
לפני ימים אחדים הלכה לעולמה איזבל (יסכה קפלן) פדרו ז"ל, מי שריגלה מטעם המוסד בשנות השישים במצרים. על פועלה בתקופה מקבילה לזו של אלי כהן ז"ל, שוחחנו עם סא"ל במיל' גדעון מיטשניק חוקר ומרצה למודיעין ומורשת.
מיטשניק פותח ומזכיר את האתגרים הביטחוניים והמודיעיניים הרבים שעמדו אז לנגד עיניה של ישראל בזירות הסורית והמצרית במרוצת שנות השישים, ובהתאם היא משגרת לוחמי סתר לזירות הללו. "אותה יחידה, יחידה 188, שמגייסת את אלי כהן, ולימים הפכה ליחידת קסריה, היא שמגייסת את איזבל".
איזבל עולה לישראל מאורוגוואי בשנת 61', לאחר שלמדה שם ארכיטקטורה וציור, היא חברה בתנועת נוער ציונית, "יודעת שש שפות וידעה להתרועע עם אנשים. היו לה הכישורים הנדרשים לעבודה שכזו", אומר מיטשניק ומציין כי איזבל "הספיקה להתחתן ולהתגרש באורוגוואי. היא עולה כרווקה בת 27. בדרך היא פוגשת קפטן באניה ולימים הוא ישמש אותה למשימה המודיעינית שלה. לצד שש השפות שהיא יודעת היא משלימה את לימודי העברית באולפן וגרה אצל קרובי משפחה בגבעתיים".
"באחד הימים דופקים בדלת המשפחה כי מישהו שמע עליה והעביר את השם שלה לאנשי קהילת המבצעים. שני גברים לבושים כאנשי ביטחון מבקשים לשוחח איתה. היא לא נענית בקלות לאתגר למרות שמדברים איתה על צרכי ביטחון. היא חוששת שמנסים להפוך אותה לנערת ליווי ופונה למשטרה ומבקשת שיבדקו במה מדובר. מרגיעים אותה מהמשטרה אבל היא עדיין חוששת".
ובכל זאת, מספר מיטשניק, מתחילה סדרת פגישות ובסופן היא מתגייסת וכמו אלי כהן גם היא עוברת הכשרות ותרגילים בבית הספר ללוחמי סתר שהיה בתל אביב. היא נשלחת למשימות עירבול שונות. "אחת המשימות הייתה לחדור לתחנת הכוח מהים ובכך להוכיח אומץ תעוזה ויצירתיות. היא מצליחה והמשימה שלה לאסוף מידע ללא פנקס או רישום ולדווח. בכך יש מעבר לתרגול מבצעיות ויכולת להיכנס ליעד מאובטח, גם בדיקה של כושר הזיכרון. היא עומדת במשימה ולאחר מכן שולחים אותה למשימה של שחייה בירקון. היא אומרת שהיא מוכנה אבל לא יודעת לשחות ומוותרים לה על המשימה הזו".
לאחר מכן שולחים אותה למשימה נוספת, משימת צילום במחנה צבאי בנתניה. שם ניגש אליה קצין ששואל אותה מה היא עושה כאן ולמה היא מצלמת במחנה צבאי. למעשה זה היה התרגול, לבחון את יכולת האילתור שלה. "היא אומרת שהיא לא מבינה עברית ויודעת רק צרפתית. איש הצבא שנשלח על ידי מתרגלי המוסד קורא לשוטרי תחנת נתניה שחוקרים אותה והיא מתעקשת על הצרפתית. מעבירים אותה לתחנה ביפו, שם יש דוברי צרפתית. היא נחקרת ואומרת שהיא לא יודעת כלום. בשלב הזה היא מתקשרת לחבר הטלפוני במפר שניתן לה למקרי חירום. החבר מחלץ אותה ואומר לה שהיא נכשלה במשימה, אבל היא מתעקשת שהיא לא נכשלה כי היא לא מסרה שום מידע".
איזבל עוברת קורסים שונים עד שבשנת 63' מתקבלת החלטה לשלוח אותה למשימה בצרפת, שם היא פוגשת את 'מיכאל', יצחק שמיר, מנהיג הלח"י לשעבר שגויס על ידי איסר הראל בהתאם להנחיתו בן גוריון לגייס למוסד כמה מהמוכשרים שבאנשי הלח"י.
"שמיר נמוך הקומה פוגש אותה בפריז, מתרשם ואומר לה שההחלטה היא לשלוח אותה למצרים", מספר מיטשניק. מאחר והדרכון שלה כולל חותמות מדרכה לישראל מחליטים להשחית את הדרכון ואותו היא מציגה בשגרירות אורוגוואי במדינה אירופאית אחרת, ומקבלת דרכון חדש שמאפשר לה להגיע למצרים.
לאחר שהתערתה בצרפת במשך כמה חודשים ניתק הקשר לכאורה עם ישראל והיא מגיעה למצרים כמתעניינת בארכיאולוגיה. היא "נוחתת במלון יוקרתי במצרים ומפעילה את הכישורים הבחרתיים שלה מול כמה אנשים, מה שמתחיל עם הספר במלון שמכיר לה את נשות היוקרה בקהיר, במועדון יוקרתי היא מתרועעת עם עיתונאים, היא מטיילת באתרים ארכיאולוגים עם ארכיאולוג ותוך כדי כך מצלמת מחנה צבאי כזה או אחר, סופרת כלי שיט במחנה צבאי וכלי שריון במחנה אחר וכו' ומדווחת גם על הלכי רוח".
"איזבל פוגשת קצין מצרי שמספר לה על סכר אסואן. היא מתעניינת והוא מתפאר שהוא מחזיק בתכניות של הסכר ומראה לי והיא מצלמת את התכניות ושולחת לארץ", מספר מיטשניק ומציין כי אמנם היה לה מכשיר שידור מוסלק כפי שהיה לאלי כהן, אבל היא לא התלהבה מהשימוש בו והעדיפה דרים אחרות להעברת מידע, ביניהן נסיעות לחו"ל אחת לחצי שנה, אז נפגשה עם המפעיל שלה, וכך גם שימוש באותו קפטן ספרדי שפגשה בדרכה בעבר להעביר תמונות שהיא מצלמת וגם זו דרך להעברת מידע.
"היא יוצרת קשרים ומוזמנת בשל אפיה ויופיה להשתתף בסרט איטלקי מצרי. מציעים לה לשדר תכנית טלוויזיה, אבל בעיניה זה מוגזם", אומר מיטשניק ומספר כי כעברו שנתיים של פעילות היא מחליטה להפסיק ולחזור לישראל ולהמשיך בהגשמת חלומה להיות אדריכלית. להערכתו של מיטשניק את החלטתה קיבלה איזבל בשל לכידתו של אלי כהן והעלאתו לגרדום ובשל מעצרו של מרגל אחר במצרים, מרגל שכונה 'מרגל השמפניה', בעקבות החלטתו של נאצר לעצור מערב גרמניים לקראת ביקורו של קנצלר מזרח גרמניה בארצו.
בראשית 65' חוזרת איזבל לישראל. דוחה הצעה ביטחונית נוספת ומתחילה לעבוד כאדריכלית ולימים אחד הלקוחות שלה הוא איסר הראל.