עו"ד נדב העצני הגיש היום (חמישי) את תגובת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לעתירות נגד התיקון לפקודת המשטרה שקידם השר בן גביר.
העצני כותב בתגובה כי "הבסיס לכוח העצום שניתן לזרועות הביטחון השונות, בכלל זה למשטרה, הוא העובדה שאלו פועלות מכוח המדינה ובשמה. כך, ההצדקה הדמוקרטית להפעלת כוח כופה על אזרחים נובעת מהפעלתו בידי המדינה - 'כשליחתה של הקהילה הפוליטית, שאחרת יישמט הבסיס לקיומו'".
"רק במשטרים שאינם דמוקרטים ניתנת עצמאות למשטרה, לצבא, למנגנוני הביטחון ולעומדים בראשם. עצמאות זו, אי הכפיפות למרות המוחלטת של נבחרי העם, היא סממן מובהק של מדינות ומשטרים אפלים. משטרים בהם מוקנים לזרועות הביטחון השונות במדינה חיות ושיקול דעת משל עצמם, שלא תחת מרות נציגי העם, מי שנבחרו על ידי הציבור ומשקפים את רצונו", הוא מוסיף.
השר בן גביר תקף את העותרים וטען כי "ממניעים זרים ועל מנת להשיג מטרות פסולות של פגיעה ביכולת הממשלה והשר הנוכחי לפעול על פי המנדט שקיבלו מרוב הבוחרים, הם מנסים להפוך את הפירמידה הדמוקרטית על ראשה. עושים ככל יכולתם על מנת למנוע מנציגי העם להשליט את מרותם. כך, רוממות הדמוקרטיה, השיטה והמשטר בקולמוסם של העותרים, אולם בליבם פוליטיקה קטנה, מטעה ומסלפת".
"העצני משווה בין הסמכויות הרחבות של צה"ל וכפיפותה לשר הביטחון, לזו של המשטרה והכפיפות לשר הממונה ומביא שורה של דוגמאות לבעייתיות במערכת היחסים בין השר ומפכ"לי המשטרה בשנים האחרונות וחוסר הכפיפות. העצני כותב שמטרת התיקון הוא כדי 'לייצר ודאות ויציבות בפעילות בתחום ביטחון הפנים. ולחזק את אמון הציבור במשטרה'", סיכם.
אתמול הגיבה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לעתירות נגד החוק וטענה כי "חובתה של המשטרה להפעיל את סמכויותיה באופן מקצועי, שיוויוני וא-פוליטי היא תנאי יסוד במדינה דמוקרטית וערובה הכרחית להגנה על זכויות הפרט".
לדבריה, "עוד קודם לתיקון הפקודה היה ברור כי בסמכותו של השר הממונה על המשטרה לקבוע מדיניות כללית לפעילותה. התיקון לחוק התייחס לסמכויות השר באופן עמום, מבלי שנקבעו מנגנונים מאזנים שיבטיחו את עצמאותה המקצועית של המשטרה".
"בנסיבות אלה מתעורר חשש כבד מפני אפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי, מפני פוליטיזציה של המשטרה ובעיקר מפני פגיעה בזכויות הפרט", הוסיפה.
"ככל שתינתן להוראות התיקון העמומות פרשנות שתבטיח את העיקרון לפיו משטרת ישראל פועלת באופן מקצועי, חף משיקולים זרים, בלא התערבות פוליטית באופן הפעלת הכוח - יעמוד התיקון באמות המידה החוקתיות הנדרשות וניתן להימנע מביטולו", סיכמה בהרב-מיארה.
השר בן גביר הגיב: "הניסיון של היועצת המשפטית לממשלה להוכיח כי היא אינה מפריעה לעבודת הממשלה וכביכול מנסה "לסייע" לשרים להגשים את מדיניותם, כאשר בפועל היא מנסה לעקר מתוכן את התיקון הנדרש לפקודת המשטרה ולסרס את עבודת השר - מוכיח היטב כמה נדרשת רפורמה עמוקה ויסודית במערכת המשפט, ובייחוד בתפקידה של היועמ"שית: תפקידה הוא לייעץ, ותפקידה של שרי הממשלה הוא לקבוע את המדיניות ולקבל את ההחלטות".
"התיקון לפקודת המשטרה הוא חשוב וקריטי, ומטרתו לתקן לקונה של שנים בחוק, ולהסדיר את מעמדו של השר מול משטרת ישראל כפי שזה אמור להיות במדינה דמוקרטית", דברי בן גביר.
הצעת החוק מבקשת להסדיר את יחסי המרות והכפיפות בין מפכ"ל המשטרה ובין הממשלה והשר, בדומה לאופן שבו מוסדרים אלה בין הרמטכ"ל וצה"ל ובין הממשלה ושר הביטחון בחוק־יסוד: הצבא.
על פיה ההצעה יתוקן סעיף 8א לפקודה ולקבוע כי המפכ"ל יהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר, אך בצד זאת להדגיש כי לצד כפיפותו, המפכ"ל הוא הדרג הפיקודי העליון במשטרת ישראל, כשם שנקבע לגבי הרמטכ"ל בחוק־יסוד: הצבא.
בליבת הצעת החוק, מוצע לעגן את סמכותו של השר לביטחון הפנים להתוות את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, ברוח מסקנות הוועדות הציבוריות בנושא. מדיניות זו תתייחס בין היתר לסדרי עדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה.
לצד סמכותו הכללית של השר לביטחון הפנים להתוות את מדיניות המשטרה כמפורט בסעיף 8ג המוצע, מוצע לקבוע התייחסות מיוחדת לנושא חקירות המשטרה, עקב רגישותו. מוצע כי בתחום החקירות יהיה השר רשאי להתוות מדיניות כללית, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפכ"ל והמופקדים במשטרה על נושא החקירות.
סעיף זה נועד לאפשר לשר להנחות את המשטרה לתת קדימות לטיפול בעבירות מסוימות, כגון עבירות שהן בגדר "מכת מדינה", בהתאם למדיניותו. בצד זאת, מוצע להבהיר כי מדיניות השר לא תוכל לגרוע מחובתה של משטרת ישראל לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, וכן לא תוכל לגרוע מהחובה המוטלת על המשטרה לפתוח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה.