אליעזר פויכטונגר ממכון 'תורת המדינה' פורס את משנתו על תולדות העיסוק ברעיון "מדינת התורה", בכך שהעיסוק המשמעותי ברעיון זה אינו נובע ממוטיבציה משיחית להשתלטות דתית על מערכות המדינה, אלא מדרישה מעשית הבאה מלמטה.
במאמר מתאר פויכטונגר את השתרשרות הרעיון של 'מדינת התורה', כפי שביקש לממשו תחילה הרב הרצוג זצ"ל: "שהיה מוכן להתגמש מאד מבחינה הלכתית כדי שחזון זה יהיה ריאלי", ובהמשך כפי שבא לידי ביטוי בפולמוסים ציבוריים רבים שעסקו ביחסי הדת והמדינה, וכלאה במכוני מחקר עכשוויים הנדרשים לסוגיה.
לסיום המאמר הסביר על הדמוגרפיה: "מגמה זו, וגם המגמה הקודמת, התעצמו במיוחד משנודעו תוצאות הבחירות האחרונות והתגבשה הממשלה החדשה. מאמר מערכת בעיתון "יתד נאמן" נדרשו לשאלת המדינה התיאורטית, כאשר עמדה על הפרק ישיבה של נציג יהדות התורה בקבינט המדיני־בטחוני. אמנם, כפי שהראו הר' יהושע פפר ואליהו לוי, המאמר לא היה אלא התחמקות לא אלגנטית במיוחד מהשאלה מה נעשה ביום שנהיה רוב, אך עצם ההידרשות אליה מלמדת רבות".
"לסיום, אבקש להעלות מחשבה ביקורתית על הדרך שהתפתחה המחשבה על מדינת התורה. אף שאני סבור כי החיבור לקרקע והעדר האספירציות המשיחיות הוא דבר נכון, יש מקום לתהות אם זהירות זו אינה גורמת לעיסוק בקטנות. האם יתכן כי רעיון מדינת התורה לא התפתח משמעותית משום שהעיון ההלכתי מושפע מהצרכים הריאליים יתר על המידה?", תהה פויכטונגר.
מאמרו של פויכטונגר פורסם החודש בכתב העת החרדי 'צריך עיון' - כתב עת אינטרנטי, המוקדש למחשבה תורנית-הגותית, ומטרתו בפיתוח דיון מעמיק בסוגיות חברתיות ותורניות הקשורות לעולם החרדי תוך הבעת עמדה שמרנית במגוון הנושאים השונים שעל סדר היום.