בזמן שטובי המוחות של צה"ל עסקו בתכנון הילדותי של רמזור הסרבנות נשלחו עוד ארבעה יהודים למעצר מנהלי.
תשעה בסך הכל מאז הקטטה באום צפא. כך יוצא שבגלל אותו אירוע ישנם תשעה יהודים במעצר מנהלי ואפס פלסטינים במעצר מנהלי. המסר ברור. ליהודים אסור "לקחת את החוק לידיים" במטרה להגן על עצמם.
גלנט נוהג הפוך מבן גביר, שנותן גיבוי מלא לאזרח שלקח את החוק לידיים כדי להגן על חייהם של יהודים. גלנט משקף תפיסת השמאל הישראלי, שרואה בימין המון אדם שהוא, כפי שאמרה לי אחת, "יותר גרוע מהנאצים".
היחס של גלנט להגנה עצמית של יהודים, גם אם זה נעשה בניגוד לחוק, משקף את מה שאני רואה כפרקטיקת השלילה לקיומה של מדינה יהודית. שהרי מי ששולל מיהודים את הזכות שלהם להגנה עצמית שולל את זכות הקיום שלהם.
העניין הזה מתחבר לתמונה הגדולה שמראה שמעצרים מנהליים של יהודים בעוון הגנה עצמית, ו"רמזור הסרבנות", ו"מחאות" נגד דיקטטורת ימין שלא קיימת במציאות, שוללים את הזכות לחיים, לכאורה רק של תומכי הרפורמה, ולמעשה את הזכות לחיים של כל היהודים שחיים במדינת ישראל.
קחו למשל את תופעת הסרבנות, שהמשמעות שלה היא אחת – יהודים מתים ואולי גם מדינה מתה. או קחו למשל את "מחאת" הרופאים, שהמשמעות המעשית שלה היא אפילו לא סמל ל"דם ברחובות". הסתלקותם מבתי החולים, הפקרת המטופלים שלהם בשם הדמוקרטיה, זה כבר ממש "דם ברחובות". מסיבות ידועות אנחנו לעולם לא נדע אם "מחאת" הרופאים גרמה לפגיעה במטופלים ואולי אפילו למותם של חלק מהם. קחו למשל את חסימות הכבישים ברשות היועמ"שית. גם כאן לעולם לא נדע כמה אנשים נפגעו ממש ואולי מתו כתוצאה מחסימות הכבישים האלה.
ומה עם ה"מחאה" של בעלי העסקים הגדולים שכל כך מתנגדים לפגיעה בחלשים? למיליארדים חסרי המצפון האלה אין שום בעיה לפגוע בהם עכשיו בשם השמירה על ה"דמוקרטיה". בג"ץ שאמור לשמור על החלשים, לא בתמונה, אולי כי במדרג המוחלשים שהוא קבע – שעליו למדנו ממש עכשיו, בפסק דין שקבע ש"מנגנון הניכוי (מכספי הפקדון של עובד זר שעבר על החוק ונשאר בארץ) אכן פוגע פגיעה מובהקת בזכות לקניין של העובדים הזרים" – הפרולטריון היהודי פחות חלש מהעובדים הזרים; והחולים בכלל לא נמצאים בקטגוריה של ה"מוחלשים", ולכן לא זקוקים להגנת בג"ץ מפני פגיעתם הרעה של הרופאים שנוטשים את המטופלים שלהם בשם ה"דמוקרטיה".
זה לא מפתיע בהתחשב בכך שהמוחלשים מעניינים את בג"ץ רק אם הם משרתים את מטרת העל, שהיא שלילת זכות קיומה של מדינה יהודית. כן, אני יודע שזה נשמע מטורלל ובכל אופן, זאת הסיבה שבג"ץ מפרק ישובים יהודים, מבטל חוקי הגירה ומבין לליבם של מחבלים שהורגים יהודים.
מיותר לומר שבג"ץ הוא האוונגרד של השמאל, שה"מחאות" שלו מתורגמות לפגיעה ממשית בחייהם של היהודים שחיים בישראל (פגיעה בערבים היא פגיעה משנית, לא מכוונת).
לכן צריך לומר שהמרי האזרחי ה"לא אלים" שעליו הכריזו הגנרלים בדימוס כבר קורה, ודם ברחובות כבר נשפך, רק לא באופן האלים המוכר. לשמאל יש סטייל. דם נשפך כאן באמצעים אחרים. צריך להגיד שהשמאל יודע להרוג בלי לשפוך טיפה אחת של דם ממשי ברחובות. הוא יודע שירי ברחובות זה ממש מיותר ומיושן וגם קצת יושב על המצפון. במקום לתת את רשות הדיבור לחבר פרבלום, נותנים את רשות הדיבור לחברים מה- Ecole Normale Supérieure – מישל פוקו, רולן בארת, לואי אלתוסר ושות' – שכבר התוו את הדרך להרוג בני אדם בלי הצורך הלא אסתטי להרוג אותם באופן ממשי.
כל זה מוביל להרהר בדבר, שמא כל "מחאות" השמאל בחצי שנה האחרונה הן גרסה מעודנת והומנית של הקמר רוז', שבסך הכל רצו להגשים את הקומוניזם האוטופי, שהתגלגל לשלל התיאוריות הפוסט מודרניות, שדורשות במפורש לחסל את הפרויקט הציוני, עדיף בלי דם ממשי ברחובות אבל לא חייבים.