נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מעוניין להביא הסכם עם סעודיה לקונגרס עד דצמבר, לפני שהוא נכנס לשנת בחירות, כך מדווח הבוקר (שני) העיתון "ישראל היום".
עם זאת, בכיר ישראלי אמר לעיתון כי "נתניהו לא ישנה את עמדתו העקרונית וההיסטורית בסוגיה הפלסטינית עבור הסדר עם סעודיה. הדרך להשגת פריצת דרך תלויה בשיחות בין וושינגטון לריאד. זו התמורה שמבקשים הסעודים. העניין הפלסטיני לא נמצא בסדר העדיפויות שלהם".
לדבריו, "גם כך ישראל וסעודיה מקיימות קשרים ענפים מתחת לשולחן. אין לישראל סיבה לנקוט צעדים שיסכנו אותה בזירת יו"ש, עבור דברים שבמידה רבה ממילא קורים".
מה בכל זאת מוכנים לתת בירושלים? הנוסחה הרשמית שישראל משתמשת בה מאז שהוקמה הממשלה היא ש"לא ייעשו צעדים שמסכלים הסכם עתידי". זו אמירה רחבה מאוד, שכן איש לא יודע כיצד ייראה ההסכם העתידי, ולכן גם לא מהם הצעדים שיסכלו אותו.
אבל מעבר למשפט הכללי הזה, יש דבר מה נוסף: הסכמי אברהם נולדו כתוצאה מנכונותה של ישראל להשעות את החלת הריבונות ביו"ש, שאמורה היתה לקרות במסגרת תוכנית טראמפ מ־2020. לפי "תוכנית המאה", במשך ארבע שנים לאחר החלת הריבונות, הפלשתינים צריכים היו להיכנס למ"ומ עם ישראל. אם לא יעשו זאת, ישראל תוכל להחיל ריבונות בשטחים נוספים. ארבע השנים המדוברות עומדות להסתיים בעוד שנה, בקיץ 2024.
מה שישראל תוכל להציע לביידן ולסעודים, הוא המשך השהיית הריבונות לעוד ארבע שנים, עד לשלהי שנת 2028. זו אינה הבטחה חלולה, שכן הסיכויים לחזרתו של טראמפ לבין הלבן או לניצחון של רפובליקני אחר אינם מבוטלים.
הפוליטיקה האמריקנית היא חלק נכבד מנושא הנורמליזציה מול סעודיה. לפי הידוע בישראל, ביידן צריך להחליט עד דצמבר אם הוא "הולך על זה". לאחר מכן מערכת הבחירות לנשיאות תיכנס להילוך גבוה. כמו כן, הסכם עם סעודיה יחייב את אישור הקונגרס, ובממשל לא בטוחים שהרפובליקנים, ששולטים בבית הנבחרים, ירצו לתת לביידן הישג היסטורי כזה.