רגע לפני כניסת חג הפורים שוחחנו עם ד"ר אבי הלפרט, רופא בכיר במיון הדסה על תופעות ההשתכרות שתוצאותיהן מגיעות לבית החולים במהלך החג ולאחריו.
ד"ר הלפרט מספר על שיכורים שמגיעים לחדר המיון במהלך יום הפורים, חלקם הקטן מגיע עם הרעלת אלכוהול ברמה מסכנת חיים, אך רבים מהנפגעים המגיעים לחדרי המיון מגיעים בעקבות פגיעות מתאונות דרכים ותאונות אחרות שמתרחשות כתוצאה מהאלכוהול וההשתכרות. מקרים שכאלה מסתיימים לעיתים גם במוות.
בשל האלכוהול והשפעותיו השותים מוציאים ידיים מחלונות רכב, קופצים ממקומות גבוהים ומבצעים מעשים אחרים שבגינם הם נפצעים. על המגיעים לחדרי המיון בשל האלכוהול עצמו הוא אומר כי "לפעמים יש לנו שורות של שיכורים שמקבלים נוזלים ומתעוררים והולכים הביתה", הבעיה העיקרית באותם מטופלים היא ש"הם לוקחים את תשומת לב הרופאים שבמקום לטפל בחולי לב עסוקים איתם".
ד"ר הלפרט מדגיש כי "הרעלת האלכוהול שמגיעה לסכנת חיים היא נדירה. רוב הבעיות שמסכנות חיים הן כששיכור נכנס לרכב ופוגע בעצמו ובאחרים. במקרה של הרעלה דברים יכולים להגיע לדיאליזה וטיפול נמרץ". על גילאי הנפגעים אומר הלפרט כי "רוב הנפגעים הם נוער ואנשים בגילאי 14-25", אך גם גילאים מבוגרים יותר מוצאים את עצמם נפגעים במהלך ימי החג.
ד"ר הפרט אינו מסכים לטענה לפיה הבעיה היא בנוער שלא מורגל בשתיית אלכוהול ולא יודע כיצד לעשות זאת נכון ומשום כך צריך ללמד אותו לשתות. לדבריו יש לקבוע גדרים והגבלות מבעוד מועד ולפי הגבלות אלה ניתן לשתות מנת אלכוהול אחד ולהפסיק למשך שעה או שעתיים ואז לשתות את המנה הבאה ולא להמשיך מעבר לכך. מי שחש גם כך שלא בטוב יקפיד שלא לנהוג, ייקח מונית הביתה וימנע סכנה מעצמו ומאחרים. "מצוות 'וחי בהם', פיקוח נפש, היא הרבה יותר חשובה מטשטוש הגבול בין המן למרדכי", אומר ד"ר הלפרט.