לקראת הדיון בישיבת הממשלה הממונה על התקציבים יוגב גרדוס שיגר מכתב שבו הוא מתריע מפני העלאת תקציבים לאוכלוסיה החרדית.
"קידום מקביל של הגדלת התקצוב למוסדות החינוך הפרטיים הבלתי מפוקחים, הקמת מנגנון תחליפי למתן קצבאות דרך חלוקת כרטיסי מזון לפי זכאות להנחה בארנונה או מבחני הכנסה אחרים, והגדלת תקציב הישיבות צפויים ליצור מערכת תמריצים אנטי־כלכליים המעודדים יציאה משוק העבודה והקטנת כושר ההשתכרות בטווח הקצר והארוך", טען גרדוס, בחוות דעת מיוחדת ששיגר לשרי הממשלה.
לפי גרדוס, "עוד טרם יישום החלטת הממשלה והשפעותיה השליליות הצפויות על המשק, ללא שינוי בשיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים, אובדן התוצר המצטבר עד לשנת 2060 צפוי להגיע ב־2065 ל־6.71 טריליון שקל. לצורך שמירת רמת השירותים הממשלתיים הנוכחיים, ממשלות ישראל יצטרכו להעלות מסים ישירים ב־16%".
גרדוס מדגיש, כי כוונת המסמך היא "הצגת ההיבטים הכלכליים המרכזיים בהחלטה בלבד ואינה מתייחסת לפן ערכי או אחר ששוקלת הממשלה בבואה לקבל החלטות".
מנגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הגן הבוקר על הגדלת תקציבי מוסדות החינוך החרדיים בהסכמים הקואליציוניים. “היסטורית, איפה שלומדים ליבה מקבלים יותר – וזה נשמר”, אמר בריאיון לקלמן ליבסקינד ומואב ורדי ברשת ב’.
השר הדגיש כי ערך לימוד התורה חשוב בעיניו והוסיף: “גם אחרי התוספות, מוסדות הפטור לא יקבלו יותר מ-55% תמיכה, דבר שנקבע לפני עשרות שנים. במשך השנים האחוזים נשחקו והגיעו ל-23%, בעיקר בגלל הגידול בבסיס של החינוך הממלכתי. אנחנו בסך הכול מתקנים עוול”.
לדברי שר האוצר, “מדינה עם או בלי לימודי ליבה חייבת לספק מינימום של חינוך בכבוד. אני לא מוכן לקבל מצב שילדים לומדים בפחים וקרוואנים בקיץ ובחורף ומורים שמשתכרים משכורת רעב. יש דברים שאובייקטיבית אולי פוגעים בכלכלה, אבל יש ערכים שמאזנים אותם”.
הוא הדגיש: “אני חושב שלימוד תורה הוא ערך ואני מוכן לשלם מחיר על הערך הזה. אפילו אם יש דברים שיפגעו בכלכלה. אך על זה אנחנו משקיעים הון תועפות על הכשרות מקצועיות, מכללות ותמריצים לחברה החרדית להיכנס לשוק התעסוקה”.