אני מקנא

אני מקנא במורדים נגד הדמוקרטיה הישראלית. לא בגלל הקשרים שלהם בתקשורת, בפוליטיקה, או בחצרות עשירי ישראל.

אלא רק בגין קשריהם המצוינים בעולם הבא. ראיתי אותם לבושי חולצות שחורות – צבע מתאים לעולם המדובר- ועליהן כתובת האומרת "במותם ציוו לנו את הדמוקרטיה". ההקשר הברור היה ליום הזיכרון לחללי צה"ל.

כלומר, הנופלים מסרו נפשם על מזבח הדמוקרטיה בישראל. לא הנופלים מהם במלחמה שהם מנהלים נגד הדמוקרטיה. אלא הנופלים במערכות ישראל למען העם והמדינה. איכשהו הם משייכים אותם לגייסות שלהם. מעניין שמשפט מפתח בדמוקרטיה טוען שמהותה היא: אני מתנגד לכל מה שאתה אומר, אך אני מוכן למות כדי שתוכל לומר זאת. ודווקא שם, במחוזות המורדים, מקדשים את סתימת הפיות של יריביהם. בעוד לעצמם הם נוטלים חירות מרובה לשבש את חיי המדינה כולה במסגרת מלחמתם.

למיטב ידיעתי אין החיילים נשבעים, בעת חיולם לצה"ל, לשמור אמונים לדמוקרטיה. אפילו טרומפלדור, לוחם יהודי, אמר בשעתו האחרונה: "טוב למות בעד ארצנו". אז מנין צצה השטות הזאת של הדמוקרטיה?

למה אני מקנא?

קנאתי נובעת מתסכול עמוק. אני מבקר מדי פעם את קברו של אחי, ז"ל, הקבור בהר הרצל. ביקור חד צדדי. אני מדבר והוא אינו משיב. והנה, דווקא המורדים הללו, שאינם מצייתים להחלטות הדמוקרטיות של העם שבחר לא מכבר את ממשלתו, דווקא הם הצליחו להביא את המסר מהעולם הנסתר ההוא. ואילו אני אינני מצליח. אני מת...- סליחה, חי- לדעת איך יוצרים את הקשר, איך עושים זאת. הכיצד הם יודעים מה אחי וחברים שלי שם, רוצים. איך הם הצליחו לתקשר איתם.

זה מזכיר את המורמונים, היושבים בארצות הברית, שהטבילו לנצרות, באמצעות הכת שלהם, את ... נרצחי השואה. כמובן לאחר השואה, ובלי לשאול את פיהם. ויש להניח שכאנשים אוהבי צדק ומשפט, גם החתימו אותם על רצונם זה... וגם שם, למרות הסקרנות, סוד התקשורת הזאת לא ידוע לי. ונראה, שבאותה שיטה המורדים אצלנו סיפחו אל עצמם את חללי צה"ל וכוחות הביטחון.

יתכן שמדובר בכלי עבודה חדש המסביר את הדיווחים על ההפגנות שלהם. כשבכל פינת רחוב כינוס קטן הופך בדיווחים ל"רבבות מפגינים". אכן, אם סופרים גם את רוחותיהם של אלו הנמצאים בעולם הבא, ניתן להתהדר בקהל ענקי (לצערנו) . גם אם המשמעות היא שהמורדים – בדמוקרטיה שהם חיים על פיה- הם שמחליטים מה טוב לעם. כי העם לא יודע מה טוב לו.

זה, בעצם, מעשה של ייאוש. שנובע מהמציאות שהם מיעוט. הרוב המובהק, שנבחר בבחירות דמוקרטיות, נתפס אצלם כאיום. ויש פה מאגר שאינו יכול להתנגד. ולכן מספחים אותו. כמו גם אוכלוסיות אחרות שמסופחות. כמו אזרוח זרים למיניהם. כמו המסתננים בדרום תל אביב, כמו אשרור נשים רבות בפזורה הבדואית על ילדיהן, או גויים שלא התגיירו. במקום להוליד את הישראלים החדשים, קל להם יותר לייבא אותם ולספח אותם. לפחות הפעם, לגבי החיילים, הם יהודים.

מדינת כל אזרחיה חצתה הפעם את גבולות הארץ אל השמיים ממעל.