מוות וחיים ביד הלשון - סמוטריץ' לא ראוי להנהגה

כפי שידוע לכולנו, זירת הקרב בעידן בו אנו חיים התרחבה והיא כוללת בין השאר את המלחמה על התודעה.

בעולם שבו כל תמונה וכל ציוץ מופצים בכל רחבי תבל ויכולים לתאר את המציאות באופן חלקי ומעוות, יש משמעות כפולה ומכופלת לא רק לשאלה מה באמת קרה אלא באיזה אופן הדברים מצטיירים ונתפסים. אני מניח שרוב הקוראים מכירים היטב את שלל המקורות היהודיים המזהירים אותנו מפני כוחה של המילה היוצאת מהפה. את היכולת שלה לבנות עולמות ולהחריבם.

הדברים נכונים ביחס לכל אדם אך הם מחייבים במיוחד את מנהיגי הציבור שדיבורם ואופן ההתנסחות שלהם משפיע על ציבור גדול ופעמים על עם ישראל בכללותו. שר האוצר בצלצל סמוטריץ' כשל בלשונו שבוע שעבר ואף פרסם כעת מכתב התנצלות לחייל צה"ל והטייסים על כך שתרם ל'שבירת האמון'. לכאורה אנו המאמינים בתשובה צריכים להעריך את מי שמודה בטעותו ולא מתעקש להגן על כבודו. מודה ועוזב ירוחם. אלא שלא מדובר בפליטת פה חד פעמית. לצערנו הרב זהו דפוס חוזר אצל ח"כ סמוטריץ': אמירות קשות ויוצאות דופן שלאחריהם אגרות ארוכות המביעות צער.

כך היה בשנת 2016 כאשר התנצל על הכינוי 'מצעד הבהמות'; באותה שנה גם עורר סערה כאשר תמך בהפרדה בבתי חולים בין יולדות ערביות ליהודיות ולאחר מכן התנצל. כל אחד מוזמן לחשוב על כך מה שהוא רוצה, אולם עצם העובדה שהוא נסוג מדבריו מלמדת שהוא הבין שמנהיג ציבור לא יכול לדבר כך בגלוי. שוב באותה שנה הוא התנצל על כך שכינה את ח"כ הרצוג, כיום הנשיא, "החנון של הכיתה מנסה לשחק אותה גבר גבר". שנה שעברה, לאחר שקרא לא להכניס את אנשי ימינה לבית הכנסת, נאלץ להבהיר שכוונתו רק שיהיו בתי כנסת שאנשי ימינה לא ירגישו רצויים בו.

בהמשך, בתקופת הבחירות כולנו שמענו אותו מכנה את ראש הממשלה "שקרן בן שקרן" ולאחר מכן הגיעה כמובן ההתנצלות והטענה ש'למדתי לקח'. השבוע שוב התברר ששום לקח לא נלמד. דמות ציבורית, מנהיג במדינת ישראל, שכושל בלשונו, גם אם יצטער ויתנצל, את הנזק פעמים רבות לא ניתן להשיב. קל וחומר כאשר מדובר על מעשה החוזר על עצמו שוב ושוב.

ברור לי שיש כאלו המשוכנעים שאדרבה, חבל שהוא מתנצל והגיע הזמן שהמנהיגים שלנו ידברו 'דוגרי' ולא יפחדו אלא מרבונו של עולם. אולם למי מאתנו, ואני מניח שמדובר על רוב הציבור, המכירים בעובדה שקיומנו כאן במדינת ישראל הוא משחק עדין המצריך זהירות רבה בקשרים בתוך הציבור הישראלי ובקשרים שבין מדינת ישראל לאומות העולם, אני מציע לחשוב שוב האם באמת זה האדם שאנו רוצים לראות בראש המפלגה הדתית לאומית ואחד מאלו האוחזים בהגה הנהגת המדינה.

כל הסימנים מראים שסמוטריץ' הוא פרויקטור מוכשר ויש לו זכויות רבות, אולם כמנהיג הוא נכשל פעם אחר פעם. כל עוד הוא היה ראש מפלגה קטנה הרי שהנזק היה מינורי יחסית. כעת שהוא אחד השרים הבכירים במדינת ישראל, כשלונות שכאלו שיכולים להעיד גם על קבלת החלטות פזיזות, מפחידים הרבה יותר בשל הפגיעה הקשה במרקם היחסים בתוך החברה הישראלית ובמעמדה של ישראל בעולם.

הרב ד"ר יוסף מרקוס