למי שמביט בהשתאות ובפליאה בהשתוללות הצד השמאלי של המפה הפוליטית ובהתנהלותו משולחת הרסן – בדיבורים, בדימויים ובמעשים, אולי כדאי לרענן מעט את הזיכרון שהרי שורשיו של המאבק שמגיע בימים אלה לרתיחה, עמוקים וכדאי להטות אוזן לקולות שזיהו את עומק הבעיה במערכת המשפט שלנו לפני שנים רבות.
בשנת התשנ"ו (ראשית 1996) שלח מנהיג המפד"ל, חבר הכנסת זבולון המר ז"ל, מכתב ליושב ראש הליכוד, חבר הכנסת בנימין נתניהו, ובו ביקורת חריפה על היעדר הייצוגיות בבית המשפט העליון. המר כתב: "נוצר מצב, שבו במשך 50 שנים רצופות הזרם הדומינאנטי בבית המשפט העליון נקט באופן שיטתי בעמדות השמאל הקיצוני בשאלות מדיניות, ביטחוניות וחברתיות".
המר יצא גם נגד ניסיונות של יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט – ח"כ דדי צוקר ממפלגת מרצ, לחוקק חוקי יסוד נוספים, לדבריו, מטרתה של חקיקה זאת היתה "להעביר את רסן השלטון מהכנסת לגוף אוליגרכי לא דמוקרטי, שמעולם לא היה טרוד בבחירות ולעולם לא יתן דין וחשבון לבוחריו, והכל משום שלהשקפות של מרצ יש בבית המשפט העליון כוח, הרבה מעבר לחלקם של תומכי מרצ בחברה הישראלית".
בסוף אותה שנה דווח בעיתונות שעמדת ח"כ הרב יצחק לוי מהמפד"ל היא "שמכיוון שבית המשפט העליון מכריע בנושאים ערכיים, הרי שיש לשלב בו מספר שופטים דתיים אשר ישקפו את יחסי הכוחות הקיימים בכנסת בין חילוניים לדתיים".
האליטה השלטת
אלא שהביקורת הנוקבת הגיעה לא רק מימין אלא גם משמאל. בידיעה שהתפרסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" בשנת תש"ס (יוני 2000) הובאו דבריה של השרה יולי תמיר (מפלגת העבודה), שהיתה באותה עת חברת הוועדה למינוי שופטים, בנושא מינוי שופטים לבית המשפט העליון: "השרה יולי תמיר, שחברה בוועדה למינוי שופטים, התבטאה אתמול בחריפות רבה נגד בית המשפט העליון, "שאינו מייצג כיום את מגוון האוכלוסייה במדינת ישראל. אם הוא לא יכניס לשורותיו שופטים ממגזרים שונים... הוא יאבד את הלגיטימיות שלו.
"הגישה הפטרנליסטית של בית המשפט העליון יכולה להתפרק ב'בום' אחד או לאט לאט. עדיף שיהיה שינוי, שכן יש כבר ניצני אי אמון בבית המשפט העליון", אמרה השרה תמיר ל"ידיעות אחרונות" והוסיפה: "המערכת המשפטית משקפת במידה רבה את תפיסת העולם של האליטה השלטת. יש רתיעה מהצורך לדון בייצוג שופטים. חשוב שהמערכת השיפוטית תעניק ייצוג לכל קבוצות האוכלוסייה".
"ועוד אמרה השרה תמיר ל"ידיעות אחרונות": "כל קבוצה בישראל רוצה לשמור על מוקד הכוח שלה, וכך גם שופטי בית המשפט העליון. אסור להם להסתגר ולומר עזבו אותנו, אלא לומר: אנו יוצרים אמון מחודש בכך שנפתח את השורות".
"תמיר אמרה שאם נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, רוצה שכל קבוצה בעם תרגיש שייכת לבית המשפט העליון, הוא צריך להסכים לכך שבית המשפט העליון יהיה יותר ייצוגי...
"תמיר אמרה כי עובדה היא שנוצר דימוי שבית המשפט העליון פועל לטובת סקטורים מסוימים באוכלוסייה, "למשל אשכנזים וחילונים, וזה עלול למוטט את מערכת החוק, כי אם בית המשפט העליון נתפס כמי שמשרת קבוצה אחת, הרי שכל הקבוצות האחרות עשויות לראות עצמן כמקופחות. לכן בית המשפט העליון צריך להיתפס כתמונת ראי של החברה הישראלית. החברה הישראלית שונה כיום, ובית המשפט העליון חייב להשתנות איתה. זה לא נושא שבית המשפט העליון יכול להחליט עליו, אלא נושא הנתון להחלטת החברה הישראלית".
גם שמאלה מהשרה תמיר נשמעו ביקורות כלפי בית המשפט העליון, וכך כתב ח"כ דדי צוקר ממרצ בעניין הריכוזיות, בהצעה באשר לדרכי המינוי של שופטים לבית המשפט לחוקה: "בית המשפט העליון מרכז סמכויות באופן חסר תקדים בעולם הדמוקרטי". ובעניין היעדר הלגיטימציה הציבורית כתב: "נעדרים [מבית המשפט] שופטים שמקורם החברתי מקבוצות משנה שונות בחברה הישראלית... מראית העין של ייצוגיות איננה רק עניין אסתטי אלא מהותי ויורד לשורשי תפקידו של בית המשפט לחוקה".
הבריח התיכון
לסקירה שלעיל, שאפשר היה להאריך בה עוד, יש חשיבות רבה בעיניי. כי אם במשך 20 שנה ויותר שוררת כמעט תמימות דעים מימין ומשמאל באשר לבעיות העמוקות שיש במערכת המשפט ובדרכי מינוי השופטים במערכת, הרי שההתנהלות ההיסטרית של האופוזיציה בימים אלה איננה אלא פוזיציה – עמדה פוליטית המבטאת חשש מאובדן הכוח העצום שנמצא בידה שנים רבות, גם כאשר היא מפסידה בקלפי.
וכדברי פרופ' יולי תמיר: "כל קבוצה בישראל רוצה לשמור על מוקד הכוח שלה, וכך גם שופטי בית המשפט העליון". זו אינה אמירה של איש ימין אלא של אשת שמאל מובהקת שהיתה פעילת 'שלום עכשיו' וחברת מפלגת העבודה.
הרפורמה הנוכחית היא תיקון גדול בהשבת הכבוד לאזרחי ישראל – השבת האמון במערכת שהלכה והתנתקה מן העם. מורי חמי – הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, היה מרבה לדבר בפרשיות המשכן על חשיבותו ומקומו של הבריח התיכון, שהבריח את כל קרשי המשכן מקצה לקצה ובכך למעשה העמיד את המשכן.
התמוטטות האמון במערכת המשפט, כך נדמה לי, נובעת מאיבוד היכולת להוות בריח תיכון שמבריח את כל חלקי העם כיום, מן הקצה אל הקצה. רק השבת מערכת המשפט לגודלה הטבעי, מתוך חיבור אמיתי לכל חלקי העם, תהווה צעד קטן אך חשוב בהשבת שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה. ובאשר לזעקות האופוזיציה – אני מקווה שכעת גם אתם השתכנעתם שמדובר בסך הכול בפוזיציה.
בכתיבת המאמר נעזרתי רבות במאמרו של פרופ' מנחם מאוטנר, 'מינוי שופטים לבית המשפט העליון בחברה רב-תרבותית', מחקרי משפט יט, חוברת 2 עמ' 423-460