שר האוצר, השר במשרד הביטחון ויו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' התייחס בראיון נרחב לערוץ 7 לתכניתו האסטרטגית לחיזוק ההתיישבות והסביר את חשיבותה ומשמעותה.
"זה לא סוד שבשנים האחרונות, הרשות הפלסטינית בתוכנית אסטרטגית-שיטתית שהמטרה שלה היא אחת - לקבוע עובדות בשטח ולהכין את התשתית הפיזית להקמה חלילה של מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון באופן חד צדדי ותוך עקיפת הצורך במו"מ עם ישראל", אומר השר סמוטריץ'.
הוא מזכיר כי "יש משרד פלסטיני שמטפל בעניין הזה עם תקציב של מיליוני אירו בשנה גם מתקציבי הרש"פ וגם מתקציבים בינלאומיים. הם ממפים את האזורים, איפה רוצים רצפי התיישבות. הם חונקים צירים ויישובים בהתיישבות באופן שיטתי, כשבמשך שנים מדינת ישראל עצמה עיניים. אני צועק על זה עוד מתקופתי ב'רגבים' וזו אחת הסיבות שהתעקשתי על התפקיד הזה במשרד הביטחון. אני מעדיף שלא לנדב בשלב זה פרטים, אבל אנחנו בונים תכנית אסטרטגית שתשנה את הסוגייה הזו מקצה לקצה. מדינת ישראל תגדיר את האינטרסים הלאומיים, הביטחוניים והציוניים שלה ביו"ש, תגדיר את הפעילות של הרשות הפלסטינית כפעילות עוינת, ותשים על השולחן תכנית עבודה מעשית".
לקיומה של תכנית שכזו, מציין השר, יש לשלב כוחות של גורמים שונים כמו משרד החוץ, המל"ל, משרד הביטחון, משרד האוצר ועוד. "נצרכת מצד אחד פעילות בינלאומית כדי למנוע העברת כספים מבחוץ למטרות אלה, ומנגד לפעול כדי לשים יד על הכספים הבלתי חוקיים שכבר הגיעו".
לדבריו, לצד זאת יש צורך ב"בנייה משמעותית, הסדרת התיישבות, חוות חקלאיות, ייעור ועוד אלמנטים שתכליתם לשמור על השטח כשטחו של עם ישראל".
"כבר היום יש שינוי משמעותי בשטח. יש הרבה יותר הריסות במגזר הערבי מאשר לפני שנה ושנתיים. אנחנו דורשים מהמערכת יותר אכיפה, יותר פתיחת תיקים ויותר הריסות. יש שינוי משמעותי בשטח, אבל אני מקווה שבחודשים הקרובים נראה שינוי עוד יותר משמעותי, שהוא תוצר של תפיסת הפעלה אחרת לחלוטין - שילוב זרועות מדיני כלכלי אכיפתי לצד שמירת הקרקע בסדרי גודל אחרים ממה שהכרנו".
סמוטריץ' מסביר גם את הצורך עליו התעקש להפריד בין המערכת האזרחית במשרד הביטחון למערכת הצבאית. "במשך כל העשורים האחרונים יש מערכת צבאית שמנהלת את המערכת האזרחית והשיקולים האזרחיים נדרסים תחת השיקולים הצבאיים. הדבר הזה לא דמוקרטי ומביא לכך שהמערכת האזרחית לא מקבלת את תשומת הלב שהיא זקוקה להם. במציאות שכזו נדרשת הפרדה בין שתי המערכות. הן חייבות לתאם ולסנכרן, אבל עכשיו יש מי שמסתכל על צרכי המערכת האזרחית והאינטרסים שלה. זה גם צרכי המתיישבים וגם הצרכים הלאומיים שלנו בשטח".
"זה שבמשך שנים לא בלמו את תכנית פיאד ואת מאמצי ההשתלטות של הערבים, זה מכיוון שהצבא הסתכל על השיקול הצבאי שהוא הרצון לשקט. הצבא לא רוצה בלגן. הוא עושה עבודת קודש בעניין הזה. פחות דחוף לו לאכוף בנייה לא חוקית. אנחנו אומרים עד כאן, הצבא יתעסק בביטחון ולצידו יש מערכת אזרחית שמסתכלת על האינטרסים הלאומיים והאזרחיים ומקדמת אותם.
עוד מתייחס השר סמוטריץ' לביקורת הקשה שספג לאחר פינוי מאחז 'אעירה השחר' והטענות לפיהן המהלך אושר על ידו באופן אישי. "אני מקבל ביקורת באהבה. זה תפקידי. אני אוהב אנשים צדיקים שרוצים להתיישב בכל מקום. אני מסכים לכך שהמושג 'קרקעות פרטיות' הוא מושג מאוד פלואידי, ואני חושב שאין מי שיאמר שצריך לקחת לערבי שמעבד את הקרקע שלו ולקחת לו אותה.
מדובר בקרקעות נטושות שאף אחד לא יודע מי הבעלים שלהן וחוסיין מלך ירדן חילק אותן ומאז הן נחשבות לפרטיות, אבל צריך לשים את הדברים על השולחן, בתשתית המשפטית הנוכחית זה לא דבר שאנחנו יודעים לפצח אותו ולהסדיר אותו, ומכיוון שאין לו אופק הסדרתי אני לא יודע למנוע פעולות אכיפה. אני לא צריך לאשר את זה. יש מערכת אכיפה. אני יודע לעצור פעולות אכיפה כשמדובר בפעולות עם אופק הסדרתי עם אמירה מדינית שאנחנו הולכים להסדיר. במצב הנוכחי הקרקעות הללו מוגדרות משפטית כפרטיות ואין יכולת להסדיר את המבנים האלה ולכן אין לי יכולת למנוע פעולות אכיפה. אני חי במערכת של אילוצים משפטיים, מדיניים ואחרים. אני חי בעולם המצוי שיש בו אילוצים ומגבלות".
על התבטאויות הרבנים כלפיו בעקבות הפינוי אומר השר סמוטריץ' כי אינו רואה בזאת מתקפה אישית נגדו אלא אמירה ערכית-מוסרית-הלכתית-אידיאולוגית הכופרת בהגדרה 'קרקעות פרטיות ערביות', מה שהוא מוכן להסכים לו ברמה העקרונית. "רבנים יכולים לאפשר לעצמם לחיות בעולם של אידאה ושל רעיון. אני מכבד את האמירה הציבורית שלהם מאוד מאוד, אבל ברגע שנכנסתי לעולם המעשי אני חי את האילוצים והמגבלות".
הוא מתייחס גם לעמדת מבקריו ומציין כי אלה מתבססים על סימן שאלה לא פשוט המוצב מעל עצם הגדרת האדמות כפרטיות בהיותן כאלה שמעולם איש לא החזיק בהן אלא שחולקו על ידי מלך ירדן למקורביו, בימים בהם גם האחיזה הירדנית בשטח לא הייתה מקובלת על פי החוק הבינלאומי. "אלה אמירות עיוניות משפטיות שצריך לבחון אותן, אבל כרגע יש מצב משפטי מקובל שבתוכו אני כשר יכול לפעול והוא שמכתיב לי את כללי המותר והאסור".
"אני אומר שוב, אנחנו מחוללים שינויים דרמטיים ואסטרטגיים בהתיישבות, ובזה אני גאה. פה יש ממשלה אוהדת את ההתיישבות. זו ממשלה שעושה מהלך אסטרטגי ושינויים שלא נעשו מאז מלחמת ששת הימים וראשית ימי ההתיישבות. אל מול ממשלה כזו אני חושב שיש פחות צורך לאתגר בנקודות הקצה שבהן אין לנו דרך כרגע לפתור. זה להתנפץ אל קיר".
בנוגע ליחסה של התקשורת אליו בתפקידו במשרד האוצר, אומר סמוטריץ' כי "אין תקשורת כלכלית בישראל, בוודאי מאז שהוקמה הממשלה הזו ובוודאי מאז התיקונים המשפטיים פרצו לחיינו. אני מוצא במה שמכונה תקשורת כלכלית אפס יושרה ואפס אינטגריטי, אפס תיווך של עובדות לציבור. יש ניסיון להלך אימים על הציבור ולזרוע כאוס ובהלה, לשדר תמונה שחורה וקודרת כי הממשלה הזו נוראה ואיומה, אבל בואו נדבר על העובדות - הצמיחה שלנו מעבר לתחזיות ומהגבוהה במערב, הגירעון שלנו נמוך מרוב המדינות שאנחנו משווים אליהן, אנחנו ממשיכים בירידת חוב-תוצר, כספים חוזרים לקרנות הון סיכון ולהייטק הישראלי.
ראה את התחזית של חברת הדירוג פיץ' שכותבת שמקור המשבר הוא המשבר הכלל עולמי, ונניח על השולחן גם תכנית גדולה להאצת המשק גם בהייטק וגם בדיור. האינפלציה מתקרבת ליעד וכשהיא תרד הריבית תרד ויחזרו הביקושים ואנחנו רוצים שהביקושים יפגשו היצע גדול כדי שנוכל לשמור על רמת מחירים סבירה. אינטל הולכת להשקיע כאן 25 מיליארד דולר ויש עוד השקעות אדירות שהן הבעת אמון במשק הישראלי".
"אני לא רוצה להתעלם מקשיים. יש משבר כלכלי עולמי, ואני חושב שבהקשר הזה זו הזדמנות גדולה למשק הישראלי שהוא קטן ומגודר ונתון לניהול וניתן להפוך משבר עולמי ליתרון וכמו במשברים קודמים נצא ממנו ראשונים ונרכוש יתרונות יחסיים ביציאה מהמשבר ונאיץ את המשק הישראלי. אני לא מתעלם מיוקר המחיה. זו המשימה מספר אחת שלנו. נשמור על החקלאות כיוון שהיא חשובה. לא נשמור על המונופולים והשחקנים הגדולים והריכוזיים בשוק המזון, כולל תנובה והמחלבות. לא על האינטרסים שלהם אנחנו רוצים לשמור".
עוד מזכיר שר האוצר את רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' שלטעמו תוביל לשינוי דרמטי בכלכלה הישראלית ולירידה משמעותית במחירים עם פירוק הריכוזיות והמונופולים והבאת ייבוא תחרותי שיחזק את השוק הישראלי עצמו. "תבדקו אותנו בעוד חצי שנה או שנה ותראו שנשנה את הכלכלה הישראלית מקצה לקצה. ההאצה והצמחה והסקטורים החזקים ימשיכו
לסיום התייחס השר לאיומי 'ארגון המורים' לשביתה בראשון לספטמבר ואמר: "אני חושב שמשרד האוצר ועבדך הנאמן הוכיח שאנחנו יודעים לסגור הסכמים טובים. למרות שאני איש ימין סגרנו עם ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות, הסכם מסגרת יוצא מהכלל שטוב לכלכלה לעובדים ויוצר יציבות וטוב להרבה שנים קדימה בהבשלה מאוד אחראית.
סגרנו הסכם עם הסגל הבכיר באוניברסיטאות, סגרנו הסכם עם המורים באולפנים, סגרנו מול קופת חולים מכבי, מול ההסתדרות הלאומית, אנחנו יודעים לסגור הסכמים, הבעיה היא שעם רן ארז אנחנו מתקשים להיכנס לחדר למשא ומתן פרודוקטיבי".
"כולנו רוצים להעלות שכר, אבל כולנו גם רוצים לשפר את איכות ההוראה ולתת גמישות למנהלים וכולנו מבינים שתוספות השכר צריכות להיות דיפרנציאליות ובעיקר למורים צעירים, כי חסרים לנו כוחות ודם חדש במערכת. אנחנו רוצים כמובן לתת שכר גבוה למנהלים, ואת כל זה אנחנו רוצים לעשות במגבלות אינפלציה שמחייבות ריסון. אני קורא לרן ארז גם מפה, להיכנס לחדר ולא לצאת ממנו עד שיהיה הסכם. הקלות הבלתי נסבלת הזו של איומים בשביתה, בסוף זה פוגע בתלמידים, בהורים, בבתי הספר. שביתה היא נשק בלתי קונבנציונלי שאסור בשום פנים ואופן לנקוט בו. הוכחנו שכשיש לנו פרטנר ענייני שמבין את המגבלות אנחנו יודעים לסגור זאת באווירה טובה וכמו שסגרנו עם הקולגות שלו נסגור גם עם רן ארז", סיכם.