ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, מארח את צוות ערוץ 7 בלשכתו לשיחה לקראת חג הפסח בו הוא מתמודד עם המתח הכרוך בשילוב המועדים שבין חג הפסח לבין הרמאדן המוסלמי וחג הפסחא הנוצרי.
עוד הוא מתייחס לתמורות המתחוללות בעיר כחלק מהפיכתה למוקד מגורים ותעסוקה לכלל המגזרים.
"ירושלים היא העיר המרתקת בעולם. אין כמו להיות ראש העיר שלה ולנהל אותה. חיות כאן שלוש דתות, היהודים השולטים בעיר, המוסלמים והנוצרים שהם תושבי מזרח העיר. החגים שלנו מתנקזים ביחד והחכמה היא לנהל את הנושא בצורה טובה כדי שכל תושב ירגיש שנתנו לו את מה שמגיע לו", אומר ליאון.
כחלק מהמגמה הזו, הוא אומר, ההקפדה בעירייה היא לדאוג לכל מגזר ולכל קבוצה בפני עצמם. "ראשית, לאפשר את חגיגת הפסח באופן הכי שמח שיש, לקלוט את האורחים שמגיעים לכאן מחו"ל ומהארץ לצד התושבים של העיר עצמה. בנוסף יש לנו את חודש הרמאדן שבו המוסלמים צמים ביום ואוכלים בלילה, ומאחר וברוב שעות הלילה הם ערים דאגתי בכל השנים האחרונות לפעילויות במהלך הלילה לתושבים", אומר ליאון הסבור כי כאשר הצעירים והמבוגרים עסוקים בפעילויות תרבות, ספורט וכיוצא באלה לאורך שעת הלילה, נחסכות פעילויות שליליות שיכולות להיות פליליות או פח"עיות.
פעילויות אלה מתבצעות באופן ססגוני במיוחד על מנת לבטא את ההכרה בחשיבותו של החודש למאמינים המוסלמים. "לצורך כך הארנו את כל מזרח העיר באור יקרות, פתחנו את כל מגרשי הכדורגל והכדורסל לאורך כל הלילה, אנחנו מקיימים תחרויות, יש הופעות של אמנים. כך גם לגבי הנוצרים. אתמול הייתה תהלוכה של הנוצרים וזה היה קשה בכביש 1 בגלל הפקקים אבל אנחנו נותנים לכל דת לנהוג את מנהגיה".
על המתיחות הביטחונית שמשליכה כמעט באופן מיידי על בירת ישראל ועל תפוסת המלונות בה, אומר ליאון כי החודשים האחרונים הם חודשי שיא בתיירות הנכנסת לעיר ואין כעת כל סיבה לתיירים לחשוש ולשקול אם להגיע או לא.
באשר למהפכת המגורים והתעסוקה שהוא מוביל בעיר מאז נכנס לכהונתו, נשאל ליאון אודות תיוגה של העיר כחרדית על אף מאמציו. "אני דואג לכך שכל אוכלוסייה, חילונית, ציונית דתית או חרדית, תרצה לגור כאן בירושלים. כדי לעשות זאת אני צריך ליצור היצע של דירות. ההגירה השלילית שהייתה הייתה של כל המגזרים, גם הדתיים וגם החרדים, והיא נבעה מכך שלא היו כאן דירות. בשנתיים האחרונות הגעתי לשיא של 7000 התחלות בניה של דירות, בשנה קודם לכן 5400, הממוצע של עשרים השנים האחרונות היה בין 2000 ל-2300 דירות בכל שנה, כלומר שמדובר בהיצע גדל של דירות ואז יבואו לכאן מכל הארץ".
ליאון מזכיר כי לא נולד ולא גדל בירושלים ועם זאת הוא שמח ונהנה מכל רגע ורגע בה. לדבריו "גם החרדים לא רוצים שהעיר תהיה חרדית. הם רוצים שיהיו בה גם חרדים גם חילוניים וגם ציונים דתיים, זו עיר של כולם ואני עושה הכול על מנת שכל תושב שחי כאן יקבל את מה שמגיע לו, מכל מגזר".
לשם כך, הוא מציין את חשיבות הרחבת היצע התעסוקה לאותם שיגיעו לגור בעיר. "כשהתחלתי את הכהונה היו ארבעה מיליון מטרים ואנחנו כעת מוסיפים מיליון וחצי שילכו כולם לתעסוקה והייטק של מי שיבואו לגור בדירות שאנחנו בונים". עוד הוא מזכיר את השלבים המתקדמים של תעבורת הרכבת הקלה, מה שהופך את העיר למושכת עבור כלל האוכלוסיות.
ליאון מזכיר בדבריו את מפעל התרופות לסרטן שהגיע ועלה לירושלים כחלק מהתפנית התעסוקתית שמתחוללת בעיר, מפעל שהיה חלק משמעותי מהחיסון הישראלי לקורונה.
את השיחה עם ליאון אנחנו חותמים עם פרק הפסח במשפחתו, וראשית בהשתדלות האישית שלו לשלב בתוך סדר יומו העמוס גם עזרה ככל שביכולתו בניקיון הבית והכנתו לחג. עוד הוא מתאר את החג המתקיים בביתו בהתכנסות ילדיו ונכדיו ואינו פוסח על הפרק המוזיקאלי של ליל הסדר כמי שבעברו היה כידוע חייל בלהקת הרבנות הצבאית.