רבים קושרים את הסערה שמסביב בקשר היסטורי אל ימי חורבן הבית.
על ההקשרים הללו שוחחנו עם חוקר תקופת הבית השני, חבר הכנסת לשעבר ד"ר מיכאל בן ארי, שקושר את המציאות כיום לתשעה באב קדום אפילו יותר.
ד"ר בן ארי מזכיר בפתח דבריו כי האירוע ההיסטורי הראשון שהתרחש בתשעה באב הוא חטא המרגלים, אותה בכייה שנקבעה לדורות. "התיקון לחטא המרגלים הוא החיבור לארץ ישראל, לחיבת ארץ ישראל ולגילת ארץ ישראל, כפי שהגדיר זאת הרב קוק, השמחה לקראת הארץ והמסירות לכיבוש הארץ ולחמדת הארץ".
"בימים האלה אני שומע את מה שקורה מסביב והפרשנות שלי היא לא הרגילה והנורמטיבית, אלא אחרת לחלוטין", אומר בן ארי הקובע כי "יש לנו כאן מאבק תרבותי גדול מאוד לגבי כל מהות המהלך הציוני. מה הוא בכלל? האם אנחנו אוסף אנשים שהתקבצו ללא מחויבות לעבר ולעתיד? אנשים שהרצון שלהם הוא להתוות כאן תרבות ולא מוכנים שתהיה כאן תרבות אחרת?". בהקשר זה הוא מזכיר את הצעדים המתבצעים כחלק מהמרידה במסורת ישראל, הכרזה על פתיחת מסעדות בתשעה באב, התנפלות על דוכני הנחת תפילים וכיוצא באלה. "זה לא עניין של עילת הסבירות אלא שאלת המי אנחנו".
מול אלה, אומר בן ארי "התיקון הגדול הוא העמקת הקשר לארץ ישראל". עוד מציין ד"ר בן ארי כי מהעבר האחר נמצאים מי שרואים במונח 'אומה' מונח טמא המבטא גזענות והתבדלות. "הם נלחמים במונחים הללו. הם רוצים לשלוט בנו דרך בית המשפט העליון כדי שלא תוכל לחיות לפי אורח החיים שלך, לא תהיה בריכה נפרדת, לא תהיה הופעה נפרדת, זו דורסנות. הם מנסים לטעון שכאילו אנחנו נכנסים לחיים הפרטיים שלהם, אבל מי עושה זאת? איש לא מפריע לכם לפעול כהבנתכם במרחב הפרטי אבל שהפרהסיה הציבורית תאפשר לנו לחיות כיהודים. אנחנו בעימות שהוא רבה מעבר לעילת הסבירות. אנחנו דנים בשאלה האם יש כאן אומה וחזון ומרכיבי זהות שאנחנו מחויבים להם".
לטענה אולי נכון לוותר מעט על מנת לשמר את הקשר של הצד השני לארץ ולמורשת, מה שאולי נפגע בעקבות ההתקשחות של הצד הלאומי, בעקבות אותה היאחזות איתנה בערכי ארץ ישראל, משיב ד"ר בן ארי ומדגיש כי בפועל "רוב עם ישראל כן מחובר. יש כאן קבוצה קולנית וסוחפת בתעמולה שממומנת ומשומנת בצורה תעשייתית ויכולה לרכוש את עמודי השער של כל העיתונים", הוא מזכיר את מראות עמודי השער מעיתוני האתמול (שלישי).
באשר לניסיון לייצר הסברה שתקשר ותחבר את הדור הצעיר למסורת אבותיו, אומר בן ארי כי אכן מדובר בנושא שהוא בנפשנו, אך כיום לא ניתנת האפשרות לקיים הסברה שכזו וכל אמירה זוכה למתקפה כהדתה. "גדל כאן דור שלם מנותק מעברו ומתעב את עברו, ויש מי שדואג לכך שזה יחלחל לתוכם, ואם תנסה לעשות שינוי כלשהו מאשימים אותך באשמות החמורות ביותר, וכמוני תהיה מואשם בגזענות. אסור לך אפילו להתבטא".
בהקשר זה מזכיר בן ארי את הרדיפה כלפי נריה אופן על מאבקו לעבודה עברית גם מבלי שהייתה לו כל כוונה לפגוע באחרים אלא רק להיאחז באותם ערכים ואידאות שהיו נר לרגליהם של אבות הציונות א.ד. גורדון, ביאליק, הרצל ואחרים.
"בתשעה באב אני רואה את השיח של להיות נחמדים יותר זה לזה. את זה תעשו בעשרת ימי תשובה. כעת זהו היום של החזרה ללאומיות, למלחמה על האדמה, לרצון לבית המקדש. מי שמובילים את המחאה הם מנותקים מהשורשים הבסיסיים ביותר. ציונות היא לא באזל אלא אברהם אבינו, לך לך מארצך ומולדתך אל הארץ אשר אראך", אומר בן ארי ומזכיר את הזלזול והבוז שרחש בן גוריון כלפי המתנתקים ממסורת התנ"ך וערכיו.
באותם ימי ראשית הציונות, הוא מוסיף, "גם מי שהסיר מעליו את עול השבת והתפילין, חיו במעטפת יהודית עם המסרים המרכזיים של שיבה לציון ולירושלים עירך ברחמים תשוב. הם חיו בתוך זה, אבל כפי שאמר חזן, חשבנו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי ארצות. הילדים שלהם גדלו על קרקע צחיחה ואז הם כמוץ אשר תדפנו רוח. גם אם אלו דברים קשים צריך להסתכל מול מי אנחנו עומדים. חזרת העם לארצו היא הדבר הצודק וההגיוני והנכון והאלוקי ביותר שיש".
בן ארי מזכיר את הפטרת הפרשה הבאה כעדות וראיה למהותו של התיקון של תשעה באב: "בשבת הקרובה נקרא בהפטרה 'על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון, הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים'. אלו המסרים של תשעה באב. אני מתחנן, אל תתבלבלו. בכל יום בשנה תחזרו בתשובה אישית, אבל תשעה באב זו התשובה הלאומית ולשם צריך לכוון את הדיבורים ואת הכוונות שלנו".