שאלות ותשובות מתוך ספרו האחרון של הרב חיים דרוקמן זצ"ל, "בחיל וברוח", שער ט, פרק א
א. לעשות נקמה?
היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל סבל מפיגועי טרור קשים וחמורים שנים רבות עוד קודם הקמת המדינה, ועד היום עודנו נתונים לגלים של פיגועי טרור רצחניים מצד שכנינו הערבים.
הכאב והתסכול הבאים מהאירועים הללו מעלים פעמים רבות את השאלה איך נכון להגיב במקרה של רצח יהודים בפיגועים, בייחוד במקרים שנדמה כי המדינה מגלה אוזלת יד ואינה מטפלת בחומרה בפורעים ובמשלחיהם ואינה מצליחה להגן על אזרחיה כראוי. האם במקרים שכאלה, על אנשים פרטיים ליזום פעולות־נקם, מה שיש המכנים: "תג מחיר", וכדומה, כדי להחזיר מלחמה ולהגן על יהודים?
על הקדוש ברוך הוא נאמר (תהלים צד, א): "אֵ־ל נְקָמוֹת ד', אֵ־ל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ", וכן (נחום א, ב): "אֵ־ל קַנּוֹא וְנֹקֵם ד', נֹקֵם ד' וּבַעַל חֵמָה, נֹקֵם ד' לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו". נקמת ד' היא נקמה א־לוהית קדושה – שלא כנקמת האדם, שמקורה באנוכיות ובמידות רעות. משום כך, רק ד' יכול לנקום, ואילו על בן אדם נאסרה הנקימה. אצל האדם, הנקימה היא מעשה שלילי ומגונה.
עם זאת, ישנם מקרים שהקדוש ברוך הוא מצווה עלינו לנקום, וכפי שראינו בתחילת ספרנו, זה אף היה תפקידו האחרון של משה רבנו לפני מותו: "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים, אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ" (במדבר לא, ב). אולם, הנקמה הזאת מותרת אך ורק משום שד' הוא שציווה אותנו לעשותה.
הקדוש ברוך הוא אף ציווה עלינו לצאת במקרים מסוימים למלחמת מצווה, וכמו שראינו בשער הראשון בספרנו, אחד המקרים הללו הוא מלחמה למען הגנת העם והארץ.
על כן, במקרה של פיגועים הנעשים חלילה כנגד יהודים בארץ ישראל, אנו בוודאי מצווים, כאומה, לצאת ולהילחם כנגד המפגעים ועוזריהם. במסגרת הלוחמה המתמדת שלנו באויב, אנו נדרשים לעיתים אף ל"פעולות נקם" מסוימות כדי להרתיע את האויב לבל יעז לפגוע בנו.
ב. בידי מי מוטל ביטחון ישראל?
אנו נדרשים אפוא להילחם כדי להגן על ביטחון עם ישראל. אולם, הביטחון של עם ישראל אינו נתון בידיו של אדם פרטי זה או אחר – אלא ביד ההנהגה המקובלת של כלל ישראל. בימינו, ההנהגה של עם ישראל, בוודאי בארץ ישראל, היא מדינת ישראל על זרועותיה המבצעיות – צה"ל והמשטרה, השב"כ ו"המוסד", וכן הלאה.
לאדם פרטי יכולות להיות כוונות טובות מאוד, אבל אם הוא ינסה לפעול בעצמו לטובת ביטחון ישראל, הוא עלול לא רק שלא להועיל – כי אם אדרבה, להזיק מאוד ואף לגרום לנזק מתמשך לכלל ישראל!
לדוגמה, יהודי רואה את הפיגועים שעושים בנו אויבינו, והוא מחליט לקום ולעשות מעשה בעצמו, בלי לשאול איש. והינה הוא הולך ועושה פיגוע־נקם בכפר ערבי כלשהו. אותו יהודי מרוצה ממעשיו ואומר לעצמו: הצלחתי להחזיר להם ולימדתי אותם שדם יהודי איננו הפקר!
כך הוא חושב לעצמו, אך בפועל, הפיגוע שעשה עלול לגרור אחריו גל של פיגועי טרור רצחניים כנגד יהודים בארץ ובעולם, שלא לדבר על החרמות וגינויים ממדינות העולם שיקשו מאוד על התנהלות המדינה בהמשך.
אז פלוני נקם והוציא קיטור – אבל מה הן ההשלכות של המעשה שלו? כמה נזק גרם! האם הוא מוכן לשאת באחריות על הדם היהודי שיישפך חלילה בגלל הנקמה שלו?!
וכמובן, כל זה בלי לדון בשאלה מי התיר לו הלכתית לפגוע באנשים חפים מפשע, שאשמתם היחידה היא השתייכותם לאותו עם שיצא מקרבו מפגע פלוני!
ברוך ד', יש לנו רשויות מסודרות וחזקות המופקדות על ביטחון מדינת ישראל. אתה מרגיש שאינך מסוגל לשבת בחיבוק ידיים לנוכח האירועים הנוראיים? – אשריך שאתה מרגיש כך ודמך רותח ואינך אדיש לסבל של עמנו! אך אל תפעל על דעת עצמך במה שנוגע לכלל ישראל! בוא והצטרף לאחת מרשויות הביטחון של המדינה וסייע להן להגביר את ביטחון העם!
ג. הברכה שבמציאות דורנו
אפשר לדון על מדיניות הביטחון של ממשלה זו או אחרת, אך גם אם אנו חושבים כי ממשלה כלשהי פועלת ברפיסות כנגד אויבינו ואינה תקיפה דיה – אין זה אומר שמותר לנו לקחת את החוק לידינו!
אנו חיים במדינה דמוקרטית, ומותר לנו להפגין ולנסות להשפיע על הממשלה לפעול אחרת – אך חלילה לנו לפעול עצמאית ובניתוק מרשויות המדינה!
עלינו להכיר בזכות הגדולה של דורנו לחיות במדינה משלנו, שיש לנו בה צבא, משטרה ושאר מערכות ביטחון. צריך לזכור כי כל זה לא היה לנו בעבר. מיום חורבן הבית ועד לקום מדינת ישראל לא היו לעם ישראל רשויות לאומיות מסודרות ורשמיות שיילחמו למען האומה ויגנו עליה. לא היו לנו גופים שיגנו עלינו, והגויים עשו בנו כרצונם.
איננו יכולים לפרט את כל הפרעות, הגזרות והרדיפות שעברו אבותינו מחורבן הבית ועד לקום המדינה. מי שמר על היהודים מפני נושאי הצלב האכזריים ברחבי אירופה? מי הגן עליהם מפני חרבו של מוחמד וממשיכי דרכו? מי בא להגנתם בפרעות ברחבי העולם? והנורא מכול – מי מנע מאויבינו להשמיד שישה מיליון יהודים בשואה האיומה? בכל התקופה הנוראה הזאת, לא נותר לנו אלא לסמוך על ד' שיצילנו מיד אויבינו בדרך נס, כי לא היו לנו רשויות ביטחון שילחמו בעבורנו.
כמה עלינו להודות לקדוש ברוך הוא על שזיכה אותנו להקים מדינה גדולה וחזקה, המסוגלת להגן על עצמה מפני כל הזאבים המבקשים לנגוס בה ולאבדה!
עלינו לחזק את כוחות הביטחון של המדינה, לתמוך בהם – ובשום פנים ואופן לא לקחת את החוק לידינו ולעשות פעולות־נקם על דעת עצמנו, שרק תגרומנה לנזק גדול יותר לעם ישראל!
בסופו של דבר, עלינו לזכור כי המציאות הביטחונית שלנו היום, עם כל הקשיים והבעיות שיש בה, וחרף כל המאבקים וההתמודדויות שלנו – טובה לאין־ערוך מכל מציאות שידע עמנו מחורבן הבית והלאה!
וכשם ששרדנו את כל המשברים הללו עד כה, ודאי נתגבר גם על הקשיים שבדורנו. אנו נילחם יחד, כאומה, ולא כיחידים!
ליקט: עומר פדור, עורך ספרי הרב דרוקמן