כיוון שנושא פיצול מועצת 'מטה בנימין', הפך לנושא שנוי במחלוקת בין המתמודדים על ראשות המועצה, נדרש לבחון את הנושא מבחינה אובייקטיבית, התיישבותית ומקצועית.
צריך קודם לבחון את הנתונים:
מועצה אזורית מטה בנימין היא המועצה הגדולה בישראל מבחינת מספר תושבים (כ79,200 נפש).
המועצה השנייה בגודלה היא מטה יהודה כ 63,000 נפש, אולם שרת הפנים איילת שקד החליטה לפצל ממנה את הישוב צור הדסה המונה כ 13,000 נפש, כך שהפער בין 'מטה בנימין' לבאה אחריו הוא כ 30,000 נפש
ממוצע הגודל של המועצות האזוריות בישראל (54 במספר) הוא כ 15,000 נפש.
"מטה בנימין" היא השנייה בגודלה בישראל מבחינת מספר הישובים (53 כולל יישובי התיישבות צעירה).
שטח השיפוט של מועצת 'מטה בנימין', ענק, (כ 1000 קמ"ר), היא אומנם, לא הכי גדולה, אלא בין 4 המועצות הגדולות, ברם, המועצות האחרות, כמו 'רמת נגב', שולטות על מרחב אחיד, בעוד שבבנימין, שני חלקי המועצה מזרח ומערב מנותקים בפועל ביניהם, הניסיון לחבר באמצעות 'ציר ולרשטיין' לא החזיק מעמד. בפועל נסיעה בין דולב למצפה יריחו או כוכב השחר לוקחת כשעה וחצי (בלי פקקים).
במערב בנימין יש 17 ישובים (לא כולל מאחזים) שבהם כ 27,000 נפש, מספר גדול בהרבה מרוב המועצות האזוריות בישראל
אני לא מאשים את המועצה ואת העומד בראשה, אבל צריך להבין שבאופן טבעי, גודל האוכלוסייה, גודל השטח של המועצה, והנתק בין מזרח למערב גורמים לכך שיכולת הנגישות של מועצת 'מטה בנימין', מתן השירותים, ותשומת הלב לבעיות של הישובים פשוט בלתי אפשריים. וברור שהתוצאות ניכרות לעין.
צריך לזכור, יישובי מערב בנימין, קרובים למרכזי התעסוקה בישראל, ותוכניות המתאר שלהן, מאפשרות הכפלת האוכלוסייה עד פי 10, אולם לצערי הפוטנציאל הזה לא מקודם כראוי. והסיבות לדשדוש ולאי מימוש פוטנציאל הגידול הזה, תלויות במידה רבה בחוסר היכולת של המועצה לנהל את המרחב הגדול ולהתמקד בפיתוח ההתיישבות במערב.
בנוסף, למערב בנימין יש בעיות תחבורה ייחודיות הדורשות תשומת לב פרטנית וייחודית של ראש מועצה. למשל, כביש 935, (שאמור לחבר בין יישובי גוש דולב טלמונים, נחליאל לבין כביש 443), תוכנן לפני שנים רבות, וברור לכל שכביש הגישה הזה הוא מנוע הצמיחה העיקרי במערב בנימין. אולם, גם כיום, כאשר סוף סוף ממשלת ישראל הקצתה סכומי עתק לתכנון וביצוע כבישים ביו"ש הכביש הזה, מסיבות שאינן ברורות, לא מקודם על ידי המועצה.
אחזור ואדגיש, במסגרת הנוכחית של מוטת השליטה הבלתי אפשרית של מועצה אזורית 'מטה בנימין', הקידום הזה פשוט בלתי אפשרי, מבחינה אובייקטיבית, 'מערב בנימין' חייבת מנוע פיתוח עצמאי שיזניק אותה קדימה. כשראש מועצה נכנס לשרת התחבורה ודורש פיתוח כבישים, היא תספק את דרישותיו לכבישים הראשונים ברשימה ואלו לא יהיו ב'מערב בנימין'.
נדרש ראש מועצה שקם בבוקר וכל מעייניו, פיתוח 'מערב בנימין', תשאלו את שני ראשי מועצת 'מטה בנימין' הקודמים, כולם סבורים שהגיע העת לפיצול המועצה, הם מקצועיים, והם אנשי התיישבות, ופיתוח ההתיישבות ביו"ש עומד בראש מעיניהם.
אין ספק שהפיצול יועיל גם למזרח בנימין, יישובי המזרח יצאו נשכרים, כיוון שהנהלת המועצה וראשיה יוכלו להתמקד בפיתוחם וברווחתם.
בדקנו את הנושא הזה גם מהבחינה כלכלית, ואין שום ספק שמועצה אזורית ב'מערב בנימין' תוכל לעמוד על שתי רגליים יציבות, היא תוכל גם לפתח שני אזורי תעשיה חיוניים שלצערנו לא פותחו עד עכשיו.
רעיון הפיצול של 'מטה בנימין' אינו חדש, פנינו בנושא הזה לשרת הפנים איילת שקד ולמנכ"ל משרדה, משרד הפנים בראשותם בחן מקצועית את המהלך, ותמך בו, הם גם בעלי ראיה התיישבותית נכוחה, אך הם לא הצליחו לקדמו בגלל סירוב לא מובן של ראש המועצה.
אני בטוח שחשיבה רעננה ומחודשת של המועצה וראש המועצה תוביל למסקנה הכרחית, שפיצול המועצה היא כורח לפיתוח ההתיישבות ביו"ש בכלל ובבנימין בפרט.