השגחת ה' עלינו

כואב מאד מה שהתרחש פה, וגם העתיד יכאב. ללא קשר למה שיקרה במושב הקיץ ביחס לחקיקה – נחת אף אחד לא ירווה מהסיטואציה שנקלענו אליה.

מצד שני, אין צורך להיכנס לתסריטי אימים. מלחמת אזרחים וקריסת המדינה לא יהיו כאן מהסיבה הפשוטה שיצר הקיום חזק יותר והחברה בכללותה לא רוצה להתאבד. כל הסרבנים למשל, עשו מעשה שלא יעשה, אבל גם להם ברור שבעת פקודה הם יאלצו להילחם; ולו למען עצמם.

הכלכלה לא תתמוטט כי אנשים לא רוצים לרעוב וברגע שמחירי המחאות יהיו גבוהים מידי הלהבות יירגעו; גם אם חלילה יהיו מעשי אלימות בשוליים הם לא יתפשטו כי החברה היהודית במדינת ישראל המודרנית לא בנויה למלחמת אזרחים; וזו הסיבה העמוקה שבשנייה האחרונה ההתנגשות נדחתה, ולהערכתי תתמסמס בהמשך.

אף אחד לא מקל ראש בהשלכות של הימים האחרונים אבל בכל תסריט שלא יהיה החשבון הארוך לא יפגע – המדינה חזקה כלכלית וביטחונית; החברה הישראלית מחפשת זהות לאומית ויהודית, הדמוגרפיה מאד ברורה בנושא הזה. מיעוט בעמדות כוח יכול לעצור רוב שהיחס הוא 70-30; עוד שלושים שנה שהיחס יהיה 90-10 התוצאה תהיה שונה.

לכל הנאמר לעיל יש כינוי בשפה יהודית: "השגחת ה'"; וזה הדבר היחיד שבטוח בחיים הללו, וממנו ניתן לשאוב מעט נחמה.