העם דורש הידברות

אם יש דבר שמסמל יותר מכל את הטירלול שאחז את המדינה, זה הפער האדיר שבין התנהלות הדרגים הבכירים במדינה, קואליציה ואופוזיציה גם יחד, לבין תחושות הציבור – מימין ומשמאל, מכל הכיוונים ומכל המיגזרים.

במידגם בלתי מייצג של שיחות עם חברים, בלי הבדלי דעות, תומכי הממשלה ומתנגדיה, תומכיה הרפורמה המשפטית ומתנגדיה, מצאתי קונסנזוס אחד: כולם מודאגים, מאד. לא מסתירים את דאגתם. מודאגים מהקרע הפנימי בציבור. מודאגים מכל מה שקורה סביב הרפורמה המשפטית, ויותר מכל: מודאגים מעתיד המדינה.

ולכולם, מכל הכיוונים, יש אותו פתרון: לעצור עצירת ביניים את תהליך החקיקה, ולהתחיל בהידברות בין כל הגורמים בנושא, כדי לקדם חקיקה בהסכמה.

והדברים קיבלו גם ביטוי בסקר שפורסם בסוף השבוע בערוץ 12 על המהפכה המשפטית: 62% סבורים שיש לעצור או לעכב את החקיקה, לעומת 24% שרוצים להמשיך. אבל גם אותם 62% התומכים בעיכוב החקיקה, מתחלקים שווה בשווה בין אלו שדורשים עצירה מוחלטת, לבין אלו שמבקשים עיכוב לצורך הידברות – 31% כל אחד. אם נצרף לאחרונים את 24% הסוברים שיש להמשיך בחקיקה, נגלה ש-54% מהציבור בעד המשך החקיקה, אבל רובם דורשים לעשות זאת בהידברות. בהחלט רוב דמוקרטי.

וזה בדיוק מה שהמנהיגים לא עושים. כששר המשפטים יריב לוין הכריז ש"לא יעצור את התהליך אפילו לדקה", ומנגד אהוד ברק מכריז ש"לא מנהלים מו"מ עם התליין על אורך החבל", וככלל כולם דחו מכל הכיוונים את מתווה הפשרה של נשיא המדינה, כולם פעלו לטובת האינטרס האישי שלהם - ונגד רצון הציבור.

מי שנתנו לכך את הביטוי הנכון ביותר היו תריסר ראשי המל"ל לשעבר, שהשמיעו קריאה פומבית להידברות בין הקואליציה והאופוזיציה, והזהירו שהמשך הקרע בציבור מחליש את ישראל. הצצה ברשימה מראה שממש לא מדובר באנשי השמאל, אלא במגוון הדעות בציבור: יוסי כהן שמונה לתפקיד בידי נתניהו ואף סומן כיורשו, יעקב עמידרור ויעקב נגל ה'סרוגים', עוזי דיין איש הליכוד, וגם דוד עברי, גדעון שפר, גיורא איילנד, אילן מזרחי, דני ארדיטי, עוזי ארד, איתן בן דוד ואיל חולתא. בניגוד לכותרת שניתנה לדבריהם ב'ערוץ 12', הם לא יצאו נגד הרפורמה המשפטית. הם קראו לראשי הקואליציה והאופוזיציה "להיכנס להידברות רצינית ללא תנאים מוקדמים ולאפשר את מיצויה בהגעה למתווה מוסכם בדבר היחסים בין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. רק הגעה למתווה מוסכם תעצים את החוסן הלאומי ותהווה הוכחה שישראל היא מדינה איתנה ופורחת".

זו הצעתי למארגני הפגנות המחאה: במקום לצעוק על 'קץ הדמוקרטיה' ו'שלטון דיקטטורי', תשנו את כותרת ההפגנה ל'חקיקה בהידברות', ותגלו איך לחמישים אלף מפגיני השמאל ברובם, מגיעים עוד 100 אלף אנשי ימין.

ואם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן נשען על פורום 'קהלת' ברפורמה המתוכננת, הוא קיבל בסוף השבוע מתנה משמיים בדמות מאמרו של מייסד פורום קוהלת משה קופל במאמר ב'מקור ראשון', שהציע את הפשרות הכי הגיוניות: לוותר על פסקת ההתגברות כליל, למנוע פסילת חוקי יסוד רק לאחר שיוסדר הליך חקיקתם כך שלא ייעשה באופן חפוז וברוב מקרי, ולהוסיף נציגי אופוזיציה לוועדה על חשבון השופטים המכהנים. הנה הצעה שיכולה להיות בסיס ראוי להידברות – רק שיעשו כבר את מה שאורי אורבך ז"ל הציע כבר לפני שנים רבות בשנינותו הייחודית: לא צריך להידבר – צריך לדבר.