המנהג שלא להסתפר בספירת העומר מובא לראשונה אצל תלמידו של הרשב"א, ר"י אבן שועיב (יום ראשון של פסח, ד"ה ולכן): "נהגו לגדל שפם עד עצרת, ואין כונסין נשים בזה הפרק".
וכך נפסק בשולחן ערוך (תצ"ג, ב): "נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר".
לאור זאת, הספרדים נוהגים שלא להסתפר ולא להתגלח מפסח ועד ל"ד בעומר בבוקר, ואילו האשכנזים, המתחילים את מנהגי האבלות מפסח (ולא מראש חודש אייר), נוהגים להסתפר כבר בל"ג בעומר בבוקר (ובשעת הדחק או כשמוזמן לחתונה וכדומה גם בלילה).
אחרים נוהגים, כאמור, את מנהגי האבלות בחציה השני של הספירה, לפי המנהגים השונים שפורטו לעיל. לפי המקובלים אין להסתפר בכל ימי הספירה (ונשים הזקוקות להסתפר משום צניעות, יכולות לעשות כך).
אולם, ישנם מספר מקרים שהתירו להתגלח (או להסתפר) במהלך ימי הספירה, מפאת כבוד השבת.
אחד מהם הוא ראש חודש אייר שחל בשבת, אז ניתן להסתפר בערב שבת לכבוד השבת מפני שיש תוספת של שמחה (משנה ברורה תצ"ג, ס"ק ה). עם זאת, כאשר ראש חודש אייר חל בשבת יום שישי הוא תמיד היום הראשון של ראש חודש (ל' בניסן). במקרה זה, יש סיבה מדוע לא להסתפר ביום שישי: לפי צוואת רבי יהודה החסיד, אין להתגלח בראש חודש.
לפיכך, יש שאסרו לחלוטין להתגלח ביום שישי זה מטעם זה. אולם אחרים הורו להתגלח ביום חמישי אחרי חצות היום, ויש שהורו להתגלח ביום שישי (מפני שצוואת רבי יהודה החסיד לא נאמרה לגבי ראש חודש שחל בשבת, או שלא נאמרה כאשר אסור להתגלח ביום שלפני ראש חודש. כמו כן, ישנו וויכוח עד כמה לחשוש לצוואת רבי יהודה החסיד או שמא נאמרה רק לזרעו וכדומה. ועיינו בספר בין פסח לשבועות עמ' רמה-רמו, ובהערות שם). ולמעשה נראה שיש סמך טוב למי שמתגלח או מסתפר לכבוד השבת.
מקרה שני, שהתירו להתגלח (או להסתפר) במהלך ימי הספירה, מפאת כבוד השבת, הוא אם ראש חודש אייר או סיוון חל ביום ראשון. אז ניתן להתגלח ביום שישי (פרי מגדים תצ"ג, א"א ס"ק ה). השנה ראש חודש אייר חל גם ביום שישי וגם בשבת! ממילא יש סיבה מיוחדת להתיר השנה להתגלח או להסתפר ביום שישי (הקרוב) לכבוד השבת.
מקרה שלישי, שהתירו להתגלח (או להסתפר) במהלך ימי הספירה, מפאת כבוד השבת, הוא ל"ג בעומר שחל ביום ראשון. לפי האשכנזים, ניתן לכתחילה להסתפר ביום שישי לכבוד השבת (רמ"א שם). הספרדים אינם מקלים במקרה זה, כיוון שלשיטתם היתר הגילוח הוא רק בל"ד בעומר, דהיינו ביום שני. אולם אם ל"ג בעומר חל ביום שישי (הוא אינו יכול לחול בשבת) גם ספרדים יכולים להתגלח בו מפני כבוד השבת (שולחן ערוך שם).
נוסף על כך, יש מקרים שהתירו בהם לכתחילה להסתפר או להתגלח בספירת העומר:
1. בעלי הברית (מוהל, סנדק ואבי הבן) - הרמ"א (תצ"ג, ב) פוסק שרשאים להסתפר. המשנה ברורה (ס"ק יג) כותב שניתן להסתפר גם בלילה שלפני המילה, ואם הברית בשבת מותר להסתפר ביום שישי אפילו קודם חצות. אם הברית ביום ראשון - עדיף שיסתפר במוצאי שבת או ביום ראשון, אולם אם הדבר אינו מתאפשר יכול להסתפר ביום שישי (כף החיים תצ"ג ס"ק לז).
2. חתן - יכול להסתפר גם בערב שבת שלפני חתונתו, גם לכבוד החתונה וגם בכל יום משבעת ימי המשתה (שערי תשובה ס"ק ז; שו"ת יביע אומר, ח"ה, או"ח סי' ל"ח).
3. אדם המוזמן לראיון עבודה או שיש חשש שיפסיד פרנסתו משום שאינו מגולח - יש מקום להתיר גילוח במקרה זה (עיינו שו"ת אגרות משה, או"ח, ח"ד, סי' ק"ב). עם זאת, בדרך כלל אין צורך במקרה זה להתיר תספורת - כיוון שניתן להתארגן לכך מראש - אלא רק גילוח (ועדיף לכבוד השבת), ולמעשה יש לעשות שאלת חכם.
4. אדם שהימנעות מגילוח גורמת לו בעיית בריאות - מי שהימנעות מגילוח גורמת לו בעיות בעור או בעיות אחרות, יכול להתגלח בספירת העומר כרגיל (שו"ת עולת שמואל (פלורנטין), סי' י"א).
בימים אלו יש לנהוג בכובד ראש מתאים, לבנות את עצמנו בתורה ובמידות, להתקדם בכל יום שלב אחרי שלב כדי להגיע לקבלת התורה מתוך התרוממות הנפש, מתוך תוספת אהבת חינם ודיבוק חברים, ומתוך שמחה של קדושה וטהרה.
הרב יוסף צבי רימון הוא ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, יו"ר סולמות ורבה של גוש עציון