עם הפתיחה המחודשת של שיחות המו"מ על רפורמת המשפט, מציג השר לשעבר חיים רמון בראיון לערוץ 7 את הצעדים שלטעמו יש לדון בהם סביב שולחן הדיונים ולראות בהם גורם קריטי שאין מקום להתפשר בו.
"הדבר הראשון הוא נושא הוועדה למינוי שופטים. צריך שהוועדה תמנה 11 חברים, שלושה חברי כנסת מהקואליציה, שני חברי כנסת מהאופוזיציה, שלושה שרים ושלושה שופטים, כך שלקואליציה יש רוב בדיוני המינויים לבית המשפט העליון. המינוי הראשון יהיה ברוב גדול והמינוי השני יהיה ברוב של שמונה ובלבד שביניהם יהיו לפחות שני שופטים וחבר אופוזיציה אחד".
לטעמו באשר לבחירת שופטי בית משפט שלום ומחוזי אומר רמון כי מתוך הוועדה שמונה 11 רק בוועדה הזו לא מכהנים שופטי בית משפט עליון אלא 3 שופטים שהנשיאים של בתי משפט מחוזי והם נבחרים ע"י כלל נשיאי בתי המשפט המחוזיים והשלום וסגניהם. והחל מהשופט הראשון יידרש רוב של שמונה חברים כאשר בתוכם יש שני שופטים ונציג אופוזיציה. "גם על זה יהיו מי שיגידו שמדובר בדיקטטורה. אלו מי שלא מרוצים מתוצאות הבחירות, ואני מבין אותם, אבל מי שאינו כזה לא יוכל לטעון לדיקטטורה.
באשר לחוקי היסוד סבור רמון ש"כל חוקי הבחירות הרלוונטיים שלא משוריינים בשמונים חברי כנסת, ישוריינו בשמונים. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק יחוקקו ברוב של שבעים, חוקי יסוד אחרים שלא קשורים לבחירות או לכבוד האדם וחופש העיסוק יהיו בארבע קריאות, שלוש קריאות ב-61 וקריאה רביעית בכנסת שלאחר מכן ברוב של 61. חוקי היסוד כמובן אינם שפיטים על ידי בית המשפט העליון. לעומת זאת חוקים שאינם חוקי יסוד יבוטלו רק במליאה מלאה של הרכב שופטי העליון. למי שיטען שזה מסובך לכנס את כל השופטים, אזכיר שהם אומרים שרק 21 חוקים בוטלו, אז מאחר ומדובר באירועים נדירים כל כך, יתכבד בית המשפט ויתכנס במליאתו ואני מציע שפסילה תצריך רוב של עשרה שופטים".
בהתייחס לפסקת ההתגברות מציע חיים רמון כי זו תתבצע ברוב של 67 חברי כנסת. מינוי שופטים יהיה לארבע שנים ובמרוצת קדנציה תוכל הכנסת לבטל שתי פסיקות בלבד מתוך פסילות בית המשפט העליון.
"סבירות על פי הצעת סולברג. חוזרים למה שהיה לפני תקופת אהרון ברק, כלומר אי סבירות קיצונית. סבירות של גורמים בירוקרטיים תהיה כמו היום, כלומר שלבית המשפט יהיה הכוח לבטל החלטות של פקידים בנושא הסבירות".
בהתייחס ליועצים המשפטיים רמון מציע כי לא יהיה מדובר במשרת אמון, אך ועדת איתור תציע לשר שניים או שלושה שמות והוא יבחר מתוכם. הכהונה תהיה לשש שנים ובמהלכן יהיה השר רשאי לקבל חוות דעת נוספת מעבר לחוות הדעת הכתובה של היועמ"ש.
"אף אחד לא יוכל לטעון שחבילת הצעדים הזו היא בעייתית. הדבר החשוב ביותר הוא להתחיל לטפל בזכויות אדם ואזרח. המשמעות הא שתיק לא יהיה בפרקליטות יותר משלוש שנים, לא יתמנו שופטים באופן רציף מהפרקליטות אלא יצטרך להיות צינון של שלוש או ארבע שנים בין העבודה בפרקליטות לבין השפיטה, שלא נגיע שוב למקרה דורית בייניש. יקבעו נורמות לשופטים שיחייבו אותם לפסוק בתוך שלושה חודשים מתוך המשפט, ויהיה קץ לכל עינויי הדין. כמו כן יהיה פיקוח הדוק על הפרקליטות ולא מה שקיים היום, נציב התלונות שלא מתפקד. בקיצור, לאמץ חלק ניכר מהצעותיו של גדעון סער. אם אין פרטנר לזה כי רבים הפרטנרים רוצים להמשיך בסרבנות עד שהממשלה תיפול, אני מניח שיהיה צורך לנקוט בצעדים הללו גם באופן חד צדדי. אני מניח שיש בצעדים הללו תשובה לכל התבהלות שהבהילו את הציבור. זה מה שלטעמי הקואליציה, ראש הממשלה ושר המשפטים צריכים לעשות".
באשר להערכות לפיהן אין לאופוזיציה עילה לזרז את ההליכים בבית הנשיא, סבור רמון כי גם לראש הממשלה אין אינטרס שכזה מסיבותיו הוא. רמון רואה בשיח המתמשך מיסמוס מושכל של ראש הממשלה את אירועי הרפורמה, מה שמאפשר לו לעסוק בהעברת התקציב ו"ניפגש אחרי החגים וזה לא נורא", אומר רמון ומעיר כי גם בני גנץ יוכל מיד למצוא קבוצת מפגינים שתתגייס להפגין ליד ביתו בכל פעם שמשהו במגעים אינו תואם את רצונו ותפיסתו. "אין לו עניין לאבד את המעמד של ה'מאמי הלאומי' שהוא נמצא בו כיום", אומר רמון.