בצהרי שישי התבשרנו על כוונתה של הפרקליטות להמשיך ולנהל את תיקי נתניהו כולל סעיף השוחד, למרות אמירתם הדי מוחלטת של השופטים כי הם לא רואים היתכנות להרשעה בסעיף הזה.
בצעד נדיר בטיפשותו, מחזקת הפרקליטות עוד יותר את ההבנה הציבורית בנחיצותה של רפורמה, כאן ועכשיו, ורצוי אגרסיבית בהרבה מזו שתכנן השר יריב לוין.
נסביר רגע למי שאינו עוקב ביומיום אחרי התנהלותה של הפרקליטות: במדינת ישראל, שיקוליה של התביעה הציבורית האם לבזבז משאבי ציבור ולנהל תיק - אמורים להתבסס אך ורק על שאלת אחת, האם האישום וההוכחות לקיומו יציבות מספיק כדי להניח בסבירות גבוהה שהן יכולות להביא להרשעה. הא ותו לא.
אנשי הפרקליטות לא צריכים וגם אסור להם לשקול שום שיקול נוסף מעבר ליצירת איזון בין שימוש בכספי ציבור ובמעמדם, זמנם ויכולותיהם כמשרתי ציבור ובין הצורך להרשיע אשמים.
והנה הגענו למצב נדיר בתיק דגל, בו הסעיף המרכזי בוודאות לא יוביל להרשעה. משום שהשופטים כבר שמעו את כל עדי התביעה הרלוונטיים, ולמרות זאת הודיעו באופן חריג לשני הצדדים כי לא הוכח מבחינתם אשם.
במערכת שיקולים נורמטיבית, הפרקליטים היו מודיעים לאלתר על ביטול סעיף השוחד בכתב האישום, וחוסכים אנרגיה והון עצומים למדינה (כלומר, לכיס של כולנו) בחודשים הקרובים ובשנים הבאות. ההגנה תוכל לחסוך את זימונם של רבים מהעדים שתכננה וזמן שיפוטי ושעות עבודה רבות של פרקליטים תיחסכנה.
יש רק נימוק אחד שיכול להוביל את הפרקליטות להתעקש, מלבד דפיקת הראש בקיר גרידא: נימוק פוליטי טהור של המשך הניסיון להדחת נתניהו או להפעלת לחץ פוליטי עליו.
בפרקליטות מבינים מצוין את המשמעות של הפרסום. עד לפני רגע מו"מ לגישור בתיק היה יוצא משתי נקודות קיצון של שוחד מחד גיסא וניקיון כפיים מאידך, הצדדים היו אמורים להיפגש איפשהו באמצע, שזה אומר הודאה בניגוד עניינים והטלת קלון. לזאת נתניהו לא רצה ולא יכל להסכים.
כעת, המשחק שונה לחלוטין. נקודות הקיצון התכווצו: מצד נתניהו נותרה טענת ניקיון כפיו, אבל מצד הפרקליטות נשארה רק עבירת סל מפוקפקת של ניגוד עניינים. המשמעות: אם נפגשים באמצע, נתניהו יסיים לכל היותר עם הודעה אנמית על שגיאה לא ראויה ולכל היותר תוספת של קנס קטן.
בניסיון נואש למתוח עדיין את קצוות המו"מ העתידי, אם וכאשר יתנהל, מקווים הפרקליטים ששימור טענת השוחד תיתן להם עדיין קלף שיאפשר דרישה להטלת קלון. אבל זה לא נימוק משפטי, זה נימוק פוליטי לחלוטין. באותה מידה הם יכולים לבחור להוסיף לכתב האישום גם אישום ברצח או בשוד בנק, ואז לטעון שנקודת הפתיחה שלהם היא מאסר עולם...
וזה מחזיר אותנו לרפורמה: תיקי נתניהו חשפו עד עכשיו שורה ארוכה של פשעים עברייניים בכל קנה מידה. אם אני או אתם ננקוט באחד מהצעדים האלו כלפי אזרח ישראלי אחר, אם נבצע סחיטה בסגנון הנעשה לניר חפץ, איומים בסגנון שספג פילבר או ניסיון להדחת עו"ד בדומה לתרגיל שניסו לעשות לאלוביץ', אם נשתמש בפגסוס כדי לפרוץ למכשירי סלולר, בכל מקרה כזה נשלם - ובצדק - מחיר כבד. נדמה לכם שחוקרי ופרקליטי נתניהו ישלמו מחיר כזה? הצחקתם את הכוסברה של אלשיך.