אנטישמיות בירדן

1700 מוזמנים (לא ישראלים), פאר והדר כמו באגדות, מיליוני דינרים שנשפכו כמים – כל אלה בחתונת יורש העצר הירדני.

כל זה במרחק 70 ק"מ מהגבול עם ישראל. כל זה בעוד הממלכה מתייבשת, הכלכלה מרוסקת, הבעיות החברתיות מעמיקות, המוני האזרחים (פלסטינים ברובם) שמחים באופן מאולץ.

חתונה שמבליטה את אופי השלום הקר בין ירדן של עבדאללה לבין השכנה ממערב שמספקת לה מים וביטחון, ובולעת את כל העלבונות שירדן כפויית הטובה מטיחה בה. אין רגע, אין הזדמנות, שירדן אינה מוחה כלפי ישראל, על מהלך כזה או אחר שלה, אמיתי או מדומה. אין אמתלה שירדן לא תנצל כדי לנגח את שכנתה. מתיישרת לרוב עם התעמולה הפלסטינית, בירושלים או ביהודה ושומרון. ברצותה, היחסים מתחממים, ברצותה מתקררים. לרוב הם קרים, למרות שיש לישראל שגרירות פעילה בעמאן, למרות שהמוני תיירים ישראלים פוקדים את מלונות עקבה ומטיילים להנאתם בארץ-ישראל המזרחית. 

אפילו לכידת חבר הפרלמנט הירדני לשעבר, שחצה את הגבול לישראל עם כלי נשק באמתחתו, עברה ללא גינוי או אזהרה מצידנו. לא רק אי-נוכחות ישראלית בטקס החתונה המרהיב היתה מעליבה בלשון המעטה, עלבון שאותו באמת אפשר לבלוע. לא כן מה שהתפרסם בעיתון היומי החצי רשמי של ירדן, "אל דוסתור", כמעט באותו זמן  - מאמר שלא היה מבייש את "ה"שטירמר" הנאצי.

מה אזרחי ישראל יודעים על כך? מי טורח לדווח להם על כך? על ההתבטאויות האנטישמיות המאוסות בתקשורת הירדנית? רק מוסד ממר"י, שעינו פקוחה על כל המתרחש אצל הערבים ומביא למנוייו תרגומים מה"פנינים" הללו, טורח לתרגם את הדברים ולפרסמם ללא כחל וסרק. הנה כמה טעימות מהמאמר האמור:

"היהודים הציונים הם היצורים המעוותים והטמאים ביותר עלי אדמות. הם בני הקופים והחזירים, עובדי השטן... מלכי הכישוף, מופקרים ושרלטנים. היהודים הם מענקי השדים והשטנים. הם נוכלים, שקרנים ורמאים. זו האומה המקוללת והטמאה ביותר שנבראה בעולם... רצחו ילדים, נשים, זקנים וצעירים באמצעות שחיטה, שריפה וכתישה וגירשו מיליוני אנשים.

הציונים הטמאים הללו חושבים שעל כל האנשים בעולם – האמריקאים, האירופים, הסינים, היפנים וכל האומות, מלבד המוסלמים – לחיות כדי לשרתם ולהיות תחת שליטתם של הטמאים והמעוותים הללו. איש בעולם לא מוצא חן בעיניהם, זולת בני מינם. העולם המערבי וכל שאר העולם ימשיכו לסבול מהיהודים עד שמישהו ימצא פתרון קסם להיפטר מהם, לנצח נצחים לבלי שוב"...

אני יודע שבצטטי דברים אלה, אני מעכיר את האווירה, הדיכאונית בלאו הכי, אבל האם חשבתם שאיזה כלי תקשורת ישראלי יביא את האמת העגומה הזאת לידיעת קוראיו או שומעיו? האם יש לנו משרד הסברה ראוי לשמו, שמודע לכך ויידע להגיב, למחות?

צריך להתוודות, כי המלוכה ההאשמית מהלכת קסמים על רבים בתוכנו, גם עלי. נכבשתי לכך במיוחד באוקטובר 1994, בטקס כריתת הסכם השלום במעבר עקבה. המלך חוסיין שהיה אויב מר לישראל והפך לידיד חם, הפגין זאת בגינונים מרגשים באותו מעמד היסטורי ובכמה הזדמנויות נוספות עד יום מותו. 

בנו יורשו, המלך עבדאללה השני, הולך בין הטיפות, בין נאמנותו ל"אחים" הפלסטינים – אלה שהם אזרחי ממלכתו ואלה שהם תושבי היישות בגדה המערבית – לבין האינטרס הברור שלו, לא למתוח עד הסוף את החבל ביחסים עם ישראל, שומרת החומות שלו. מצד שני, הוא ימנע מכל חימום וטיפוח הקשרים עם שכנתו, להם יש גבול משותף, ארוך ומפותל. גם ככה הוא ובני ההאשמים חוששים מאוד מהרוב הפלסטיני בארצם.

האם יורש העצר, שעתה זה נשא לאשה את האדריכלית מסעודיה, ישנה את הקו לטובה, בבוא עתו לרשת את כס המלוכה בעמאן? קשה לדעת. גם אין לדעת מתי זה יקרה, וראו את מקרה הנסיך צ'ארלס הבריטי, שחיכה עשרות שנים עד שהיה למלך צ'ארלס השלישי והוא כבר בן 73.

האינטרס הברור של ישראל הוא לשמר את השלום עם ירדן - כמעט בכל מחיר – גם אם הוא קר. אין זה אומר שעליה לעבור לסדר היום על מאמר אנטישמי מזוויע כזה שפירסם "אל דוסתור", ועל שאר המופעים האנטישמים בחוצות עמאן, באין מכלים.