להלן אשתמש בציטטות משלושת הראיונות שנתן באחרונה אהרן ברק לערוצים 11,12,13:
"אם הרפורמה תוגשם במלואה. יידע כל אחד מהמיליונים אזרחי המדינה ותושבי המדינה - הזכות שלכם לכבוד, לחרוּת , לחיים תיפגע באופן קשה".
"בראש וראשונה: הגוף והקנין והחופש האישי, והתנועה, של כל יחיד ויחיד וחיי היומיום שלהם, ייפגעו". ברק מתנסח בשפה נחרצת נטולת ספקות, ומציג תחזית וודאית איומה לכל אחד ואחד ממיליוני אזרחי ישראל. ואני תוהה, ריבונו של עולם, הלא אפילו לשיטתו של ברק, לכל היותר אפשר לומר ( וגם לכך אינני מסכים בראייה רחבה) שקיימת הסתברות קטנטונת בסיטואציות חריגות, שחלק מזערי מהאזרחים ייפגעו בעתיד הרחוק בחלק מההיבטים!
על כן אני אומר ולא בחדווה אלא בצער; המניפסט האפוקליפטי הגורף והמקיף שפרשֹ ברק לעיני כל ישראל, הוא פשוט שקר ומעשה מכוער - וזאת חרף הכרתו הבהירה שיש בכוחם של דיבורים נוקבים כאלה, בכדי להצית את ענני הדלק השטים באטמוספרה הישראלית.
עוד קובע ברק: "מחרוזת חרוזי הרעל האלה, אם תעלה על צווארנו היא הצונאמי שיביא מלחמת אחים, ותחילת חורבן בית שלישי".
על בסיס התבטאות זו כשלעצמה, היה אפשר להאמין שזו אכן דעתו האישית הכֵּנה ושהוא מציג אותה בהתנסחות קיצונית מתוך דאגה עמוקה ולבל תפרוץ מלחמה פנימית, ואכן הוא חוזר ומדגיש מספר פעמים שמטרתו בראיונות הללו היא למנוע קרע בעם.
אבל כפי שציינתי, אותו אהרן ברק מרתיח את האטמוספרה הציבורית בהגזמות פרועות המוציאות את הקהל הרחב משלוותו. ובאמצעות שקרים גסים אודות העתיד הנורא הצפוי לעם ישראל בארצו, הוא מלבֶּה פאניקה וחרדה והתקפי זעם בקרב קהלים נאיביים החשים בסכנה קיומית אמיתית ומיידית, שהרי אלה מילותיו: "ביטול עילת הסבירות היא כפּית מוות לדמוקרטיה ולכל יחיד ויחיד" – וכפית מוות, גורמת כידוע למוות מיידי.
ובכן, האחריות והאשמה שמטיל ברק על יוזמי הרפורמה, שכביכול הם במעשיהם עלולים במהרה להביא למלחמת אחים - הנם מצדו של ברק, לא דאגה לשלמות העם, כי אם הצגה, הסוואה. כישרון משחק במיטבו, וכישרון מוסרי במֵירָעוֹ. כביכול אוחז בדרכי אהרן הכהן אוהב שלום ורודף שלום, אולם בפועל הוא רודף את השלום.
שמא תאמרו; ברק אינו מכוֵון חלילה לעורר מלחמה ברחובותינו, וסגנון דיבורו החריף חוצה הגבולות הריהו בפשטות משקף נאמנה את להט דבקותו בערכיו – אלא שברק אינו ערני כל צורכו להשלכות של אמירותיו. אם אמנם כך הוא, הרי שמדובר בחוסר מודעות-עצמית טראגי, ובחוסר משווע של בדיקה עצמית.
ברגיל מסרב ברק בנימוס להזמנות עיתונאים להתראיין אצלם. בנדון דידן פנה ברק עצמו אל הכתבת דנה וייס מפני שכדבריו "אסור לי לשתוק יותר". אם כן לא בפליטות פה עסקינן אלא בהתנסחויות מחושבות היטב.
מדובר ביהודי בן 86, רב פעלים ומנוסה מאוד, חריף מחשבה ורחב השכלה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, איש הנהנה מפנסיה דשנה ועיתותיו בידו. בני אדם שוקלים את מילותיהם בגילאים כאלה, ודווקא מפני כך החברה מקשיבה לדבריהם ברצינות יתרה. ברק גם מודע היטב למעמדו כאדמו"ר חילוני נאור. בנסיבות אלו, ובתקופה בה המתח הפנים-ישראלי גואה לשחקים, כיצד לא עמד ברק בדרישה בסיסית להיזהר במילותיו?
תשובה; לצערי ולצער רבים, איננו רשאים לחמוק מהמסקנה שהוא ברר היטב את מילותיו אחת לאחת, ובחר במודע להפיצם בערוצי תקשורת עתירי רייטינג. מה אפוא דמותו של איש זה ומה הם מניעיו?
האיש אהרן ברק התבטא בקולו בזמנים שונים בתשובה לשאלות המראיין, ואמר שאינו מאמין באלוהים ואינו מאמין בחיים כלשהם לאחר המוות. אין בקרבּו אפילו ספק קל שבקלים בסוגיות אלה. הפסוק "מלֹא כל הארץ כבודו", התגלגל בפיו של אהרן ברק בביטוי 'מלוא כל הארץ משפט' , אִמרה שיש לה מקום במשמעות מסוימת - אבל חוששני שבאֵין אלוהים, האגו של אהרן ברק תופס את עצמו כמי שמלוא כל הארץ כבודו האישי. מכת ה"ברק" שהנחית השופט בדימוס בראיונותיו לשלושת הערוצים, הנם לעניות דעתי השלכה של התמוטטות ה"אני" שלו, התמוטטות המהפכה השיפוטית שיזם וביצע. הטנקים העולים על בית המשפט, כפית מוות, חרוזי רעל, כיתת יורים העומדת מול אהרן ברק - מִקבּץ זה של ציורים ספרותיים חביבים, ממחיש היטב את הרגשתו המבוהלת של ברק, שמפעלו נתון בסכנת מוות מיידית, וה"אני" המנופח שלו קרוב להתרוקן ולהתכווץ למימדיו הטבעיים. אפשר שאֵלו הן הגיגיו של ברק במודע, ואולי רק בזרמי הלא המודע. איני יכול לדעת.
ואולם, הרי עוד בטרם ראיונותיו של ברק, איים הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט בצעדת המיליון וכד', כך שניתן לטעון שהזעם הנוראי שהתעורר בחוגי השמאל הליברלי ומתפשט וגואה, לא נולד מהצהרותיו של ברק, אלא מהפסדָם הצורב בבחירות הכלליות ומהרכבתה של קואליציה ימנית שמרנית שהצהירה "עד כאן". ובכלל, קשה לקבוע מסמרות בהסברת תהליכים חברתיים. עם זאת, סבורני שחלקוֹ של ברק בהחרפת הזעם האַלים אינו שולי, ואפילו מרכזי. שכן איומים אלימים בנשק, שהושמעו מפי עו"ד סא"ל דוד חודק, אל"מ זאב רז, וכו', ואיום בהפרת פקודות הצבא שהשמיע דן חלוץ, כל הללו הן התנהגויות הגובלות בהתאבדות לאומית ובטירוף - אלא אם כן יצאו מפורש מפי כהן גדול האדמו"ר הזקן אהרן ברק!!
קורא יקר! גם אם אינך מקבל את השערותי בדבר אופיו של ברק, דומני שתצטרף באהדה לקביעה הבאה;
אם יקום אהרן ברק עכשיו בצומת זו, ויאזור אומץ פנימי להסביר ולהבהיר באותם ערוצי תקשורת: " הנני חלוק על רפורמת לוין שהיא טעות משפטית ומדינית קשה, ואסון לאומי במישור התפיסה הדמוקרטית המופשטת, אבל אינה אסון לאומי בעולם המעשה, מפני שאין לרפורמה השפעה דרמטית על איכות חייהם של אזרחי המדינה ובוודאי לא על של כל יחיד ויחיד, אלא אולי בעתיד ובאופן חלקי ומדורג. מלבד זאת, בבחירות עתידיות עם השתנות מרכיבי הקואליציה עשויים להתבצע תיקונים חיוביים ברפורמה. לפיכך בשורה התחתונה: יש לפעול כנגד הרפורמה בעוצמה וחריפות, אבל בכלים חוקיים דמוקרטיים בלבד, וחלילה לא באיומי אלימות ושימוש בנשק. " - אם כך יצהיר ברק בחגיגיות, שקוֹע תשקע האש במחנה ישראל, וחילוקי הדעות יתנהלו בדרכים המקובלות.
ומכאן קריאה לאהרן ברק: מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה. תוכל לקנות את עולמך בשעה אחת, ותיזכֵר לדורות כמי שמחל על כבודו ועצר את המגפה! הנה אתה יכול, ולביצוע משימה זו אין לך תחליף!