שמחנו לראות שהראשל"צ הרה"ג יצחק יוסף שליט"א הבהיר את דבריו שלא היה בכוונתו לזלזל ברבנים המתירים עלייה להר הבית, וכתב בזה הלשון: "אין בדעתנו ח"ו לזלזל במי מרבני ישראל מכל החוגים, חלילה, וכל מה שאמרנו שקשה מאוד למצוא מישהו יחיד שיהיה משקלו כנגד הגדולים הנ"ל, יהיה מי שיהיה".
והביא הרב רשימה ארוכה של גדולי ישראל שאסרו את העלייה להר הבית.
יחד עם זאת, על אף שהרב חזר בו מדבריו, הוא שב והציג את הרבנים המתירים עלייה להר הבית כמיעוט קטן ושולי ביותר שלא ניתן להסתמך עליו להלכה. האומנם כך?
ראשית, הראשל"צ כתב בין הרבנים האוסרים את רשכבה"ג הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, וטען שגם הוא כתב באופן נחרץ לאסור את הכניסה לכל שטח הר הבית. ולא היא! הגר"מ פיינשטיין לא כתב בשום מקום לאסור כניסה להר הבית, אלא ההפך, בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן קיג מבאר הרב שוודאי גם היום יש מקומות שניתן להיכנס בהר הבית. יתרה מכך, חתנו של הגר"מ פיינשטיין, הגאון הרב משה דוד טנדלר זצ"ל, שהיה כידוע בקשר אדוק עם חמיו והיה מעורכי האגרות משה, היה עולה להר הבית בכל פעם שהיה מגיע לארץ במשך עשרות שנים, והיה זה גם בימי חייו של הגר"מ פיינשטיין ובידיעתו.
שנית, הרב הזכיר בדבריו רבנים רבים שחתמו בשנת תשכ"ז על איסור העלייה להר הבית, אך יש מהם שחזרו בהם ולאחר כמה שנים התירו את העלייה.
הראשל"צ הזכיר בדבריו את הראשל"צ הרב הראשי לישראל הרב יצחק ניסים זצ"ל. כאמור, אכן הרב ניסים חתום בראש הכרוז בשנת תשכ"ז האוסר את הכניסה להר הבית. אך לאחר שנים, מעידים בני ביתו שהתיר את העלייה להר הבית לכל מי שבא לשאול אותו על כך, וראה חשיבות גדולה שיהודים יעלו להר הבית על מנת שלא יוסגר הר הבית לידי אויבנו (מובא בספר לכלל ולפרט הלכות קצובות עמ' 51, וכן אמר לי בנו מר משה ניסים הי"ו).
הראשל"צ הביא בדבריו גם את רבה הראשי של ת"א הגאון הרב חיים דוד הלוי זצ"ל. ואכן הרב חיים דוד חתום גם הוא על הכרוז האוסר כניסה להר, אך לאחר שנים כאשר ראה שהאיסור לא מונע את חילול המקום, כתב בשו"ת 'עשה לך רב' (חלק א, טו) שאין לאסור את הכניסה להר הבית, ודחה בטוב טעם ודעת את טענות האוסרים.
הרב מזכיר עוד רבנים רבים שאסרו, אך אי אפשר להתעלם מכך שרבים מהם התייחסו במפורש לכך שלא מדובר בגזירה תמידית, אלא רק באיסור עד שיתבררו המקומות המותרים או יבנה מקום מוגדר בתוך שטח הר הבית אליו יהיה מותר להיכנס כהלכה. הגרצי"ה קוק זצ"ל רצה שהרבנות הראשית תקבע מקום תפילה ליהודים בהר הבית, כפי שמעיד הגאון הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל. הראשל"צ הרה"ר הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל קרא בכמה מכתבים להקים בית כנסת בהר הבית סמוך לחומה באופן שלא ייכשלו. ועוד רבנים רבים וחשובים קראו לקבוע את המקומות המותרים בכניסה ולהקים בית כנסת בהר הבית (ראו בנספחים לספר הר הבית כהלכה, וכן בספר 'ובאת שמה' לרב שאר ישוב הכהן זצ"ל).
יתרה מכך, גם אביו של הראשל"צ שליט"א, הראשל"צ הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בזמן כהונתו כרב הראשי לישראל קרא להקים וועדה אשר תקבע מהם המקומות המותרים בכניסה להר הבית (מבוא בפרוטוקול הרבנות הראשית).
כמובן שהרב הראשי לישראל הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל התיר את העלייה להר הבית וכתב שיש איסור חמור להפקיר את הר הבית לאויבנו (ראה בספרו הר הבית), ואף התבטא בחריפות נגד האיסור של הרבנות הראשית וכינה אותו איסור פיקטיבי.
התירו את העלייה להר הבית עוד גדולי תורה רבים, וכגון הגאון הרב דוד חיים שלוש זצ"ל, הגאון הרב יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל, הגאון הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל, הגאון הרב חיים דרוקמן זצ"ל ועוד.
בימינו, לאחר שהתבררו ללא ספק המקומות המותרים בכניסה להר, והתבררה החשיבות העצומה של עלייה להר הבית כהלכה, והתברר שדווקא בזכות העולים להר הבית ישנם רבים שנמנעים מלהיכנס באופן האסור, על כן, רבים מאוד מגדולי הרבנים בציונות הדתית מתירים את העלייה להר הבית כהלכה ורואים בכך מצוה רבה.
מכיוון שכך, האם נכונים דברי הראשל"צ שליט"א שאמר "שהרבנים מכל החוגים דעתם שווה לאסור איסר בדבר"?! האם אין גדולי תורה להיסמך עליהם בעלייה להר הבית בטהרה כהלכה?!
אדרבה, אולי נזכה שכבוד הראשל"צ שליט"א ימשיך את קריאתו של אביו זצ"ל ויקים וועדה שתקבע באופן ברור ומוסכם את הגבולות המותרים, ותורה לעם את הדרך המותר והאסור בכניסה, ובכך נזכה שתרבה הדעת ותרבה הקדושה במקום מקדשנו, ונזכה לקיים את המצווה המוטלת עלינו בפרט בימים אלו של דרישת בניין בית מקדשנו.