חוקר איראן והמזרח התיכון, אליהו יוסיאן, מתייחס בראיון לערוץ 7 לדבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אודות הקשר הישיר בין איראן לגל הטרור הנוכחי בכבישי יהודה ושומרון.
"המשטר האיראני מוביל את גלי הטרור כבר כמעט ארבעים שנה דרך חיזבאללה, חמאס או הג'יהאד האיסלאמי. אין כאן חידוש", אומר יוסיאן ומוסיף כי מי שעוקב אחרי נאומיו של חמינאי כבר מלפני עשור מכיר את קביעתו לפיה הצעד האיראני הבא צריך להיות חימוש יהודה ושומרון. לנוכח אלה, קובע יוסיאן, דבריו של ראש הממשלה אינם מחדשים דבר.
באשר למענה הישראלי לסכנה הביטחונית המדוברת אומר יוסיאן כי בלימת המגמה אינה נתונה רק בידי השב"כ, צה"ל וגורמי הביטחון. לשם כך דרושים מרעכת משפט ובג"ץ המוכנים להתייצב לצד גורמי הביטחון והממשלה בכל המובנים, מה שכיום לא קורה, ולדבריו ללא רפורמה משפטית גם לא יקרה בעתיד.
"פיגועים מהסוג הזה לא יוכלו להימנע מראש על ידי כוחות הביטחון, כי אי אפשר לדעת איזה ערבי ייצא עם איזו סכין אואמל"ח ואיפה הוא מתכוון לבצע פיגוע. לכן צריך להיות כוח הרתעתי משפטי משמעותי שימנע את הפיגוע מראש. כדי שיהיה כוח הרתעתי מטעם שב"כ, צה"ל וכוחות הביטחון והממשלה דרושים חוקים נוקשים כמו גירוש משפחה מדרגה ראשונה של המחבל. אם יהיה חוק כזה בג"ץ יפסול אותו מטעמי מידתיות וסיבות אחרות. כך לוקחים מאיתנו את כוח ההרתעה".
יוסיאן מציג דוגמה נוספת: "אם שב"כ וגורמי הביטחון רוצים להרוס בית מחבל, אומרים שיהרסו רק את חדר השינה של המחבל וכו'", וגם זאת בהתאם לדרישת בג"ץ. יוסיאן מציין כי כאשר צה"ל יוצא למיפוי בית מחבל על מנת לדעת היכן להניח חומרי נפץ כדי שלא ייהרס יותר מכפי שבג"ץ יאשר, למעשה בכך הצבא לוקח מלכתחילה בחשבון את המגבלות שבג"ץ יטיל עליו בעתיד.
"המעטפת המשפטית היא הבעיה הגדולה של מדינת ישראל כל עוד לא תהיה מעטפת משפטית שמגבה את מערכת הביטחון ואת הממשלה כדי לבצע מדיניות הרתעתית בכל המובנים, אי אפשר יהיה למנוע פיגועים והעברת אמל"ח מסוג זה", קובע יוסיאן ומציין בהקשר זה גם את ההתנהלות מול הפשיעה במגזר הערבי. "בן גביר ביקש עזרה של השב"כ, אבל היועמ"שית התנגדה בתואנה שהדבר פוגע בדמוקרטיה. המשטרה לא בנויה לבלום פשיעה במגזר הערבי בהיקפים כאלה ובסדר גודל שכזה, בעוד לשב"כ יש את האמצעים לכך בעקבות הפעילות בגזרות אחרות לאורך שנים. כשלא נותנים למשטרה את האפשרות להביא כוח עזר עם גורמים בקיאים יותר ועם יכולות רבות יותר, המשטרה לא תוכל לעצור את זה. שוב מגיעים למעטפת המשפטית בישראל שצריכה להיות תומכת ונוקשה יותר, כדי לייצר מדיניות ביטחונית מועילה הרבה יותר".
על דבריו אלה שאלנו את יוסיאן אם הדברים הללו שהוא מציג אינם ברורים למחנה השמאל ולבג"ץ? האם אכן הפוזיציה הפוליטית היא המכריעה? על כך הוא משיב: "המחנה הפוליטי הימני, שאני חלק ממנו ולא מסתיר את זה, המחנה הזה שלי נרדם בשמירה והתעסק בטיפולי פלסטר. אנחנו 15 שנה בשלטון באופן רצוף, בעלי עניין שנוגעים בנושא יודעים שהטיפול במערכת המשפט הוא אחת הבעיות החמורות של מדינת ישראל, אבל עד לא מזמן לא הייתה קואליציה מתאימה שתוכל ללכת בכל הכוח עבור רפורמה משפטית. תמיד היו בקואליציה מרכיבים שהתנגדו לאירוע. כלומר שבעלי המקצוע ידעו שצריך לטפל במערכת המשפטית ובבג"ץ אבל לא היה להם את הכוח לעשות זאת".
בנוגע לממשלת ימין מלא מלא שמגלה שמולה מתייצבת אופוזיציית מלא מלא אמר כי "החלק השני של האירוע הוא שהימין לא יודע למשול. לימין קל מאוד לעלות לשלטון כי רוב החברה הישראלית מסורתית לאומית וימנית, וקשה לשמאל לעלות לשלטון כי אין להם דמוגרפיה, אבל לשמאל קל למשול ולימין קשה למשול", אומר יוסיאן הסבור כי "הימין לא יודע למשול כי יש לו הרבה מאפיינים רגשיים, כמו שאנחנו שומעים מימין מונחים של עם ישראל, אחדות לאומית והרבה אלמנטים רגשיים שכאלה. לא תשמע משמאל מושגים כאלה ומימין לא תשמע אמירות כמו של אהוד ברק. מי שאינו רגשי יודע למשול טוב יותר במובן המשפטי והממשלתי. הימין צריך לדעת שהעולם הפוליטי הוא לא מתנהג בהיבט הרגשי".
לטעמו של יוסיאן "הימין צריך לעבור חינוך מטעם עצמו ולשנות את האופי שלו. להיות ימין מלא על מלא במונח הרכבת הקואליציה, אבל ההתנהגות מול קפלן והאהוד-ברקים זו התנהגות בייתית שאנחנו צריכים לתקן. כל עוד לא נדע למשול לא נוכל ליישם מדיניות ימנית בישראל. זו לא אשמת השמאל. אנחנו צריכים לחנך את עצמנו למשול".