פורום קהלת הוא הגוף המקצועי מאחורי הקלעים והבולט ביוזמים של הרפורמה המשפטית. רפורמה שיש מאחוריה אידאולוגיה משפטית וחברתית סדורה ומנומקת, ולא גחמה פוליטית כזו או אחרת של יריב לוין ושמחה רוטמן.
רפורמה שהיה מן הראוי שתעבור בשכנוע, הדרגה ודרכי נועם, ופשרות נדרשות ברוח החכמה של ספר קוהלת. אלא שממשלת הימין, מלא מלא, בראשות יריב לוין ושמחה רוטמן בחרו ל"הריץ" אותה ללא הכנה מתאימה של המערכת המשפטית והפוליטית, ובכך שגו שגיאה קשה ונוראה. הנזק שנגרם כתוצאה מהמהלך הוא קשה ויש מצב שאפילו אי רוורסיבילי, הריכוך האחרון נראה מעט מדי ומאוחר מדי.
במובן הזה דווקא על ראשי פורום קהלת, פרופ' משה קופל, עו"ד מאיר רובין, ד"ר אביעד בקשי, להתייצב בחזית, וברוח הספר לומר "הבל הבלים אמר קהלת". קחו את הנושא יותר באופן קליל, תנקו את דברי ההבל שנזרקים חדשות לבקרים מכל הצדדים, תיישרו קו לאומי אחיד, ובינתיים "אין חדש תחת השמש". מה שהיה הוא שיהיה. תחזירו את המדינה לאיזון, תיפקוד, המשך צמיחה ופיתוח כלכלי, והתחזקות נוספת ביטחונית, פנימית וחיצונית.
זמנה של הרפורמה עוד יגיע, בבחינת "עת לכל דבר". הרוב של 64 ח"כים הטעה את ממשלת הימין, ונתן תחושה שזו הזדמנות חד פעמית לממש את הרפורמה בראש ובראשונה, ויחד עמה ובמקביל את רוב מדיניות הימין. אלא שהם לא לקחו בחשבון מספיק את המציאות הפוליטית הפנימית והבינלאומית , ומהר הם חייבים להתאים ולסגל לעצמם התנהלות שונה.
כרגע אין ברירה אלא לבצע עצירת חירום חדה, לפני התנגשות ותאונה חברתית קשה. ההתנהלות וההתנהגות של הצד השני מפתה את הימין להתעקש ולעמוד על צדקתו שלא מדובר בהפיכה משטרית, ובטח שלא בדיקטטורה, בעיקר לא מקובלת התנהגות אנשי הבטחון, טייסים, מילואימניקים יחידות מיוחדות, אשר שוברים את הגב של האומה. ועוד נכון יהיה בבוא העת לבוא איתם בחשבון. אבל כרגע במצב הנוכחי נכונה האימרה "אל תהיה צודק אלא חכם".
30 שנה חיינו בתהליך העיוות שעברה המערכת המשפטית , מה שהקשה על הימין לממש את הרוב שלו בעם. אבל עדיין התפתחות וההתחזקות של מדינת ישראל הייתה מדהימה, וזה שקול כנגד כל בג"ץ מתנשא, שאימץ לעצמו קו אקטיביסטי מדי, ומתערב יתר על המידה בנושאים שלא בסמכותו. אין ספק שזה טעון תיקון, אבל לא דחוף וקריטי. גם אם אזהרות הכלכלנים והמדינאים מוגזמות, עדיין "אין הצר שווה בנזק המלך".
נראה שרק התערבות של גוף כמו קהלת עשויה לתת ללוין ורוטמן את הלגיטימציה האידאולוגית והמקצועית הציבורית ל"התקפלות" חד צדדית. התקפלות באשר היא הינה צעד פסיכולוגי קשה ולא נעים, אבל "איזהו הגיבור הכובש את יצרו". ניתן לסמוך על כך שבבוא העת עוד תינתן ההזדמנות לשינוי הנדרש והמבורך. הרעיונות של קהלת נזרעו ונטמעו בתודעה הציבורית, ובעזרת הידברות נוספת של אנשי מקצוע ולא פוליטיקאים אפשר יהיה להשלים את המעט שנותר למתווה מוסכם. יהודה יפרח טוען בתוקף שפורום הדיקנים הגיע ל94 אחוזי הסכמה, אבל כנראה שאנחנו נדרשים לפגרת הכנסת, וחג הפסח, כדי לנקות את החמץ, לטהר את האווירה, ואז לחצות את הקו של מה שנותר להסכמה יחסית כמעט מלאה.
למרבה הצער נתניהו "לא במשחק" והוא תקוע במגבלות שלו ובהיחלשות בכוחו. אין לו כוח ההנהגה הנדרש לעצירת חירום כזו. בכלל. הניצחון המפואר שלו בבחירות האחרונות עלול להתברר כ"נצחון פירוס", אחד יותר מדי, אלא אם כן קהלת, לוין ורוטמן "יצילו" אותו.