אכן, לה פמיליה. אותה קבוצת אוהדים של בית"ר ירושלים. אני מבקש להודות לכם על הפגנות עדינות, שבהן מסרים ברורים והגיוניים, גלויים וישירים.
תודה על אי פגיעות בבני אדם. על אי חסימת כבישי הארץ, כמו גם הותרת שערי הארץ פתוחים הן למגיעים ארצה, והן ליוצאים ממנה. גם על העובדה שלא מנעתם מאזרחי ישראל את סדר יומם המתוכנן, ואת האפשרות לצאת מביתם בחופשיות, לערוך קניות או ביקורים. לא חסמתם כבישים. בקיצור, אפשרתם לחיות כיצורים חופשיים במרחב הציבורי.
כל זאת, כי למדנו לדעת שיש ישראלים אחרים, החושבים שאם משהו מציק להם, הם צריכים להביא את כאבם לרחוב ולציבור, באמצעות שיבוש מכוון, מתוכנן היטב של חייהם ביום יום. הם מכריחים את הציבור להיות שותף – בניגוד לרצונו- למה שמציק להם. לשבות ממלאכתו, מעבודתו וגם מנסיעותיו וחופשותיו. הוא בן ערובה בידיהם, כדי להשיג את שאיפותיהם.
ומערכת המשפט והשיטור בישראל, עומדת מנגד ואינה מעיזה לכפות עליהם את חוקי המדינה. המורדים הללו הפכו את נתיבי איילון ללג בעומר חדש. אולי גם למתחם מנגלים. וממילא דאגו גם לקהל שבוי בעל כורחו. מבחינת המורדים, שילכו כל האחרים לעזאזל.
אמרתי מורדים. כי זה מה שהם. מי שדוחה את שלטון החוק, כפי שנקבע בחקיקת הריבון, דהיינו הכנסת. הוא אינו שועה לחוק עצמו, לתקנות ואפילו להוראות שוטרים במילוי תפקידם- הוא מורד בכללים ובנהלים הקיימים. הסבירות בחברה נורמלית מחייבת טיפול בהתאמה. כמו מעצרם, ופינוי הרחובות הבוערים. בוערים ממש. שמעתי ריאיון ברדיו שבו אחד המורדים הסביר- בתשובה לשאלה- כי זה חוקי בשעת "מחאה" לצאת מהמקומות של ההפגנה ולהמשיך לגלוש לכביש ולחסום אותו. אז מסתבר שבצד הרשעות הוא גלש גם לטמטום, להטעיה ולעולם השקר.
ולמה סליחה. כי דווקא את לה פמיליה הפכה התקשורת, בעזרת לא מעט ישראלים, לפורעים מסוכנים, ולאנשים שיש לסלקם מהאצטדיונים וממגרשי הספורט. ואנו לא עמדנו לצדם. לא הבנו אז שיש כללים אחרים ואפליות מובנות בתוך מערכת החוק. אבל, המורדים הבהירו לנו עד כמה נפרצו הגבולות. וכדמוקרטים אמתיים, אנו חושבים שהכללים חייבים להיות זהים לכלל האזרחים.
נכון, פה מדובר במורדים עשירים. בבעלי שליטה בכלכלה, הסבורים שהציבור הוא עבד להם, וחייב לרקוד לצלילי הזעם של החליל שלהם. המנהיגים שלהם הם כאלה שזקנתם מביישת את בחרותם. ולהם מכנה משותף של כישלונות אדירים. כמו ראש שב"כ שנכשל במשימה המרכזית שלו. זו של שמירה על ראש ממשלה חי.
גם ראש ממשלה שכיהן בתקופה הקצרה ביותר בתפקיד הזה. והספיק לפגוע בהרתעה של צה"ל, כשהבריח בביזיון את צה"ל מלבנון. או גם ראש ממשלה לשעבר שהורשע בבית המשפט ונכלא לרצות את עונשו. (אגב כך, כדאי לזכור שאדם זכאי עד להוכחת אשמתו. וזה לא קרה עדיין בכל הניסיונות והמאמצים האדירים להדיח את ראש הממשלה הנוכחי, בתואנה של עבירה על החוק.)
גם רמטכ"לים לשעבר, שכשלו בתפקודם, פתאום מופיעים על במות ציבוריות , כאילו כוח הזיכרון שלנו אבד. האם לא הצלחתם למצוא מנהיגים טובים יותר? האומנם כולנו טיפשים כל כך? ועוד עקרון יסודי של צה"ל ש"אינו מפקיר את חייליו לאויב", נשבר על ידי מפקדים במחנה המורדים, שלא חילצו חייל פצוע שדימם למוות.
נותר עוד לבדוק אם יש למורדים יכולת להחליף את הדיסקט, ולחזור ולשמור אמונים לקבוצת היסוד שלהם, היא מדינת ישראל. ובעיקר ללמוד מ- לה פמיליה נאמנות ל"קבוצת היסוד" המשותפת לכל החבורה. יש לנו מדינה שהצלחנו לחזור ולהקים לאחר אלפיים שנות גלות. אל תביאו להריסתה.