תפקיד שר האוצר הוא תפקיד כפוי טובה, מה שלא יעשה ומה שלא יחליט, יבואו אליו בתלונות. יש לו עוגה אחת ואותה הוא צריך לחלק, אי אפשר להגדיל את העוגה ואי אפשר להביא עוגה נוספת.
שרי האוצר הקודמים לא רוו נחת מהתפקיד. נתניהו ב-2003 אכל מרורים כשהיה תחת ראש הממשלה אריאל שרון, יאיר לפיד אכל מרורים כשהיה תחת נתניהו, גם משה כחלון סבל מהתפקיד, אי אפשר לרצות את כולם.
חברי הכנסת החרדים נלחמו למען הבוחרים שלהם כפי שמצופה מהם, ח"כ ישראל אייכלר מהחרוצים בסיעות החרדיות בפרט ומהחרוצים בכנסת בכלל, דאג לאברכים מהציבור הליטאי, משל היה אברך ליטאי מכולל רשב"י בבני ברק.
השר סמוטריץ׳ נאם אתמול במליאה ואמר כי "יש בתקציב חיזוק לימוד התורה ותיקון אפליה ארוכת שנים בחלק ממערכות החינוך החרדית. ואני לא מתכוון להתנצל על זה. להיפך, אני גאה בזה, אני גאה בתקציב המצוין הזה".
אבל בסופו של דבר שר האוצר לא יכול לרצות את כולם. אנחנו מדינה שרוב התקציב שלה הולך על ביטחון, ומה שנשאר מחלקים לכולם. הסיעות החרדיות לא היו יכולות לקבל יותר מאף ממשלה אחרת, זאת הממשלה הכי טובה לציבור החרדי. אי אפשר לקבל הכל, גם השר בן גביר לא קיבל את כל מה שרצה, גם משרדים אחרים לא קיבלו את כל מה שהם רצו, כי בסוף יש עוגה אחת וצריך לחלק אותה.
השר סמוטריץ' התנהל כמו לוליין מיומן שפוסע על חבל דק מעל התהום. אי אפשר לפזול לצדדים, חייבים ללכת ישר כדי לא לאבד שיווי משקל. תפקידו של שר האוצר דומה לתפקיד סרס"פ בפלוגה לוחמת בצה"ל, תפקיד כפוי טובה. תפקיד שפלוגה לוחמת לא יכולה לוותר עליו, וברוב הפעמים הסרס"פ לא אדם אהוד בלשון המעטה, אך כולם יודעים שאי אפשר בלעדיו, השבוע השר סמוטריץ׳ הוכיח שהוא מנהיג שלא נרתע גם כשהקרבות בוץ בתוך הבית שלו, והביא את התקציב לחוף מבטחים.