי שמבין פחות ולמי שמבין קצת יותר. כך כותב הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (מחבר הספר בני יששכר): "אשרי מי שזכה בילדותו ללמוד כל עומק החכמה הנפלאה של הילוך המזלות וחשבון התקופות בשימור ובמשקל כגון קידוש החדש להרמב"ם ובספר תכונות השמים (לר' רפאל הלוי מהנובר – הערת העורך) ובס' נחמד ונעים (לר' דוד גנס, תלמידו של המהר"ל –הערת העורך), כי הוא מצוה גדולה ובפרט בזמננו שאין מקיימים המצווה הזאת כתקנה בב"ד הגדול שבירושלים, והלימוד עולה במקום העשייה".

מצוה גדולה ללמוד את התחום הזה בגיל צעיר, שכן הראש פתוח ופנוי ללמוד דברים לא פשוטים. ומה קורה עם מי שלא למד? האם נגיד עליו עבר זמנו בטל קרבנו? לא. ר' אלימלך מדינוב ממשיך: "אבל מי שלא למד בילדותו אי אפשר לבלות כל כך זמן רב הצריך לעניינים האלו כי הוא חכמה נפלאה דקה מן הדקה, יספיק לעצמו החשבון הנ"ל, כפי אשר כתבנו בקיום המצווה ואעפ"כ לפעמים יעיין בהחכמה כפי כחו ומה שיבין יבין ולמצווה יחשב".

אין כאן מקום להאריך, רק נזכיר שהרמב"ם (משונה פרקים), הרמב"ן, הרמ"א (תורת העולה), המהר"ל (נתיב התורה) ועוד הרבה חכמים עסקו בזה, כמו הרלב"ג, ר' שלמה ממונטפליה, ורבי אברהם בר חייא (יש מכתש על שמו על הירח) ועוד עסקו באסטרונומיה. בימינו לא חסרות דרכים להתעניין וללמוד.

רק נזכור: המדע הוא מדע של תורה, הוא עוזר לחקור את הבריאה, וכדברי הרמב"ם להתקרב להכרת הבורא. חקירת כוכבי השביט הביאה הרבה מידע על מערכת השמש והיווצרותה, על המים שיש לנו על פני כדור הארץ המרכיבים את רוב גוף האדם. ואין מים אלא תורה.

--

פרופ' נח דנא-פיקארד הוא מתמטיקאי וראש הקתדרה לתורה ומדע במרכז אקדמי לב. עורך סדרת הספרים "לדעת בארץ דרכך", מחקרים בתורה ומדע, בהוצאת מרכז אקדמי לב וספריית בית אל.