מה היו עושים בלעדיו
אם לא היה בן גביר קיים ברור שהיה צריך להמציא אותו. לא, לא בשביל עצמה יהודית וגם לא בשביל הימין או הקואליציה, בשביל השמאל.
הרי מה היו עושים בשמאל בלי בן גביר? עכשיו כשבן גביר נמצא אפשר להאשים אותו בכל מעשי הרצח בחברה הערבית, ממש כאילו הוא עצמו גנב אקדח מאיזו תחנת משטרה שכוחת אל והחל לעבור בין הכפרים ולרצוח.
בלעדיו היו צריכים לדבר כאן על האחריות של חברה שמקדשת את המוות, האחריות של חברה שעבורה כבוד משפחה כרוך ברצח, חברה שמקדשת את הבוז לחוק ולאוכפיו, חברה שאנשי הדת שלה מדברים בדרשותיהם על 'דין מוחמד בסיף', חברה שמחנכת ילדים מגיל 3 שהנשק הוא ידידו הטוב ביותר של האדם, חברה שמוחקת את מעמדן של נשים, חברה שהפשע הוא עבורה סוג לגיטימי של פרנסה, בקיצור, אם לא היה בן גביר היה הרבה על מה לדבר, אבל עכשיו, כשבן גביר בסביבה, יש את מי להאשים. נרגענו.
מעלה נשיאים מקצה הארץ
נשיא המדינה הוזמן על ידי נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לפגישה בבית הלבן. צריך להיות בתפר שבין אהבל לתמים כדי שלא להבין שהמטרה של הביקור היא אצבע בעין של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שעד כה, בניגוד לכל ההיסטוריה הארוכה של יחסי ישראל ארצות הברית, לא הוזמן לביקור בבית הלבן.
הרי אין שום דבר בוער שבאמת חשוב לנשיא האמריקאי לומר לנשיא הישראלי. לא הרצוג הוא שנותן פקודות לצה"ל, לא הוא שמורה על הפצצות עלומות בסוריה או שיגור תולעים למחשבים איראניים, לא הוא שמציל או מחריב את הכלכלה הישראלית ולא הוא שדואג לשיתופי פעולה הייטקיסטיים עם מקבילים אמריקאיים ואפילו לא הוא זה שמקבל החלטות לגבי הסחר הישראלי עם סין, אז מה דחוף כל כך לארח אותו בחדר הסגלגל חוץ מלהעצים ולהדגיש לעין כל את החרם הביידני על נתניהו?
בקיצור, מר הרצוג, נשיאנו הנכבד, אני יודע שלא כל יום מקבלים כרטיס כניסה לבית הלבן ואני יודע גם שזה לא מנומס, אבל זו בדיוק השעה שלך לומר לאנשיו של ביידן שאתה לא מתכוון להשתתף במפגן החרם הזה על ראש הממשלה שלך. היה הכי ראוי ומכובד שתאמר את הדברים כהווייתם, פשטו, אני לא נותן יד לפגיעה בראש ממשלת ישראל הנבחר. לעניות דעתי ניסוח מכובד של אמירה כזו יכול להתקבל בהרבה הערכה אצל מי שנחשבים למובילי הדמוקרטיה בעולם, אבל אם בכל זאת אתה חושש, אדוני, לכבודו של מר ביידן, אני משער שתוכל למצוא עילה פורמלית שתחייב את הישארותך בבית בדיוק בתאריך הזה, משהו כמו הענקת גביע בשקר כלשהו או מאמץ נוסף לגשר בין הקואליציה לאופוזיציה. אפילו כאב בטן מקומי יכול להספיק לשם כך. סומכים עליך שתמצא משהו, אם רק תרצה.
פינצטה מסוכנת
בחורינו הטובים יצאו למשימת פינצטה. תוך סיכון חייהם הם הגיעו לבית המחבל שהיה שותף לפיגוע בו נהרג סמ"ר עידו ברוך, לאחר עבודת מיפוי מדוקדקת, הניחו מטענים בעלי עצמה מבוקרת ומדוקדקת ואז הגיעה הפקודה, הם לחצו על הכפתור המיוחד לאחר שהרחיקו את מי שהרחיקו, הרעש היה גדול, העשן היה מסמא עיניים, ומיד לאחריו ראו כולם כיצד הפיצוץ פגע אך ורק בחדרים הרלוונטיים שבקומת האמצע, המקום המדויק בו התגורר המחבל יאבד זכרו. שאר הבית, הקומה שמעל וזו שמתחת, נותרו על תילם.
ראשית, יש לברך על היכולת ההנדסית המרשימה של חיילינו. שנית, יש להפנים שגם אם הם היו הורסים רק את המיטה שעליה ישן אותו ארור העולם כבר ידאג לספר על העוולה שהכיבוש הציוני חולל בביתו של האומלל. אבל שלישית, וחשוב יותר מכולם, מה בדיוק רצינו להשיג בכך שאנחנו משאירים את בית המשפחה על תילו? הרי כל העניין הוא למנוע את הפיגוע הבא, להביא לכך שהמחבל הבא יחשוב על גורלה העגום של המשפחה שלו, להביא לכך שאולי אביו או אמו של המחבל ידאגו להסגיר אותו אם רק ישמעו שהוא רומז על כוונות זדון, מחשש לביתם ועתידם. כל זה לא יקרה כשאנחנו משאירים את הרוב המוחלט של הבית על מקומו.
חמור מכך, הרס פינצטי שכזה הופך את בית המשפחה לביתם של קדושים מעונים, אנדרטת שהידים בעיני הכפר כולו, סיבה להתגייסות כלכלית ומעשית לטובת האומללים, הסמל והמופת למפגעים הבאים. צר לי, אבל ככה לא בונים הרתעה.
ולחשוב שכל זה קורה תוך סיכון חיילינו בליבו של כפר גדוש מחבלים ואורבים.
רק בלי השוואות בבקשה
בכל פעם שאתם שומעים אותם צועקים מאחורי ומצדדי נבחר ציבור כלשהו 'בושה, בושה' ועוד פעם 'בושה' ועוד כמה וכמה כאלה, בגרון ניחר ובעיניים רושפות צדק, כשלצידם שוטרים אדישים ומשועממים שלא מונעים את האירוע, לא מרחיקים את המפגינים ובוודאי שלא חושבים על מעצר של המופרעים הללו, תזכרו שממש לא מזמן הייתה מישהי שאפילו לא צעקה אלא רק מלמלה חרישית את המילה 'בושה' וכבר מצאה את עצמה במעצר בעיצומו של יום השבת.
זוכרים את 'פרשת משפטים בושה'? זה הזמן להיזכר בה. ואיך אני יודע שזה היה מלמול שקט ולא צעקה אדירה? כי אפילו מנדלבליט אמר שלא שמע מה היא אמרה. שמע או לא שמע, מה שבטוח, צעקה זו לא הייתה.
אבל איך אמר יאיר לפיד, אז זה היו אנשים אחרים ומציאות אחרת.
כשיאיר מאכזב
בצעד בוטח עלה יאיר לפיד אל דוכן העדים. עולם ומלואו חיכך ידיו בהנאה בלתי מוסתרת. הנה, זה בא. העדות שתקבור את נתניהו, הם היו בטוחים, כי מה יותר ברור מסלידתו של לפיד מנתניהו, משאיפתו לסגור אתו חשבון והעיקר לקרב את היום בו יחליף אותו, ולא לחצי שנה, לקדנציה של ממש.
אבל אז הגיעה האכזבה כשבמקום להיכנס בנתניהו ב-200 קמ"ש נתן לפיד עדות דרדלה שממנה עולה שנתניהו לא ממש היה להוט להיטיב עם מילצ'ן ידידו ועסק בכך רק בדרך אגב, כאילו כדי לסמן וי ולהתקדם הלאה. איזו אכזבה.
אז מה קרה כאן? למה לפיד לא סיפק את הסחורה למרות האינטרס הכל כך בוער וברור שלו לעשות זאת? יכול להיות שהסיבה פשוטה, מדובר באדם ישר ודובר אמת שלא מסוגל להוציא דבר הגזמה מפיו. יכול להיות, אם כי אני משאיר את הפרשנות הזו לממשיכיו של רבי לוי יצחק מברדיטשב, בעיקר לנוכח הקושי של לפיד לספר לנו פעם אחת ולתמיד מה הוא באמת עשה בצבא, ולהסביר לנו למה הוא כתב בגוף ראשון את מה שהוא כנראה לא יכול היה לעשות בצבא.
יש אופציה נוספת להסבר. יכול להיות שלפיד יודע שאם הוא ינסה להפליל את נתניהו על זוטות הקשר שלו עם מילצ'ן הבומרנג שיוטח בפניו יהיה אכזרי לנוכח קשריו האישיים, החבריים, המקצועיים והפוליטיים שלו עם אותו מילצ'ן, לנוכח המאמצים הרבים לאין שיעור שעשה הוא עצמו כדי להטיב עם איל ההון. בקיצור, במצב כזה עדיף לצמצם את העדות ככל הניתן.
סכנה חסרת תקדים
תחת הכותרת 'סכנה ברורה ומיידית' פורסם ב'ידיעות אחרונות' מאמר מבוהל מהאפשרות שאוהדי בית"ר ירושלים יענישו את ההתאחדות לכדורגל בפיצוץ משחקה של הנבחרת, וזאת במענה לענישה הקשה שהושתה על הקבוצה, הרחקה ממשחקי הגביע בעונה הבאה.
שימו לב מה כותב ליאור בן עמי במאמרו המבוהל והמבועת. מסתבר שמעשה כזה של אוהדי בית"ר הוא "מסוכן ממיליון בחינות", כלשונו. זו לא רק סכנה פיזית למי שרוצה לראות משחק, לא רק סכנה לאחדות האוהדים סביב הדגל הכחול לבן, אלא גם "סכנה חסרת תקדים של הפיכת הנבחרת לכלי מיקוח עבור כל מי שלא מסתדר לו משהו במדינה הזאת, כי היום זה בית"ר, מי יודע מה מחר".
תגידו, הם רציניים החבר'ה האלה ב'ידיעות אחרונות'? הם לא קוראים מה שהם כותבים? החברים שלהם נמצאים כבר עמוק עמוק בתקדים הזה של הפיכת כל מה שחשוב כאן לכלי מיקוח עבור כל מי שלא מסתדר לו משהו במדינה הזאת, ועכשיו, כשמדובר בבית"ר ירושלים, הם נזכרים?
הם הרי הפכו את יום העצמאות, את זכר חללי צה"ל, את משפחות נבחרי הציבור, את חופש התנועה באיילון, את זכות הביטוי בפרלמנט, באקדמיה ובכל מקום אחר, את השירות בצה"ל, את הכלכלה הישראלית ועוד ועוד, לכלי מיקוח כי משהו לא מסתדר להם במדינה הזאת, אז עכשיו הם מבוהלים כי משחקה של הנבחרת עלול להתפוצץ בידי אוהדים שחשים שנעשה להם עוול?
ועוד לקרוא לכל זה "סכנה חסרת תקדים"? נו בחייאת, תתעוררו, תסתכלו במראה ותחשבו שוב.
שעתו של הנשיא
ואיש חכם אחד, דווקא מאוהדי מכבי תל אביב בכדורגל, אמר לי שזו דווקא הזדמנות עבור נשיא המדינה להוכיח יכולת הכלה ומחילה, ממלכתיות והבנה לקולו של העם, ולהודיע להתאחדות לכדורגל שהוא מוחל על כבודו, וגם אם לא היה ממש נעים להיות מוברח מהאיצטדיון כשאלפי אוהדי בית"ר מתפרצים אל הדשא, הוא דווקא מבין את ההתלהבות (וגם יודע שאלימות של ממש לא הייתה שם) ולכן הוא מוחל על הכבוד. אין צורך להחרים את הקבוצה ממשחקי הגביע בשל חוסר הנימוס של אוהדיה. אפשר להסתפק בענישה פחותה בהרבה. לתשומת ליבך, אדוני הנשיא.
VIP
רק שתדעו, השבוע בילה יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, בסין. כדי להגיע לסין הוא צריך לעשות שימוש בתעודת האח"מ שמדינתנו מנפיקה לו, ואני עדיין שואל למה? בזכות ההסתה נגדנו? בזכות הפעילות שלו נגדנו באו"ם? בזכות המשכורות שהוא מעביר למחבלים? בזכות החיבוק שלו את משפחות המחבלים? בזכות האיומים שלו בתביעה בהאג נגד קציני צה"ל? בזכות שידורי ההסתה בטלוויזיה שתחת חסותו? בזכות ההסתה בספרי הלימוד של מערכת החינוך הפלשתינית? בזכות היודנריין שהוא רוצה להקים כאן? למה בדיוק?
האמת, נמאס לו ובכל זאת
אתם בטח שואלים מה עם קאטו הזקן, ואם לא נמאס לו לדבר על זה, אז זהו, שנמאס גם לו, אבל זה יותר מדי חשוב לו ולכן הוא ממשיך להזכיר לכולם שארץ נהדרת כבר מזמן לא מצחיקה ואפשר להתקדם הלאה.
להערות ולהארות שלכם: [email protected]