היום אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין בקטין ובעבירות מין שבוצעו בנסיבות מחמירות.
חברת הכנסת אפרת רייטן מסיעת העבודה שפעלה להביא את החוק, עשתה צעד גדול וחשוב מעין כמותו להביא את פושעי עבירות המין לדין. 40 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים. ללמדכם כמה החוק חשוב. הגיע הזמן לשים בכלא את כל המפלצות שפגעו בקטינים.
לא יכול להיות שאנשים שפגעו בקטינים יתחמקו מהדין רק כי עבר הרבה זמן. פגיעה מינית היא לא שוד בנק, ואסור שתהיה על עבירות אלו התיישנות.
אנשים שואלים למה נפגעי תקיפות מיניות לא מתלוננים ו'נזכרים' אחרי 20 שנה. אני לא מאחל לאף אחד להיפגע מינית, אבל רק מי שנפגע יוכל להבין איך נפגע מינית נסגר, נאטם, הוא לא יכול לדבר, זה משהו פסיכולוגי.
קשה מאוד-מאוד לדבר על זה. תחשבו שאם אדם הולך להגיש תלונה במשטרה אז הוא יושב מול החוקרים וצריך להתחיל לספר מה עשו לו ואז זה מגיע לבית משפט, גם אם בדלתיים סגורות, לאף אדם לא נוח לשבת מול חמישה או שישה אנשים ולספר מה עבר עליו.
לפני עידן הרשתות החברתיות לנפגעי תקיפה מינית לא היה איפה להתבטא מבלי לחשוף את עצמם, ולכן הרבה העדיפו לא להתלונן.
בעידן האינטרנט והרשתות, נפגעים יכולים להוציא את אשר על ליבם, דבר שמסייע לרפא את הכאב הנוראי שנדחק. חברת הכנסת רייטן פועלת נכון, אחרי שהחוק יעבור סופית המשטרה צריכה לעודד את הנפגעים להגיש תלונה במשטרה כדי להביא את כל המפלצות לדין.
וכפי שקובע החוק שעבר בטרומית: לא ניתן להשלים עם המצב לפיו מי שפגע מינית באדם, לא כל שכן קטין, ימשיך לחיות את חייו ולעיתים אף להמשיך להוות לקורבנו או לסביבתו סכנה, אך משום שחלף פרק זמן אשר נקבע באופן שרירותי, ללא התחשבות באישיותו, משאביו ונסיבותיו של הנפגע/ת והשפעת הפגיעה על הקורבן.