הימים האחרונים חשפו בפני רבים מאנשי המחנה הלאומי רובד בעייתי מאוד בהתנהלותו של יו"ר מפלגת עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר.
אנשים שעד היום דנו את בן-גביר לכף זכות ובמקרים רבים אף הגנו עליו מפני מתקפות משמאל כבר לא שם. בן-גביר, כך הם נוכחו לדעת, מבולבל לגמרי. במקום להיות חייל בשירות המחנה הלאומי הוא רואה את עצמו כמחנה הלאומי בכבודו ובעצמו.
פגיעה בו, כך נדמה לו, היא פגיעה במחנה הלאומי. ורטיגו שכזה הוא סימן רע לבאות. החרמת ישיבת ממשלה, החרמת דיוני ועדות בכנסת, החרמת הצבעות הם חציית קו אדום בוהק המהווים פגיעה באינטרסים של המחנה הלאומי וממילא של מדינת ישראל.
והנה איתמר בן-גביר, הימין שמימין לימין, אימץ, בלי משים כמובן, את אותה גישה שאימץ נפתלי בנט - אני ואני ואני. אני הנציג האמיתי של המחנה הלאומי. אני קובע את הדרך ואני לא אוותר גם במחיר פגיעה במחנה הלאומי. כמובן שהתנהלותו של בן-גביר שונה מזו של בנט. אינני משווה בפרקטיקה בין השניים, ההשוואה היא על העיקרון.
בן גביר, כמו בנט, משוכנע שהוא מייצג את הדרך הנכונה של המחנה הלאומי. ומשום שהוא כה משוכנע בצדקתו הוא בטוח שכל מה שהוא עושה תורם ומקדם את האינטרסים של המחנה הלאומי וכל מי שחולק עליו פוגע במחנה הלאומי. בן גביר נעדר מישיבת ממשלה ומבחינתו זוהי טובת המחנה הלאומי. חברי מפלגתו נעדרים מהוועדות ושוב זה לטובת הימין. חשיבה שכזו היא מסוכנת. היא רעה והיא פוגעת במחנה הלאומי ובאינטרסים שלו.
כל חייו הציבוריים בן גביר היה אופוזיציונר. הוא היה אפילו אופוזיציונר בתוך המחנה הלאומי עצמו. והנה מאז הבחירות האחרונות הכל השתנה. בן גביר מונה לתפקיד שר בכיר בממשלה. חבר בקבינט. חלק חשוב בקואליציה. לצערי הרב, על סמך התנהלותו ואמירותיו מאז הבחירות נדמה כי בן גביר לא עשה את הסוויצ' המחשבתי הנחוץ והמצופה. הוא מתנהג כאילו הוא עדיין באופוזיציה. נכנס לוויכוחים עם אחרוני חברי הכנסת כאילו הוא חבר כנסת מהשורות האחוריות.
והכי מטריד היא העובדה המביכה שבן גביר מציב את בן גביר בראש. הוא הנושא. הוא המרכז. התנהלות זו הכעיסה רבים וטובים בקרב אנשי המחנה הלאומי. נמאס להם ממשחקי האגו שלו. בניגוד לעבר הפעם הכעס הוא עמוק, מהותי ועקרוני.
העובדה שהופרחו איומים לחלל האוויר על פרישה אפשרית של בן גביר מהממשלה, הדברים שבן גביר אמר כהתגרות בראש הממשלה בהצעתו שיפטר אותו מהממשלה, היא צעד אחד רחוק מדי עבור רבים רבים מאנשי המחנה הלאומי. צריך להזכיר למישהו שעברו רק חמישה חודשים מאז הקמת הממשלה וכבר שחקן פוליטי משמעותי מתחיל לפלרטט עם מחשבה על הפלת ממשלה. בעיני רוב המחנה הלאומי מדובר בהתנהלות חסרת אחריות מצד אחד ומתנשאת מן הצד שני.
קחו דוגמא את החשדנות וחוסר האמון של מערכות ביטחוניות שלמות כלפי בן גביר. חלק ממערכות אלה אכן באו עם דעה קדומה כלפי בן גביר, אך חלקם גיבשו את חשדנותם בעקבות התנהלותו במהלך החודשים האחרונים. יחסם אליו הוא תמהיל של חוסר אמון, חוסר הערכה וחוסר מקצועיות.
בן גביר יכול לצעוק עד מחר שזה לא הוא אלא הם, בסוף בסוף אלה המערכות שאיתם הוא חייב לעבוד כשר לביטחון לאומי. חובת ההוכחה עליו במעשיו, לא בדיבורים ולא בהופעות תקשורתיות. עד לרגע זה נדמה שבן גביר פשוט לא מבין אמת פשוטה זו.
ולכן, מר בן-גביר, אין לי ספק שאם תקרא מאמר זה לא תאהב את הכתוב בו. זכותך, מכיוון שכאיש המחנה הלאומי חשוב לי שממשלה זו תמשיך להתקיים. חשוב לי שהממשלה תפעל בהרמוניה וחשוב לי שהשרים יבינו שהם משרתי הציבור , לפעמים כדאי להקשיב דווקא לקולות פחות נעימים. אומר זאת בצורה הברורה ביותר למרות שלא תמכתי בך אני כן תומך בממשלה שאתה חבר חשוב בה, ולכן לטובתך האישית, למען האינטרס שלך הגיע הרגע להנמיך טון. להפסיק לרדוף אחרי הכותרת הבאה ולהתחיל להתרכז בתפקידך כשר לביטחון לאומי.
מי כמוך יודע שיש המון עבודה בתחום המשילות, הביטחון האישי ומלחמה בפשיעה הלאומנית. אם תצליח במאבקך בתחום זה תזכה לתמיכה ציבורית, אך אם חלילה תיכשל ותחשוב שתצליח להסיט את תשומת הלב הציבורית מכישלונותיך כשר לביטחון לאומי, אתה טועה והטעות הזאת תגרום לך לשלם מחיר פוליטי יקר. הגעת לצומת דרכים; ההחלטה בידך.
איתמר, הגיע הזמן שתחשב מסלול מחדש.
הכותב היה הקונסול הכללי של ישראל בדרום-מערב ארה"ב ויועץ ראש הממשלה נתניהו.