חיילי צה"ל, מפקדיו, אזרחים עובדי צה"ל,
צבא ההגנה לישראל מרכין היום את ראשו ומתייחד עם זכרם של חייליו, שהלכו מבלי שוב.
אלה ימים של זיכרון. אנו זוכרים את היותנו לאומה בצאתנו ממצרים, את זעקת המיליונים שנרצחו על אדמת אירופה ואת ההבטחה להקים מחדש את מדינת היהודים במולדתנו העתיקה, להעמידה כמגן לעמנו, ולהיות חופשיים בארצנו.
מדינת ישראל קמה בסערת־מלחמה. קולות ההצבעה על זכותנו להקים מדינה טרם נדמו, וכבר פרצו התקפות כנגד יהודים בכל חלקי הארץ. כוחות המגן העבריים טרם גובשו לכדי צבא אחד, וכבר פלשו צבאות־ערב. משעה שקם צבא ההגנה לישראל, הוא עמד בעוז בקרבות הקשים בחודשים ארוכים של לחימה עיקשת ובמחיר דמים כבד.
השנה נציין חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים, מהכבדות במערכות שידענו. עוז רוחם של לוחמי צה"ל ועמידתם האיתנה בלמו את המתקפה הקשה בחזית הצפון ובחזית סיני, גבורתם ותושייתם הפכו את ההפתעה לניצחון צבאי מרשים. השכול והיגון, שלא פסחו על אף חבל־ארץ, צרבו בבשרנו את מחיר הדמים הכואב כתזכורת־תמיד.
ערב יום עצמאותנו השבעים וחמישה אנו זוכרים את מי שנפלו על משמרתם, ומחויבים, כתמיד, לפיקדון שהניחו בידינו. נשמור על מדינת ישראל בוטחת, מוגנת ומשגשגת, מפני כל איום ומפני כל מבקשי רעתנו. בשורות צה"ל מפעמת בעוצמה אותה הרוח שעמדה ללוחמיו בכל מערכותיו.
ביכולותיו ובכוחו, בשילוב כוחותיו ובאחדות המטרה, צה"ל מוכן בכל החזיתות ונכון לכל אתגר. היום נשוב ונעמוד מאוחדים בין מצבות האבן בבתי העלמין, מעל לכל מחלוקת. נהיה שם יחד, רעים לנשק ומפקדים, לצידם של ההורים, הבנות והבנים, האחים והאחיות, בנות ובני הזוג.
למענם נמשיך לקיים את הבטחת מקימי המדינה: להיות בית ומקלט לעם היהודי, להגן על עצמאות ישראל בארצו ולהגשים את ייעודו של צה"ל ואת ייחודו כצבא העם. בכל מעשנו הצבאי והפיקודי נזכור ונזכיר את הנופלים, נגיש סעד לפצועים בגוף ובנפש, ולא נשקוט עד שישובו השבויים והנעדרים לארצם ולמשפחתם.
נישא את מורשתם, מורשת הגבורה ועוז הרוח, הערבות ההדדית והרעות, ונבטיח כי נחיה כאן חיי ערך הראויים לקורבנם.
כי בזוכרנו אותם – רוחם חיה בנו.