מי כתב ב'ידיעות אחרונות' את השורות הבאות, תחת הכותרת 'להגביל את בג"ץ'?
"אני מודע לגישה הגורסת, כי 'המשפט הוא החיים', ולפיכך 'הכל שפיט'. אולם, לא אוכל לקבל את המשמעות הנובעת מכך, ולפיה בית המשפט העליון איננו רק פרשן החוקים המוסמך, מעצב הנורמות המשפטיות וקובע נוסחאות האיזון בין נורמות מתנגשות, אלא גם פרשן הערכים העליון במדינה ואוכף נורמות חוץ משפטיות המנוגדות לאמונתו של ציבור זה או אחר. אם כך יקרה, עלול בית המשפט לחולל תגובת נגד שתערער את יסודות אמון הציבור הרחב בו, ותפגע במעמדו".
לא אלאה אתכם בניחושים. הכותב הוא נשיא המדינה הרצוג – לא יצחק הרצוג, הנשיא הנוכחי, אלא אביו חיים הרצוג ז"ל (ותודה לחנניה ויינברג מרחובות שהיפנה אותי למקור הזה). הדברים נכתבו לפני 27 שנים, בכ' בכסלו תשנ"ה, 23 בדצמבר 1994. חיים הרצוג כבר לא כיהן כנשיא. הוא היה רק 'אזרח מודאג' כפי שעולה ממאמרו – מודאג מהמגמות של בית המשפט העליון.
מאמרו ארוך, נביא כמה פסקאות שכאילו נכתבו השבוע:
"מעולם לא הבנתי, מדוע בג"ץ דן בנושאים צבאיים טהורים (לדוגמא חלוקת מסיכות גז לאוכלוסיה), במינוי שגרירים או מנכ"לי משרדים, במשלוח כוח משטרה להאיטי, בקביעת מועד שידור של תוכנית בטלוויזיה, או כיצד יתלבש שוטר הטוען בפני בית המשפט. הרי כל אלה נתונים לשיקול דעתה של הרשות, העומדת לשיפוט האזרח ביום הבחירות".
הרצוג הזכיר כי "בעשורים הראשונים לקיום המדינה קבע בית-המשפט העליון מחסומים בפני זכות העמידה כבג"ץ, והחיל על עצמו את הכלל של אי התערבות בפעולות הממשלה, במקום שאין מדובר בנושא שיפוטי מובהק. בכך מנע בית המשפט מעצמו אתת העיסוק בסוגיות פוליטיות אשר הסעירו את הציבור, והרי אמון הציבור הוא יסוד מוסר בפעולתה.
"במשך כל השנים ישבו בבית המשפט העליון גדולי וטובי המשפטנים בישראל. בתקופתם זכה בית המשפט לכבוד רב והערכה, ומעולם לא הפך מוקד לוויכוח ציבורי. לכן הרמזים הנשמעים מקרב תומכי ההתערבות והאקטיביזם השיפוטי, כי מדיניות בית-המשפט בעבר היתה נבונה ולא נכונה – נראים לי מופרכים על פניהם.
"במשך השנים, פעל בית המשפט העליון מתוך מדיניות מחושבת, אשר גרסה התרחקות עד כמה שניתן מסוגיות פוליטיות, והימנעות מירבית – אלא אם הכרחי הדבר – מכניסה לתחומה של רשות אחרת, העשויה להביא להתנגשות מהסוג שאנו עדים לו היום.
"בשנים האחרונות, ובניגוד לעבר, אנו עדי לשיטפון אדיר של עתירות לבג"ץ, וקיימות דוגמאות אין ספור למתן זכות עמידה בצורה בלתי מבוקרת, אשר יוצרת עומס כבד על זמנו של בית המשפט ומונעות ממנו לעסוק בדחיפות ובמהירות במלאכת השיפוט כבית משפט עליון..."
מסקנתו של הנשיא הרצוג האב: "רצוי לחזור למדיניות שהונהגה מראשית דרכו של בית המשפט העליון, שקבעה בזמנו מחסומים לזכות העמידה בפני בג"ץ".
לתשומת לבו של הנשיא הרצוג הבן.
--
חגי הוברמן הוא עורך השבועות ''מצב הרוח''