ועדת החוקה של הכנסת אמורה להתחיל הבוקר (רביעי) בשעה 10:00 את ההצבעות על אישור החוק לשינוי בהרכב הוועדה למינוי שופטים לקריאה שנייה ושלישית.
במהלך הלילה החליט יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, להפעיל בתמיכת הייעוץ המשפטי לכנסת נוהל חריג שקיצר את ההנמקות לכ-5,400 הסתייגויות שהגישה האופוזיציה לחוק והודיע כי ההצבעות המרוכזות עליו יתקיימו הבוקר.
נציגי האופוזיציה זעמו על המהלך אותו כינו "מחטף לילי" והחליטו לנטוש את הדיונים שהופסקו.
המהומה סביב המהלך החריג החלה עוד מוקדם יותר לאחר שהיועץ המשפטי לוועדה, עו"ד גור בליי, עדכן את חבריה כי לנוכח הגשת כ-5,400 הסתייגויות להצעות החוק הקשורות לרפורמה הוחלט בהתייעצות עם ח"כ שמחה רוטמן להפעיל את החריג לנוהל לפיו תתקיים הנמקה מרוכזת ולאחריה הצבעות מרוכזות במקום הנמקות והצבעות לסירוגין.
היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק הסבירה את ההחלטה. "לא קל להפעיל את החריג לנוהל. בעבר כשהגענו לכ-2,500 הסתייגויות הפעלנו את הנוהל מתוך הבנה שהן כוללות הרבה רצפים וחזרות. בשבועיים האחרונים של הכנסת ניתן שיקול דעת לראשי הוועדות ויו"ר הכנסת לקיים ישיבות שלא בימי המושב הרגילים".
באופוזיציה זעמו על ההחלטה. ח"כ יואב סגלוביץ' אמר כי "מדובר פה בשניים וחצי עמודים של ריסוק המערכת המשפטית. מתי היה דבר כזה שעל נושא כזה אתם עושים איתנו חשבון בוכלטרי כזה? אני דורש לדעת באיזה מקרים הופעל הנוהל בצורה כזו".
ח"כ גלעד קריב תהה: "מתי הופעל הנוהל? אני זוכר שישבנו פה לילות של הצבעות כיו"ר ועדה. מדובר על נוהל שלכם שאמור להיות מופעל כשיש דחיפות. למה זה דחוף? בגלל חברי קואליציה שיצאו מהבניין? יש פה שני חוקים ועל כל אחד כ-2,500 הסתייגויות כשאחד מהם הוא חוק יסוד. למיטב ידיעתי זה נעשה בנוגע לתקציב. חוץ מזה אין פה שום דחיפות. הוועדה שועבדה לעניין אחד ואין שום דבר על שולחנה חוץ מזה ולכן אין שום בעיה לעשות הליך רגיל של הנמקה והצבעה".
ח"כ קארין אלהרר טענה: "בסוף מדובר בחוק יסוד שהוא לב ליבה של השיטה. יש לו השפעות לא רק על מערכת המשפט עצמה אלא גם על המצב לאחר מכן. זה לא אירוע פוליטי או סדר יום של הקואליציה אלא מה שצריך להנחות הוא האם יש פה דרך נאותה כשאנחנו פועלים בצורה הזו. יש פה טעם לפגם אם לא יינתן הליך בצורה נקיה מההתחלה עד הסוף".
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן השיב: "פעמים רבות כולל בישיבות בהן הייתי בכנסת הקודמת הוגש סדר גודל כזה של הסתייגויות ונאמר ע"י הייעוץ המשפטי שאפשר להפעיל את הנוהל ובשיח שהתנהל בין יו"ר הוועדה לחברי הוועדה הגיעו לסיכום מסגרת דיון. אתם לא רוצים לעשות את זה. לא ביקשתי ולא הפעלתי לחץ בנושא. הנוהל נועד למנוע שימוש לרעה. אפשר לקחת מספר דקות הפסקה כדי להחליט".
רוטמן אף החליט לדון בכל הסתייגות לגופה אך לאחר שש שעות של דיונים החליט לנקוט בנוהל החריג. "אפשרנו לכלל הסיעות להתמקד בהסתייגויות יותר מהותיות. יתן זמן רב, חלק מהסיעות בחרו לנצלו לדיון בהסתייגויות המהותיות וחלק לא. כרגע אנו עוברים לנוהל החריג של הנמקה מרוכזת והצבעות בסוף. יש הסתייגויות שכולנו יודעים שהן מהותיות ויש חלק שמטרתן לעשות פיליבסטר וגם זה בסדר. אני מבקש מחברי הכנסת של האופוזיציה שיגידו לי על איזה הסתייגויות הם מעוניינים לבצע דיון מהותי. ההנמקה המרוכזת תסתיים בשעה 10:00 בבוקר".
באופוזיציה כאמור זעמו על הדברים והחליטו לעזוב את הדיונים.
נזכיר כי על פי המתווה החדש הוועדה המורחבת תכלול 11 חברים: 3 שופטים, 3 שרים, 3 ח"כים מהקואליציה ו-2 מהאופוזיציה. בבחירת שופטי בית המשפט העליון הנציגות של הרשות השופטת בוועדה תיוותר כפי שהיא כיום - נשיא העליון ושני שופטים שייבחרו על ידי חבר השופטים. בבחירה לערכאות המחוזי ונשלום, יוחלפו שני שופטי העליון בנשיאי מחוזי ושלום. בבחירת שופטים לבתי הדין לעבודה ישב נשיא בית הדין הארצי במקום נשיא השלום.
עוד נקבע בו כי בכל קדנציה, שני המינויים הראשונים לעליון יהיו ברוב רגיל. החל מהמינוי השלישי והלאה יהיה צורך שיצביע בעד המינוי גם נציג אופוזיציה ומהמינוי הרביעי והלאה גם נציג אחד מקרב השופטים. בבחירה לערכאות נמוכות יידרש רוב של 7 חברים. השימוע הפומבי לבחירת שופטים ייערך בוועדה לבחירת שופטים במקום בוועדת החוקה. כמו כן הדחת שופטים תדרוש רוב של 9 חברים.