בצל המאבקים הפנימיים בישראל בעד ונגד הרפורמה המשפטית, תקריות הגבול החריגות בין ישראל לחיזבאללה בשבועות ובחודשים האחרונים מעידות על עלייה ניכרת בסבירות למלחמה בגבול ישראל-לבנון.
בעיתון "ישראל היום" דווח כי להערכת גורמים ביטחוניים אם תיפתח מלחמה כזו, היא לא תהיה מתוחמת לזירה אחת בלבד, אלא תהיה רב זירתית ומשולבת, ולא מן הנמנע שגם עזה תצטרף למערכה, וישראל תידרש להתמודד גם עם טרור ביהודה ושומרון, אלימות וחסימות צירים בתוך הקו הירוק ואיומים נוספים.
על פי הדיווח, התרחיש שאליו נערכים בישראל במרחב האזרחי מוגדר על ידי גורמי הביטחון כתרחיש החמור ביותר למצב של לחימה.
תרחיש זה קובע כי ביממה אחת של לחימה תצטרך ישראל להתמודד עם ירי של אלפי רקטות, וביממות הראשונות של המלחמה יירו לעבר ישראל כ-6,000 רקטות. בהמשך יירד המספר ויפחת במהלך ימי המלחמה עד כדי 2,000-1,500 רקטות ביממה.
ההערכות בקרב מומחי הביטחון היא שבכל יום יהיו כ-1,500 פגיעות המוגדרות כאפקטיביות בשטח הישראלי, וזאת לאחר שמנכים מהמספרים האסטרונומיים את הירי הסטטיסטי שייפול בשטחים פתוחים, ואת היירוטים המוצלחים של "כיפת ברזל", שעם כל הכבוד לה ולמפעיליה, קלושים הסיכויים שתצליח להציג שיעורי יירוט כה גבוהים כמו אלו שהורגלנו אליהם בסבבי הלחימה האחרונים בדרום.
רק לשם השוואה, במבצע "מגן וחץ" האחרון ברצועה נורו לשטח ישראל כ־1,470 רקטות בכל חמש היממות של המבצע, ב"שומר החומות" כולו (מאי 2021) נורו לעבר ישראל כ־4,500 שיגורים בעשרת ימי המבצע, וב"צוק איתן" כולו (קיץ 2014), שארך כ־50 ימים, נרשמו כ־3,850 רקטות (ממוצע של כ־90 ביממה). כפי שניתן לראות, המספרים במערכה הצפונית גבוהים מכך בסדרי גודל משמעותיים.
לאור היקפי הירי הצפוי, על פי התרחיש העדכני של מערכת הביטחון, במערכה המשולבת שיוביל חיזבאללה ייהרגו כ־500 אזרחים בעורף (המספר לא כולל את מספר החיילים ההרוגים) ואלפים נוספים ייפצעו. אך למרות המספרים המבהילים, מה שמטריד באמת את מערכת הביטחון יותר מכל הוא היכולת המדויקת המתעצמת סביבנו.
גורמים ביטחוניים מציינים כי אחד הלקחים המשמעותיים מהמלחמה המתנהלת באוקראינה הוא האפקטיביות של כלי הטיס הבלתי מאוישים האיראניים.
במסגרת התרחיש במערכת הביטחון לא פוסלים אפשרות שחיזבאללה, איראן או שלוחיהם יצליחו לפגוע במתקנים אסטרטגיים ידועים ונייחים בישראל, כמו תחנות חשמל, באופן שיגרום לישראל להיות בעלטה במשך שעות ארוכות, אולי אפילו ימים. על פי התרחיש, ישראל תיקלע לעלטה של בין 24 ל־72 שעות.
החשש הכבד הוא מפני פגיעה מדויקת בתחנות הכוח, באופן שיפגע אנושות ביכולת הישראלית להפיק חשמל. ללא חשמל, גם התקשורת תשובש משמעותית, תשתית הסלולר למשתמשי הקצה תשובש, ואפילו יכולת ההתרעה מפני ירי טילים תיפגע אנושות. המענה לאתגר, אומרים גורמים ביטחוניים, עדיין לא מושלם, והכוונה היא, בין היתר, להגדיל את ההגנה האקטיבית על אותם אתרים ולהצמיד להם "כיפות ברזל" ואמצעים נוספים, עם מדיניות יירוט קפדנית.
אתגר משמעותי לא פחות יהיה זירת הפנים, ולא מן הנמנע שישראל תצטרך להתמודד עם עשרות רבות של הפרות סדר פנימיות בו-בזמן. על מנת לפנות את הצירים לתנועת הכוחות ולהתמודד עם הפרות הסדר בעורף כדי שלא יפריעו ללחימה בחזית, הקים צה"ל 16 גדודים במילואים.
על רקע תרחיש הבלהות הזה, שכאמור מוגדר במערכת הביטחון כתרחיש "חמור-סביר", ניתן אולי להבין את חוסר הרצון המופגן להיגרר למלחמה, ואת מדיניות התגובה המתונה נוכח ההתגרויות החוזרות ונשנות של חיזבאללה לאורך הגבול.